תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

ג'אז בין החבלים – הפרק השלישי: ראיון עם רומן ריינס

רומן ריינס רומן ריינס | אלון לוין
הכוכב הכי מקטב של ה-WWE בשנים האחרונות התייצב לראיון עמוק עם ניר קדמי ימים בודדים לפני הרסלמניה. כשהקרב מאחורינו, המילים שלו על ברוק לסנר, "שילד", המיין אבנט והעתיד מקבלות פרספקטיבה חדשה
 נתחיל בספוילר הידוע לכל: ריינס נכנס לקרב המרכזי של רסלמניה לקול שריקות בוז מהקהל, הוטל ברחבי הזירה (וגם פתח את המצח), והפסיד במה שהיה מרגעי האנטי-קתרזיס הגדולים הזכורים לאוהדים. ברטרוספקטיבה הזו, הנה הפרשנות שלו למצב שלושה ימים קודם לכן, כשראיינו אותו בניו אורלינס לקראת התחרות הגדולה של השנה.

העובדה שזכינו לראיין את אחד הכוכבים המבלבלים תקשורתית של ה-WWE, רומן ריינס, אינה מובנת מאליה. מצד אחד, מדובר באחד הסלבים הכי עסוקים בחברה, שמייצג את ה-WWE בכל פינה במדיה ונדחף נמרצות על ידה בניסיון להציגו כגיבור העל, הכוכב הראשי, שהוא הממשיך הטבעי לדרכו של ג'ון סינה. מצד שני, מתנהל קרב מוחות ארוך שנים בין יו"ר ה-WWE וינס מקמהן, שהחליט ללכת בגדול על ריינס הגבוה, השרירי, בעל מראה הכוכב הטיפוסי, לבין הקהל, שברובו התאכזב שדווקא הוא זה שזכה לקידום הגדול מבין שלישיית ה"שילד" הפופולרית כשזו התפרקה. התוצאה היא שבתוכניות רבות אנו רואים את ריינס מתנהג כגיבור ש"מציל את היום", ובאותו זמן נתקל בחומה של חוסר עידוד ובוז מצד האוהדים.

ההנחה הייתה שגם ברסלמניה, ביום בו הוא, על פי בניית העלילה, אמור להגיע לזכייה המיוחלת באליפות לאחר שכל השנה השקיע (לעומת האלוף ברוק לסנר, שמופיע בפחות מחצי משרה ומתאבק פעמים בודדות בשנה), הוא לא ייכנס לקול תשואות גורפות. כידוע למי שצפה באירוע, שני הכוכבים נתקלו בתגובות קשות בסגנון "This is awful" ("זה נורא") וריינס, במה שנראה כמו שינוי תסריט ברגע האחרון, הפסיד נקי ללסנר. למי שדואג, הקרב החוזר כבר נקבע, והוא יתרחש ביום שישי הקרוב באירוע מיוחד בערב הסעודית, הפעם בתוך כלוב מתכת.


רומן ריינס, לסנר הוא יריב אינטנסיבי ופיזי מאוד. מה מראה מדד הלחץ לקראת יום ראשון?
אני חושב שבמשך השנים העצבים שלי נרגעו. אם מסתכלים על הדרך שעברתי מרסלמניה 31, גם שם התמודדתי מול ברוק, ועד עכשיו, אני חושב שמה שמרגיע אותי הוא שלאורך כל הדרך הזו לא הייתה לי בעיה עם הסגנון הפיזי שלו. אין לי בעיה להיזרק ברחבי הזירה ואין לי בעיה להיות נוקשה באותה מידה ולהכניס את המכות ישירות לפניו, מבין? זה סגנון שמאוד מקל עליי להניח למוח ולתת לגוף לעשות את כל העבודה. אז אני מרגיש טוב בקשר לקרב, אני רגוע מאוד, אבל אני גם חושב שככל שיום א' יתקרב, האנרגיות והלחץ יתחילו לעלות עד שאמצא את עצמי בעין הסערה, שוב.


ריינס לאחר ההפסד. "אין לי בעיה להיזרק ברחבי הזירה" (אלון לוין)
ריינס לאחר ההפסד. "אין לי בעיה להיזרק ברחבי הזירה" (אלון לוין)

כפי שאמרת, זו לא הפעם הראשונה שאתה מתמודד מול ברוק. יש משהו שונה בהכנה לקרב שלוקח אותך ל"סופלקס סיטי", לעומת היריבים השגרתיים יותר שאתה מתמודד איתם במהלך השנה?
לברוק יש כל כך הרבה כוח, והוא מאוד החלטי לגבי הארסנל המצומצם של המהלכים שהוא משתמש בהם, כך שאתה יודע שהוא ינסה להטיל אותך כמה שיותר. העניין הוא להתכונן לזה, להבין לאן למתוח או לכופף את הצוואר כדי לזרום עם התנועה של התרגיל, ואז הנפילה הרבה יותר קלה להתמודדות. מעבר לזה, כל המשקל כאן הוא על כושר וסיבולת ולהתכונן לקרב עם חיה כמו ברוק לסנר, ואני מוכן. אני מתאמן ומתכונן לסגנון פיזי כל חיי. שיחקתי פוטבול כל חיי, ומשם ישר עברתי לזירה, כך שמעולם לא פחדתי מחבטות ונפילות ואני לא אתחיל לפחד היום. אני מוכן לעבודה, זה יהיה יום ראשון כיפי, המכות יהיו חזקות, ואני מקווה שכולם יהנו מכך.

