חודש אחרי שהסתיימו המשחקים האולימפיים בפריז, מהם חזרה המשלחת הישראלית עם שבע מדליות, היום (שלישי) נערך במכון וינגייט טקס הוקרה וחלוקת המענקים למדליסטים האולימפיים והפראלימפיים שהוסיפו 10 מדליות יוקרתיות נוספות.
עוד לפני הטקס, מדליסט הזהב מהמשחקים האולימפיים, הגולש תום ראובני, סיפר על הפגרה הקצרה שהוא נהנה ממנה: "בינתיים מאז המשחקים גלשתי כדי ליהנות, לא גלישה אולימפית וזה היה כיף. אני כרגע בפגרה, אבל אני מאוד רעב ויודע שיש לי עוד שני קמפיינים קדימה. לא אמרתי שאהיה באולימפיאדה, אבל אנסה להגיע לשם – אף אחד לא מבטיח לי כלום, זו המטרה, כמו שבמשחקים האלה המטרה הייתה מדליה. אעבוד קשה בשביל זה, אני מבטיח".
מי שלא זכה במדליה הקיץ בפריז, שגיא מוקי שכבר הודיע על המשך דרכו גם למשחקים האולימפיים ב-2028 ועדיין לא יודע אם הוא יהיה שם עם מאמנו אורן סמדג'ה או שלא, אמר: "אורן נתן לנו כל כך הרבה כל השנים האלה. גם באולימפיאדה, עם כל מה שהיה, הוא נסע איתנו והגיע. אני מעריך אותו כל כך על זה ועכשיו זה הזמן שלי להיות שם בשבילו ולעזור לו. כל החלטה שהוא יבחר, אהיה בעדו – אני רוצה בטובת אורן והמשפחה שלו ומאוד מקווה שהוא יהיה שלם עם הבחירה שלו, זה הכי חשוב לי. אני אוהב אותו ומעריך אותו מאוד".
על ההדחה בשמינית הגמר: "היו תחרויות בעבר שהרגשתי פחות שלם עם עצמי, בעיקר כשהייתי צעיר וחסר ניסיון. מה שעזר לי לאורך כל הקריירה זה שעל המזרן אני נותן את כל כולי ולא מוותר עד הרגע האחרון, וזה מה שהיה בתחרות בפריז. ירדתי כשאני שלם עם עצמי וזה בעיני הדבר הכי חשוב".
על לוס אנג'לס 2028: "אני מאוד רוצה את זה ויודע שזה דורש המון ממני, מהמשפחה שלי ומהסובבים אותי וזו המטרה. כל תחרות בדרך לשם היא גם הזדמנות כדי להניף את הדגל שלנו גבוה. אני נפגש עם המון אנשים ממדינות ערב, גם באולימפיאדה הזו ניגש אליי פליט מאיראן שזיהה אותי ולחץ לי את היד, בירך אותי על חיסול הנייה. אני לא יודע למה הוא בירך אותי, אני לא קשור לחיסול (צוחק), אבל יש הערכה גדולה ואני מקווה שהספורט יהיה גשר לכל חילוקי הדעות הפוליטיות. בינינו יש חיבור וכבוד של ספורטאים ואני מקווה שזה יהווה השראה".
מה דעתך על הכתבה?