מבחינתה של נורית הורוביץ נסיעת העבודה שלה למרוקו בשנת 2012, במסגרת תפקידה כמנהלת חטיבת תוכנה בכירה בחברת הייטק, הייתה אמורה להיות שגרתית לחלוטין, אך היא לא תיארה לעצמה שבמהלכה היא תגיע להחלטה לצאת למסע ארוך שישנה את חייה. "זו הייתה נסיעה של מספר ימים במסגרתה נפגשתי מישהו שאז היה מנמ"ר של חברת נדל"ן מהמובילות בישראל, במהלך השיחה הוא סיפר לי שהוא איירון מן", מספרת נורית וממשיכה, "לא היה לי מושג מה זה בכלל והוא הסביר לי. הוא תיאר לי מה עושים במסגרת תחרות האיירון מן – רצים 42 ק"מ, שוחים 3.8 ק"מ, וגומעים מרחק של כ-180 ק"מ ברכיבה על אופניים. כל זאת ברצף וללא הפסקה או מנוחה. זה מאוד קסם לי ושאלתי המון שאלות." כך התחיל המסע של נורית.
נורית נולדה וגדלה בקריית ים למשפחה שחזרה בתשובה כשהייתה פעוטה בת 6. כאשר הייתה בכיתה ח' נשלחה נורית לאולפנה בקרית מוצקין. במסגרת פנימייה. במסגרת הזו, נדרשה נורית להשקיע המון בלימודים כדי להתאים את הקצב ולהיות מסוגלת לעמוד בדרישות הקפדניות והמסגרת הלימודית הנוקשה. את האולפנה היא סיימה עם בגרות מלאה בציונים גבוהים כאשר בחינת הפסיכומטרי כבר מאחוריה בכיתה י"ב.
לשירות לאומי, בחרה נורית במסגרת של בית החולים מאיר בכפר סבא תחילה שרתה בחדר הניתוח ולאחר מכן בבית הספר לסיעוד. מגורי בנות השרות היו בבית החולים, והיו עוד דירות שירות נוספות של בנות ששרתו במוסדות חינוך בכפר סבא.
זה היה למעשה המפגש הראשון שלה עם העולם החילוני: "נפגשתי עם בנות שלא היו דתיות ונחשפתי לאופציה של להיות לא דתיה – גיליתי שאני יכולה לצאת לסרט ביום שישי ולא יפגע בי ברק" מספרת נורית בחיוך. במהלך השירות הלאומי היא החליטה לצאת בשאלה.
"מתכננת לעשות איירון פעם אחת אחרונה"
נורית מספרת שלאחר אותו מפגש בו למדה לראשונה מה היא תחרות האיירון מן, היא מצאה עצמה חושבת על כך ללא הפסקה. הקונספט של להיות מחויב ברמה כל כך גבוהה למטרה ארוכת טווח, שהיא לא עבודה, לימודים או משהו שאתה חייב לעשות: "חשבתי על זה יומם וליל, הייתי הולכת לישון עם מחשבות על איירון מן וגם מתעוררת איתן", נורית מספרת שעד אז מעולם לא הייתה עושה ספורט שכל זמנה עד אז תמיד היה מוקדש לעבודתה, לקריירה ולשתי בנותיה התאומות, "בגיל 28 הייתי כבר מנהלת בכירה ואף פעם לא היה לי זמן להשקיע בתחביב שהוא שלי. הבנתי שהגעתי להחלטה לצאת למסע משמעותי, לתהליך שיסמל את ההתפתחות ברמה האישית שלי".
