מנהל נבחרת ישראל בשחייה: "מנסים לשמור על השגרה ככל שאפשר"

המציאות החדשה בעולם הספורט בשל התפשטות נגיף הקורונה לא פסחה על ענף השחייה. אמנם בתוך המים, עטופים בכלור וכשמקלחת תמיד בהישג יד, השחיינים אמורים להיות במצב טוב יותר מענפי הקרב למיניהם, בו מגע הכרחי. אולם בימים אלה הבריכה האולימפית במכון וינגייט, מוקד ענף השחייה בישראל, לא נמצאת בשימוש כמעט. על המצב החדש מספר לירן וקנין, מנהל נבחרת ישראל, מאמן האקדמיה וכמו כן עוזרו של לוקה גברילו, מאמן נבחרת ישראל הבכירה.

בשיחה עם ספורט1, וקנין בן ה-35 חזר שוב ושוב על כמה חשובה השמירה על השגרה בימים בהם חוסר הודאות נמצא בראש הפודיום. "מכון וינגייט מאשר למי שמתכונן לאולימפיאדה להתאמן. שחייני האקדמיה ובוגרים שלא אמורים להיות בטוקיו לא מתאמנים. רב השחיינים שקבעו את הקריטריון לטוקיו 2020 לא נמצאים בארץ, הם אצל דייב מארש (יועץ העל ומאמן מרכז המצוינות בסן דייגו ס.א) בארצות הברית", מספר וקנין כשברקע נשמעים הקולות של ילדיו, איתם הוא נשאר בבית.

כיצד משפיע עלייך המצב החדש במגוון תפקידיך?
"יש לנו תשעה שחיינים שנצאים בסן דייגו. אמיר טיטו, מנכ"ל איגוד השחייה, מטלפן בערך עשרים שיחות ביום לשם. אני יותר מתכתב עם שחיינים ברמה האישית כדי להוריד את הלחץ. הם רואים מה קורה פה וגם יודעים מה קורה שם. בארצות הברית כרגע עדיין אפשר להתאמן. אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק, מחכים לראות ולשמוע מה קורה ואיך ההתפתחויות. המרכז הקהילתי היהודי (Jewish Community Center) עדיין עובד. בארץ קיבלנו את ההודעה שבווינגייט מתאמנים רק השחיינים שמתכוננים לאולימפיאדה, ואנחנו מנסים להיערך בהתאם. בסופו של דבר, מחפשים לשמור על שגרה. אנחנו לא עושים משהו נגד ההנחיות ובטח לא משהו שיסכן את בריאות השחיינים, המאמנים והצוות".

וקנין. לא עושים משהו נגד ההנחיות ובטח לא משהו שיסכן את בריאות השחיינים, המאמנים והצוות" (גיא יחיאלי, באדיבות איגוד השחייה)

הודעת משרד הבריאות על אי קיום הלימודים גורמת לכך שהאקדמיה מושבתת?
"כרגע הפנימייה סגורה ואין לתלמידים איפה לגור. אלו ילדים שכל אחד גר במקום אחר ואני לא יכול להגיד להם לבוא לאימון ואז ללכת הביתה. יש לי שחיין אחד מחיפה, אחד מעומר, אחד מזכרון יעקב ואחד נוסף מחיפה. אי אפשר להביא אותם במצב הזה כל יום רק לאימון וזהו. אני כרגע מנסה למצוא בריכה שתיתן לי את האופציה להגיע עם עד עשרה שחיינים ושרק אנחנו נהיה שם. אם לא תהיה אחת כזו, אנחנו נצטרך להיות כמו מרבית מדינת ישראל – לחכות בבית להוראות חדשות".

מדברים עכשיו על פרק זמן של כחמישה שבועות ללא אימונים, איך שומרים על כושר בתקופה שכזו?
"קודם כל, יש כושר יבש. כל שחיין מקבל ממאמן הכושר תוכנית לאימון כזה. בינתיים לרוץ או לעשות דברים עם משקל גוף עדיין אפשריים. אם נראה במהלך השבוע שאין שום התפתחות, אנחנו נשקול לעשות אימונים בים. כרגע אני לא מגיע למכון וינגייט, עד שלא נותנים לי הוראה אחרת. אין לי את מי לאמן כרגע".