אני רוצה לשאול אותך שתי שאלות על שני סוגים של משפחה. ראשית, המשפחה הביולוגית שלך (מורשת ההיאבקות הגדולה ביותר בארה"ב, שניפקה אלופי עולם וכוכבי ענק כמו יוקוזונה, "סופרפליי" ג'ימי סנוקה, ריקישי, האוסוז ודוויין "דה רוק" ג'ונסון). מה ההרגשה כשהמשפחה רואה אותך חוזר בכל שנה למיין אבנט של רסלמניה?
זו תחושה נהדרת, לצאת ממשפחה שההיאבקות זורמת לה בדם, ועם הזמן הפכנו לשושלת קטנה של מתאבקים, ולייצג אותם שם, את אבי, הדודים שלי, האחים שלי, כל בני הדודים שלי – האוסוז וכל בני הדודים הצעירים שיחליפו אותנו יום אחד. הידיעה שאני מייצג אותם (ברסלמניה) משרה עליי תחושת שליחות ואני גאה בכך מאוד. יש לי אחריות גם מבחינתם לעמוד מול האתגרים הגדולים הללו. אני יודע שהם גאים בי מאוד, ואני גאה בכך שאני מביא להם גאווה.

סופלקס גרמני אחד מיני רבים (אלון לוין)
סופלקס גרמני אחד מיני רבים (אלון לוין)

המשפחה האחרת שרציתי לשאול אותך לגביה היא המשפחה שלך בזירה. אתה היית חבר באחד הצוותים המצליחים בהיסטוריה, שלישיית "השילד" (עם סת' רולינס ודין אמברוס). אמברוס מפספס את רסלמניה השנה בגלל פציעה. איך נראה אירוע כזה עבור אדם שעובד קשה כל השנה, ולבסוף לשבת על הספסל באירוע הגדול ביותר?
זו ההרגשה הכי גרועה שיש. ראשית, אני מוסר ד"ש חמה לדין, אני מתגעגע אליו וחבל לי שהוא לא כאן לאירוע. אני יודע שמה שאוכל אותו יותר מכל, הוא העובדה שדין תמיד היה איש הברזל מבינינו. מאז הופעת הבכורה שלנו, הוא לא הפסיד אף מופע, למעט כשיצא להצטלם לסרט במשך 30 ימים וגם אז הוא מיד חזר והחליף אותי, כי אני בדיוק נפצעתי והייתי חייב להחלים. גם כשסת' נפצע בברך הוא "סופסל" לזמן ממושך, אבל לדין זה מעולם לא קרה. כל הזמן הזה תפסנו ממנו בלתי ניתן לעצירה, והוא הראה את העמידות והכושר הללו גם בזירה. אז אנחנו מתגעגעים אליו. הוא כוכב ענק בעיניי, ואנחנו עדיין (אחרי פיצול הצוות) מופיעים במחשבה אחד על השני. ואני מקווה שהוא יחזור לפעילות כמה שיותר מהר.

אם יורשה לעבור לשאלות הקשות. אתה אחד הכוכבים הכי קוטביים מבחינת תגובות הקהל שהיה אי פעם ב-WWE. כמו כל כוכב אתה בטח רוצה להיות פופולרי ולהרגיש את הקהל מאחוריך, וזה לא המקרה בהרבה מהאולמות. מהי הגישה שלך לקראת רסלמניה, כשאתה לא יודע אם יקבלו אותך בתשואות או בשריקות בוז?
אתה יודע, אם הייתי כמו ברוק והייתי מגיע לשמונה מופעים בשנה, אולי זה היה מדאיג אותי. אבל אני עושה את כל שבוע, 52 שבועות בשנה, אני מתאבק עד חמש פעמים בשבוע, והספקתי להיות מול כל סוגי הקהל בכל העולם ולקבל את כל סוגי התגובות. אני משתדל לחשוב שאני אדם חכם, שלומד עם הזמן, ואני כבר יודע איך להתאים את ההופעה שלי לתגובות של הקהל. זה לא ה"רודיאו" הראשון שלי. אם יש דבר אחד ששמים לב אליו בקשר אליי, הוא שרוב הזמן, גם אם הקהל נגדי, צריך לראות מה התגובה בסיום הקרב. ברגע שיש ספירת 3, מה כולם עושים? עומדים על הרגליים ומשמיעים את קולם, וזה כל מה שמשנה. אני מוציא מהם רגש טהור שאי אפשר לזייף, זה רגש טבעי, אורגני, שיש להם, ורק אחרי שהם מעכלים את זה הם חוזרים להגיד "אה, בעצם הוא עדיין גרוע", יצעקו "אתה עדיין גרוע" או משהו כזה, אז זה לא ממש מטריד אותי. אני יודע מי אני, אני יודע לאן אני רוצה להגיע ואני יודע מאין באתי. כל עוד הם מגיעים לראות אותי ועושים רעש, אני אופיע ואעשה מה שאני עושה.