את המסע החלה בגיל 35, כשהיא אם לתאומות בנות כמעט שנתיים. "בשנה הראשונה הגדרתי לעצמי מטרה להצליח לרוץ 10 ק"מ במרוץ ת"א 2014, לאחר מכן הגדרתי לעצמי מטרה להגיע ל15 ק"מ. במשך 5 שנים התאמנתי ולקחתי גם שיעורי שחיה, כאשר כל מה שהיה לנגד עיני הוא החלום והמטרה להצליח לעשות ולסיים את תחרות האיירון מן" מספרת נורית. "ב2017 עשיתי את תחרות האיירון מן הראשונה שלי באוסטריה, סיימתי את המרוץ ב-15 שעות ו-47 דקות. כשחציתי את קו הסיום, הנפתי את ידיי לשמיים ואמרתי לעצמי שהצלחתי לעשות את זה", למרבה ההפתעה למרות המרוץ המפרך נורית מספרת שהיא כמעט ולא ישנה בלילה שלאחר התחרות, "הצלחתי לישון רק שעתיים ולאורך כל הלילה בכיתי מרוב התרגשות – כשהגיע הבוקר החלטתי להירשם לאיירון מן נוסף. את הפעם השנייה סיימתי ב-13.5 שעות ואת התחרות השלישית בקרינס שבאוסטרליה סיימתי ב 13 שעות ו 42 דקות. היום אני בת 44, אין לי תחרות גדולה באופק, אני ממשיכה להתאמן כאורח חיים ואני מתכננת לעשות איירון פעם אחת נוספת ואחרונה בגיל 50" (never say never).
נורית סבורה שמתחרי איירון מן כולם חולקים מאפייני אישיות משותפים, "איירון מן מחייב מסירות והתמדה ומצריך מצד אחד את היכולת להתחייב לתהליכים ארוכים שלעיתים אפורים וסיזיפיים, ומצד שני יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא (בעיקר בשלב כזה של החיים). הרבה מהמתאמנים מצטרפים לקבוצות שמתאמנות בשעות קבועות ובמקומות שונים. כאמא במשרה מלאה, כדי לקיים את שגרת האימונים, נדרשתי לעשות התאמות כדי לעמוד במסגרת האימונים כך שלדוגמא כדי לקיים ריצה ארוכה של 30 ק"מ באמצע שבוע, הייתי קמה בשעות הקטנות של הבוקר, עושה 3 הקפות של הרחוב בו אני גרה, עולה חזרה לדירה לראות שהבנות עדיין ישנות ויוצאת להקפות נוספות, עד לסיום האימון. זה מחייב דבקות במטרה, אורך רוח וכמובן הכוונה של מאמן מקצועי שליווה אותי גם בצד המנטלי (תודה גל תיכון). לאורך השנים, הספורט היווה מקום האיזון שלי בין עולם העבודה, המשפחה, וההתמקדות שלי בעצמי".
"חייבים לצאת למסעות מהסוג הזה"
נורית חושבת שגם במקום עבודתה יש הרבה אלמנטים משותפים לאיירון מן. "כמו באיירון, גם בתפקידי כמנהלת מכירות ענן בכירה באורקל ישראל יש את עניין המחויבת למסע עם הלקוח שיש בו הזדמנויות ואתגרים ושיכולת ההתמדה, הירידה לפרטים, שלב התכנון המפורט שמאפשר קיום של מסע כל כך אינטסיבי וארוך הם במקרים רבים המפתח להצלחה.
"כשהתחלתי את עבודתי באורקל יצאתי לאתגר לקחת חלק בבניית מערך מכירות הענן של אורקל בישראל. בנינו דאטה סנטר ראשון בארץ ומצאתי את עצמי מהר מאוד עם לקוחות גדולים שרצו להצטרף לענן של אורקל וביקשו מענה לצרכים ייחודיים שלהם, וכמו באיירון מן, כדי לנצח נדרשתי להרבה תכנון, מסירות, התמדה, ומחויבות למשימה. ואני שמחה מאוד שאנחנו מתחילים לראות עם הצלחות לאורך הדרך, אך המשימה עוד לפנינו והמסע עוד ארוך. זה לא תמיד קל, לצאת למסעות מן הסוג הזה, לעיתים רק בדיעבד אנחנו גם מבינים עד כמה היינו זקוקים להם. בסופו של דבר מדובר במחויבות, במסע למרחקים ארוכים ויש 'לכבד את המרחק' (respect the distance), כמו באיירון מן, כמו במקום העבודה וכמו כל דבר אחר שאנחנו עושים בחיים."
מה דעתך על הכתבה?