השחיינים משתפים אותך בתחושות שלהם?
"טיטו הסביר להם את המצב. אני יכול להגיד שאחרי הדברים שנשא ראש הממשלה דיברתי עם אנסטסיה גורבנקו ועדכנתי אותה במצב. חשוב לשחיינים לדעת אם להיות בישראל או להישאר שם, בארצות הברית. כרגע, במצב הנתון, עדיף להיות שם. תאריך החזרה של השחיינים האולימפיים לארץ הוא גם ככה ב-7.4, אז זה לא שהם היו אמורים לחזור ולא החזרנו אותם. בכל יום במשך שבועיים אנחנו עושים הערכה מחדש האם להחזיר את השחיינים או לא. הם היו צריכים לצאת מסן דייגו לתחרות בשוודיה. בסופו של דבר, תחרות זו בוטלה, ולכן הם ממשיכים בשגרה שם, אלא אם כן שם יסגרו את האופציה להתאמן ובארץ היא תהיה קיימת. אנחנו יודעים שהשחיינים יצטרכו להיות בבידוד כשהם ישובו במשך 14 יום ואחר כך הם יתחילו להתאמן מחדש. כרגע, הם שומרים שם על אורח החיים שלהם ודייב שולח כל מיני קבצים לשחיינים על כל הקטע של שמירת היגיינה ומרחק".

וקנין לצד נבחרת ישראל בשחייה (גיא יחיאלי, באדיבות איגוד השחייה)

מה עם השחיינים שבמכללות?
"סגרו שם את הלימודים. חלק החליטו שהם לומדים אונליין דרך המחשב, חלק ביטלו את האימונים וחלק עדיין מתאמנים. כל קולג' קיבל את ההחלטה שלו. הישראלים ששם לא יודעים אם לחזור או לא. אנחנו בודקים את כל האופציות האפשריות כשבראש שחייני הנבחרת. אנחנו נעשה את כל המאמצים כדי לשמור על השגרה שלהם, בהתאם להגבלות"

איטליה נמצאת כעת במוקד התחלואה באירופה, ותחרות קביעת הקריטריון האחרונה אמורה להתקיים ביוני ברומא. חשבתם על תוכנית חלופית?
"כמו שזה נראה, כרגע התחרות לא תתקיים. אנחנו רואים שאיטליה היא המדינה הכי מסוכנת, אבל אנחנו עכשיו לא בודקים אופציה אחרת. אנחנו צריכים לחיות את הרגע ולא יעזור כלום אם העולם כולו אולי יהיה בבידוד. שבוע לפני היציאה לרומא תתקיים בישראל תחרות "הטריילז" (בארצות הברית נהוגה תחרות אחת בלבד לקביעת הקריטריון בסמוך ליציאה למשחקים האולימפיים, ומשום שכעת לישראל יש מאמן ראשי שמגיע ממעצמת השחייה, השיטה הועתקה ס.א)"

"לכן אנחנו מקווים שאם התחרות הזו כאן תתקיים לפחות יעשו את הקריטריון פה ולא נצטרך לטוס לשום תחרות באירופה. אם תהיה אופציה לטוס והשערים יפתחו, ובאיטליה עדיין המצב לא יהיה טוב, אבל במדינות אחרות כן יתחרו – אנחנו נשלח את אותם שחיינים שהיו קרובים לקריטריון לעשות זאת. אנחנו לא נשלול מאף אחד את ההזדמנות. כל זה כמובן באופן תיאורטי בלבד".

"אם יהיה בטוח, אנחנו נשלח את אותם שחיינים שהיו קרובים לקריטריון לעשות זאת בתחרויות" (באדיבות איגוד השחייה)

וקנין גדל אל תוך בריכת השחייה, כשהגיע ממשפחת הכדורמים של אגודת הפועל פ"ת בקיבוץ גבעת השלושה. למעשה, היא נמצאת בתוך חייו מאז ומעולם גם אם עשה את המעבר אל הענף הראשי במשפחת מקצועות המים. הוא עדיין גר בקיבוץ עם אשתו וילדיו, אבל בימים רגילים עושה את הדרך לנתניה בעיקר כדי לאמן את שחייני העתיד.
"בסוף השבוע הייתה אמורה להיות תחרות בקרה בעמק חפר. אמרנו לשחיינים שלמרות שהתחרות בוטלה. לפני ההנחיות האחרונות, הייתה כוונה לערוך סוג של תחרות אחרת. השגרה הזו תשמור על כך שאנשים יישארו שפויים. אני מאלה שמאמינים שמה שקורה סביב הקורונה לא קורה סתם, והוא מלמד אותנו הרבה. הוא ייתן לנו קצת זמן בבית, זמן איכות עם המשפחה ואולי קצת פחות עם המסכים והטלפונים. סגרו לנו עכשיו מסעדות, בילויים, קניונים. הרי אם הקניונים היו נשארים פתוחים, כולם היו דוהרים לשם. צריך להוריד את הפאניקה, בעיקר עם בני הנוער", הוא מרחיב את נקודת המבט שלו ומוסיף: "אצלנו למשל יש את אלה שחושבים 'מה עכשיו? הלכה לי אליפות אירופה לנוער. מה אני עושה?'. כדי שלא ישבו בבית ויחשבו רק על הדברים השליליים, אנחנו צריכים לשמור על השגרה ויותר מכך, להיות יצירתיים ולצאת מהקופסה".