השנה היא 1968. בתחרות הקפיצה לגובה באולימפיאדת מקסיקו סיטי, האתלט האמריקני ריצ'ארד דאגלס "דיק" פוסברי מבצע את הקפיצה בסגנון אחר משהיה מקובל עד אז. הוא בחר בסגנון חדש, שכלל הקשתה של הגב, במקום הסגנון המקובל עד אז – גלילת בטן (קפיצה המערבת את החלק הקדמי של הגוף). שינוי הטכניקה הוביל אותו לזכייה במדליית זהב אולימפית ולקביעת שיא אולימפי חדש של 2.24 מטר. סגנון זה נקרא על שמו, "סגנון פוסברי", ועם השנים הוא הפך לסגנון השולט בענף.
זוהי רק דוגמה אחת לאופן שבו שיפור של טכניקה מוביל לשיפור הישגים בספורט בתחרויות בינלאומיות בכלל ובמשחקים האולימפיים בפרט. ריכזנו עבורכם את החידושים האחרונים בתחום.
כיום קיימים כלי הערכה רבים לבדיקת ביצועים בספורט, אולם המבדקים המתוקפים והנפוצים בשימוש במעבדות המסייעות לספורטאי־עילית הן בתהליך השיקום הן בשיפור ביצועים הם אלו:
1. דינמומטר איזוקינטי (Isokinetic Dynamometer) – למדידה מדויקת של חוזק שריר. בעולם מקובל לבצע הערכה איזוקינטית (חוזק השרירים) כחלק מתוכנית האימונים. המבדקים נערכים בכמה נקודות זמן, טרום־עונה, במהלך העונה ובסיומה. המכשיר מותאם לכל המפרקים בגוף, כך לדוגמה, אפשר למדוד חוזק וסיבולת של קבוצות השרירים הפועלות סביב מפרק הברך, שחשובים לשיפור ביצועים ולהגעה להישגים במרבית ענפי הספורט. נתונים אלו מאפשרים למאמן לתכנן את העבודה עם הספורטאי כך שתוביל אותו לרמת ביצוע מקסימלית בהתאם לנתוניו האישיים ואף תמנע פציעות. בניגוד למקובל בעולם, בישראל ההערכה האיזוקינטית נפוצה פחות וקיימת רק בקרב עשרות אחדות של ספורטאים.
2. מערכת לניתוח תלת־ממדי של תנועה ((Three Dimensional Motion Analysis – מערכת שבודקת את השינוי בזוויות המפרקים בגוף לאורך התנועה. ישנן שתי טכנולוגיות בשימוש בתחום זה, אחת מבוססת על קרן אינפרה־אדומה והשנייה מבוססת על צילום וידאו. בשני המקרים נאספים נתונים משלוש מצלמות לפחות שמצלמות את הנבדק בזוויות שונות. הנתונים שנאספים מעובדים למודל שמאפשר תיאור תלת־ממדי של התנועה. מערכת לניתוח תלת־ממדי של תנועה מאפשרת לתאר את ביצועיו של הספורטאי בתדר צילום שהוא מעבר לטווח הקליטה של העין האנושית. נתונים אלו מאפשרים לספורטאי ולמאמן לבנות תוכנית לשיפור הטכניקה וקירוב למודל הביצוע האופטימלי בענף הספורט.
כך לדוגמה, במעבדה לביומכניקה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט מבוצעות התאמות אופניים לרוכבים תחרותיים וחובבנים על בסיס שילוב בין מדידת הכוח שמפעיל הרוכב על הדוושה (מדדים קינטיים) לבין תיעוד הזויות במפרקים במהלך הרכיבה (מדדים קינמטיים). באמצעות שמונה מצלמות וידאו המסודרות במרחב ואלגוריתם המאגד את המידע מתקבלים גרפים המתארים את כלל המפרקים בגוף. מידע זה מאפשר להביא את הרכיבה על האופניים לתוצאה מרבית באמצעות שינוי אורך הסטם ("מוט כידון"), מיקום ורוחב האוכף, גובה האוכף, רוחב וזווית הכידון ועוד.
לאחרונה התבצע במעבדה מחקר שעסק בהתאמת גובה האוכף בקרב רוכבי אופניים תחרותיים. המחקר התבצע בקרב 30 רוכבי־עילית בתחום האופניים ובמסגרתו הוחלפו הדוושות הרגילות באופניים בדוושות שיש בהן מתמרי כוח (דוושה המודדת את הכוח שמפעיל הרוכב במהלך הרכיבה). המחקר מצא שנתוני הדיווש האיכותיים ביותר התקבלו כשגובה האוכף נמדד בזווית של 25 מעלות כפיפה במפרק הברך (המדידה מתבצעת בין עצם השוק לקו הממשיך את עצם הירך).
3. פלטת כוח (Force Plate) – מאפשרת מדידה של הכוחות שמפעיל הספורטאי על הקרקע בפעילויות שונות, לדוגמה, גובה הניתור, איכות הנחיתה בהליכה או בריצה ושיווי משקל. המדדים הללו מאפשרים לאמן את הספורטאי להוריד עומס מהמפרקים ולהפחית את הסיכון לפציעות. למשל, בתחום הריצה נחיתה על קדמת כף הרגל מומלצת על ידי חלק גדול מהמאמנים. הבדיקה במעבדה מאפשרת השוואה כמותית של העומס המופעל על המפרקים במהלך שלוש הטכניקות (נחיתה על קדמת כף הרגל, על מרכז כף הרגל ועל העקב) ומאפשרת בחינה של שינוי טכניקת הריצה אם הספורטאי או מאמנו מעוניינים בכך.
4. מערכת לקריאת הפעילות החשמלית בקבוצת שרירים באמצעות חיישנים (Surface Electromyography Sensors – sEMG sensors) – המכשיר מודד את הפעילות החשמלית המתרחשת בשריר בעקבות קבלת פקודת גיוס מהמוח. לאחרונה בוצע במעבדה מחקר בנושא העייפות של השריר, תחום רלוונטי לספורט ההישגי הן מבחינת הצורך בשמירה על ביצוע הן בשל הסכנה לפציעות דווקא במצבי עייפות. המחקר בדק אם הירידה בביצועי השריר נובעת מתכונות השריר עצמו או מירידה בהפעלה העצבית (פקודה מהמוח) ונמצא בו, כי העייפות נובעת מתכונות השריר.
הספורט ההישגי בעולם ובישראל עבר כברת דרך מרשימה, המתבטאת בהצלחות של ספורטאים בתחרויות בינלאומיות בכלל ובמשחקים האולימפיים בפרט. לצד תהליך ההתמקצעות וההשתכללות של המאמנים, של הספורטאים עצמם ושל המעטפת כולה, חשוב להמשיך לשפר את הטכניקה ואת הביצועים ולמנוע פציעות. אך תהליך זה תלוי במדדים מדויקים הנאספים באמצעות כלי הערכה במעבדה ובשדה.
ד"ר סמדר פלג היא ראש המעבדה לביומכניקה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. אופיר רבינא ואיתן שמי הם חוקרים במעבדה לביומכניקה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט.
מה דעתך על הכתבה?