תפקידו החשוב של הספורט הפראלימפי בשיקומם של פצועי המלחמה

עשרות אלפי הפצועים ששבו משדות הקרב באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, בעיקר לבריטניה, הולידו את אחת המהפכות הגדולות בכל הקשור לאופן בו מתייחסת החברה המערבית לאנשים עם מוגבלויות, לשיקומם, לזכויותיהם ולאופן בו החברה תופסת מוגבלויות באופן כללי. המהפכה התפיסתית שנולדה בבריטניה באותם ימים הולידה גם את המודל החברתי לתפיסת המוגבלות – הטוענת שמוגבלות היא סך החסמים הפיזיים והחברתיים העומדים בפני האדם ולא סך ליקוייו הרפואיים המצטברים.

היא גם הולידה את אחת התנועות החברתיות החשובות במאה העשרים – התנועה הפראלימפית. התנועה הפראלימפית, שתתכנס בעוד מספר חודשים לאחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם – המשחקים הפראלימפיים שייערכו השנה בפריס מיד לאחר המשחקים האולימפיים, נולדה בבית החולים השיקומי בסטוק מנדוויל בבריטניה ומייסדה היה מנהל בית החולים, רופא השיקום היהודי סר לודוויג גוטמן, פליט שואת יהודי אירופה. סר גוטמן גילה את הערך השיקומי הפיזי והנפשי של פיתוח משחקי ספורט בכיסאות גלגלים עבור פצועי המלחמה ששבו משדות הקרב וייסד את משחקי סטוק מנדוויל בשנת 1948, לימים המפעל הבינלאומי הענק שהוא המשחקים הפראלימפיים.

מדינת ישראל עומדת היום בפני אחד מאתגרי השיקום הגדולים בכל הזמנים: אלפי פצועי צה"ל ופצועים אזרחיים בדרגות שונות, שיישארו עם מוגבלויות קבועות מגוונות, מפגיעות חוט שדרה, דרך קטיעות גפיים ועד פגיעות מורכבות אחרות. אנו ככל הנראה עדים לאחד מאירועי השיקום הגדולים בהיסטוריה של העולם המערבי, ביחס לגודל האוכלוסייה, שני רק לאתגרים שעמדו בפני מדינות המערב לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה.

אירוע זה ידרוש התגייסות חסרת תקדים של כל המערכות – מבתי החולים השיקומיים, דרך מרפאות השיקום בקהילה, מחלקות בריאות הנפש ומרפאות החוץ, ועד לארגונים הגדולים המטפלים בפצועי המלחמה ובראשם אגף השיקום של משרד הביטחון, ארגון נכי צהל, וארגונים אזרחיים אחרים כגון אילן וארגונים אחרים העוסקים באופן ישיר באיכות חייהם של אנשים עם מוגבלויות ובחוסנם הפיזי והנפשי.

תודות לחזונו של דור המייסדים, ישראל היא אחת המדינות שבה מורשתו של סר לודוויג גוטמן תפסה אחיזה יוצאת דופן. ספורט מותאם לאנשים עם מוגבלויות, בין אם לקידום אורח חיים בריא וחיי קהילה עשירים ובין אם ספורט תחרותי בינלאומי, מהווה נדבך חשוב בתהליך השיקום של אנשים עם מוגבלויות ומוכר על ידי אנשי המקצוע כחוליה קריטית בשרשרת השיקום. בספורט מותאם לאנשים עם מוגבלויות יש הרבה יותר מאשר חיזוק שרירי הכתפיים או שיפור הסיבולת – הוא גם פותח את הדלת לחיי קהילה תוססים ועשירים, ולהזדמנות לחזור ולהתחרות, לפעמים לנצח ולפעמים להפסיד, בתנאים הוגנים. בישראל פריסה חסרת תקדים של מרכזי שיקום וספורט לאנשים עם מוגבלויות: כמעט בכל נקודה על המפה בישראל קיים מתקן שמציע שירותי שיקום וספורט לאנשים עם מוגבלויות – ארבעה בתי לוחם (באר שבע, ירושלים, תל אביב וחיפה), שני מרכזי ספורט ושיקום של אילן (רמת גן וחיפה) ועוד תכניות ומיזמים מקומיים של ארגונים אחרים, המאוגדים כולם תחת ההתאחדות לספורט נכים והוועד הפראלימפי.

מכל אלו יידרש עתה מאמץ עליון כדי לקלוט ולשלב את פצועי המלחמה ופעולות האיבה באחת מהתכניות הרבות הפרושות ברחבי הארץ. מתי מעט מהם יהיו בסופו של דבר ספורטאים פראלימפיים או יתחרו ברחבי העולם באחד המקצועות התחרותיים התובעניים, אבל לא (רק) לשם אנחנו מכוונים: לעתים ההצלחה היא פשוט לראות כמה חבר'ה נפגשים לשחק כדורסל בכיסאות גלגלים ואח"כ יושבים לשתות קפה ביחד ולהחליף חוויות. זה אמנם לא מדליה אולימפית ולא יכתבו על זה בעיתון, אבל זה ניצחון ענק.

הכותב הוא מדליסט פראלימפי בטניס בכיסאות גלגלים ומנכ"ל מרכז "ספיבק" לשיקום וספורט של עמותת איל"ן