"בכל בוקר אני מקווה לא לראות מישהו שאני מכיר בין ההרוגים"

"אני מתעורר מידי בוקר ומקווה לא לראות שם של מישהו שאני מכיר מבין הלוחמים שנהרגו", כך הטריאתלט הבכיר של ישראל, שחר שגיב (29) ממכבי תל אביב, שאמור להשתתף בקיץ הקרוב במשחקים האולימפיים בפריס 2024, הופעה אולימפית שניה בקריירה שלו.

שגיב נזכר בבוקר השבת השחורה ה-7 באוקטובר, בו התעורר מוקדם ברומא ליום תחרות במסגרת גביע העולם. "פתחתי את הטלפון הנייד וחשכו עיני. אני, כמו בת הזוג שלי והצוות המקצועי שלצידי, לא הבנו בדיוק במה מדובר. יחד עם זאת מהר מאד הבנו שמשהו גדול ונורא קורה בארץ. החלטתי מיד לסגור את הטלפון כדי לנטרל את עצמי והאמת שהתחריתי בתחושה כבדה שהדרום והמדינה מצויים בכאוס גדול".

בסיום התחרות כשפתח את הטלפון הבין שגיב את גודל האסון והטרגדיה. "מיד התחלנו לחפש דרך לחזור הביתה לישראל הכי מהר שאפשר ובבוקר כבר היינו על טיסה הביתה".

עם שובו לארץ, התקשה שגיב מבחינה מנטאלית, להביא את עצמו מנטאלית ליציאה לאימון. הראש שלו היה טרוד במחשבות נוראיות. הוא נאלץ לוותר על תחרות בערב הסעודית והחליט לוותר על תחרות נוספת בצ'ילה ובכך סיים את העונה מוקדם מהתכנית המקצועית שלו. "לא הרשיתי לעצמי לעזוב את הארץ…" הודה שגיב בגילוי לב.

הוא נחשף לסיפורי גבורה של טריאתלטים ורוכבי אופניים שנרצחו באותה שבת ארורה בעת אימוני רכיבה וריצה בוקר שערכו באזור העוטף, כאלה שעקבו אחריו במדיה החברתית שלו והתחברו לדרך שלו. הוא אף הגיע לביקורי ניחום אבלים במשפחות אלו. בנוסף השתלב בלא מעט פעילויות קהילתיות בדרום הארץ ובצפונה.

בת הזוג של שחר שגיב, סרן מאיה ירון, משמשת כקצינת מבצעים ביחידת רוכב שמיים ואחיה הצעיר, לוחם ביחידה הזאת. רבים מחבריו הקרובים של שגיב משרתים במילואים בתפקידים קרביים ושחר שגיב דואג לשלומם.

רק לאחרונה חזר שגיב לאימונים סדירים כשמונה חודשים לפני טקס הפתיחה למשחקים האולימפיים, פריס 2024. בחודש מארס הקרוב יפתח את עונת התחרויות הבינלאומיות שלו בשנה המאתגרת ביותר בקמפיין האולימפי השני שלו בקריירה.

בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר שהה רץ המרתון שיאן ישראל גשאו איילה (27) ממכבי תל אביב, אלוף אירופה 2022 קבוצתי, מדליסט ארד באליפות אירופה 2022 במחנה אימונים באתיופיה. "התעוררתי בבוקר וראיתי בפייסבוק המון פוסטים על כאוס גדול בעוטף עזה. התקשרתי הביתה להורים ושלחתי הודעות, אבל בגלל שהם שומרי שבת אף אחד לא ענה לי. דאגתי מאד והרגשתי שאני מרחף באוויר. אחי הצעיר מלק, משוחרר טרי המשרת ביחידה מיוחדת, גוייס בצו 8 ענה לי אחרי ארבע שעות שהיו עבורי נצח. הוא עידכן אותי שהוא בעוטף עזה והמשפחה כולה בסדר" נזכר גשאו.

פיזית הוא היה באתיופיה אבל הראש והנשמה היו בארץ. במשך כשבועיים הוא לא הצליח להירדם בלילות ולא הצליח להביא את עצמו למצב של אנרגיה לאימון. "אחרי שבועיים הבנתי שאני חייב לשנות גישה. הבנתי שאני שגריר של מדינת ישראל ועלי לעשות את המיטב במי שמייצג את ישראל. הבנתי שזוהי זכות גדולה להתאמן ולהתחרות בחו"ל בעוד מאות אלפי חיילים לוחמים בכל החזיתות כדי להכניע את האוייב. עם המחשבות האלו חזרתי לעצמי", מודה גשאו שהקפיד לשמור על קשר טלפוני עם הוריו ואחיו על בסיס יומי.

אחיו עדיין בפעילות מבצעית בעוטף עזה. "פגשתי אותו במהלך מספר שעות שקיבל להתרעננות. הוא וחבריו הלוחמים לא יוצאים לי מהראש ואני נושא כל העת תפילה לשלומם", אמר גשאו איילה המתכונן למרתון סביליה שיהיה בפברואר הקרוב, תחרות בה קבע אשתקד את השיא הישראלי שלו -2:05:33 שעות.

"בשבועיים הראשונים למלחמה הייתי בשוק טוטאלי שקשה לי להסביר זאת במילים ואני בטוחה שרק אזרחי ישראל יכולים להבין את מה שאני אומרת", משתפת אותנו מרימת המשקולות ניקול רובנוביץ' ממכבי תל אביב, שמוסיפה: "רציתי לעצור את כל העשייה שלי ולצאת לסייע לחיילים ולסייע להם בלחימה. מה שעצר אותי זה הרצון העז שלי לייצג את מדינת ישראל במה שאני הכי טובה בו – הרמת משקולות. רק חשבתי כל הזמן על דבר אחד-להצליח להניף את דגל ישראל ולהשמיע את התקווה בכל מקום אפשרי בעולם".

אביה של מרימת המשקולות המצטיינת ניקול רובנוביץ', תושב ניר עקיבא, יישוב המרוחק כ-7 קילומטרים מנתיבות התנדב למשמר הגבול. היא עצמה תרמה למשפחות מפונים ביגוד ולחיילים בישלה אוכל ושלחה להם דרומה.

רובנוביץ' שהקימה לאחרונה עמותה לקידום ופיתוח ענפי הכוח בישראל מכירה משפחות רבות שנפגעו במלחמה הזאת. במסגרת תרומתה לקהילה היא מאמנת בהתנדבות אנשים רבים בהרמת משקולות, ומסייעת בכך לאיזון הנפשי של אותם אנשים, וגורמת להם להתנתק מהעצב והמועקה בהם שרויים. אחת מאלה שהיא מאמנת, היא תושבת רעים שסבתא שלה נרצחה ב-7 באוקטובר ובן משפחה נוסף שלה ניפצע.

רובנוביץ' זכתה השנה במדליית ארד, בהנפה, באליפות אירופה בארמניה התעשתה כשבועיים אחרי פרוץ המלחמה וחזרה לפעילות מלאה במוטיבצייה מוגברת לקראת אליפות אירופה שתהיה בפברואר בבולגריה. המטרה המקצועית שלה – להשיג את הכרטיס למשחקים האולימפיים בפריס, ובכך להפוך למרימת המשקולות הישראלית הראשונה בהיסטוריה המשתתפת במשחקים האולימפיים. באפריל 2024, אחרי אליפות אירופה ותחרות נוספת במסגרת גביע העולם נדע אם היא הצליחה להשיג את הכרטיס לפריס.