לסנר מסיים עם אף-5 (אלון לוין)
לסנר מסיים עם אף-5 (אלון לוין)

זו גם הראייה שהביאה אותך לחזור על הסלוגן שלך, "I'm not a good guy, I'm not a bad guy, I'm THE guy".
נכון, אבל זה לא רק סלוגן, אתה יודע. אני חי את זה בעבודה. יש סיבה שאני בקרב המרכזי ארבע שנים ברסלמניה, והיא שאני הוא ה-איש שהם סומכים עליו, אני האיש שמפקידים עליו את האחריות, אני זה שמגיע אליך בחליפה ומייצג את ה-WWE כמו שאני עושה עכשיו. זו מתת אלוה, מבין אותי? זה דרש הרבה עבודה שבזכותה אני מוכן כעת. השקעתי המון עבודה ב-6, 7 ו-8 השנים האחרונות כדי לדעת להתמודד עם כל זה, זה לא משהו שהיה יכול פשוט לקרות ישר. האם לא משחק כאן גם כישרון טבעי? ודאי שכן, אבל זה בא רק בכפוף לדרך קשה של שנים על גבי שנים של עבודה בתנאים קשוחים, לא רק בחדר הכושר, אלא גם בלמידה של מה שאני עושה עכשיו בצורה נוחה. צריך הרבה כישורים כדי להיות כוכב ב-WWE. זה לא מספיק להיות טוב בזירה ולהתאבק, יש אחריות רבה שמלווה לתפקיד הזה.

אם נחזור למופע הגדול ביום ראשון, יש משהו שונה בהתרגשות כשעושים את זה בפעם הרביעית?
אני לא יודע אם היא שונה, אני חושב שאני מקבל אותה בצורה שונה, מבין אותי? כי כמו בכל דבר שאדם עושה, אתה רוצה לשפר את מה שאתה עושה בהדרגתיות, שכל פעם תהיה קצת יותר טובה. זה מה שמעסיק אותי כרגע. החלק המגניב בשבילי הוא שאני ממש זוכה פה לסגירת מעגל למה שהתחיל לפני שלוש שנים. זו הזכייה האמיתית שלי, שאני זוכה כעת ל"קלוז'ר", כי אני וברוק העברנו אחד את השני גיהנום, ובסוף סת' רולינס נכנס ולא נתן לי לסגור את הסיפור ולזכות ברגע שלי (רולינס פדה את זכות ה"כסף בבנק" בו זכה חודשים קודם לכן, שמקנה לו אפשרות חד פעמית להשתלב בכל קרב אליפות שיחפוץ במשך השנה), אז אני לא יודע איך זה היה נגמר, אני בטוח בעצמי שהייתי מנצח את הקרב, אבל סת' די גנב את זה ממני ומברוק. לכן זה מגניב לחשוב על ההזדמנות שיש לי לחזור שוב, דווקא מול ברוק, באותה סיטואציה, לראות איך אני אגיב, איך ברוק יגיב, ולראות לאן הקרב יתפתח בלי הפרעות.

ריינס זורק את לסנר (אלון לוין)
ריינס ולסנר אחד על השני (אלון לוין)

אז אפשר לסמוך על זה שלא יהיו הפרעות הפעם?
בתקווה שלא יהיו... פשוט תעזבו אותנו. תנו לגברים להילחם ולהגיע לפיניש. תנו לנו להשיג קלוז'ר כלשהו ליריבות הזאת.

תודה רבה לך על הראיון הזה. אם יורשה לי, לסיום, לבקש ממך להיות נביא. בעוד שש שנים מעכשיו, רסלמניה 40. למה כדאי לצפות מרומן ריינס? 
שש שנים מהיום? (מחייך) בתקווה... מקווה שאמשיך להיות במיין אבנט עד אז. מה זה אומר, עשרה ברציפות? (צוחק) העיקר בשבילי הוא שיש לי שני בנים קטנים בבית, תאומים, ואני רוצה שהם יזכו לראות אותי עושה את הקטע שלי, אז אם אמשיך לעשות את זה עוד שש שנים, הם כבר יהיו גדולים מספיק כדי לזכור, ולראות אותי מופיע ולהיות עדים להישגים המגניבים שאני משיג, אז יהיה די מגניב אם עדיין אתאבק, ובמיוחד אם עדיין אהיה בפסגה ואגיע למיין אבנטים. אבל בלי קשר, אם אוכל להיות במצב שאני עדיין חלק מהחברה הזו, ומופיע על בסיס קבוע כפי שאני עושה היום, מבחינתי שם אני רוצה להיות בעוד שש שנים, לדעת שאני יכול להמשיך עוד כל כך הרבה, זה יהיה אדיר. 
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