הישראלי שזכה באליפות העולם – וחתם בהקדשה מרגשת

חניאל שוקמן, בן 20 ממבשרת ציון, הפך בסופ"ש האחרון לאלוף העולם בג'יוג'יטסו ברזילאי במשקל 77 ק"ג. על הפודיום כשברקע המנון התקווה כל מה שהוא חושב זה להקדיש את הניצחון המרגש לאחיו התאום, המשרת כלוחם בחטיבה 7 בשריון. "הניצחון הזה מוקדש לאחי התאום מחטיבה 7," הוא אומר, "אבל לא רק לא אלא גם לכל החיילים שלנו, ללוחמי חטיבה 7 שנותנים את חייהם עבור כולנו ולנופלים. זה רגע קטן של אושר ותקווה, שאני מקווה שהוא גם מעניק קצת כוח ועידוד לעם שלנו."

שוקמן, אשר מתאמן בג'יוג'יטסו מאז גיל 4, עשה את צעדיו הראשונים בספורט תחת הדרכתו של אביו, פאביו שוקמן, שהשפיע רבות על בחירתו להתמקד בג'יו ג'יטסו. "אבא שלי תמיד היה המאמן שלי, ובבית תמיד עשינו ג'יו ג'יטסו," הוא מספר. "גם אחותי ואחי התאום התאמנו, ובגיל 12 החלטתי לקחת את הספורט ברצינות ולהפוך לספורטאי מצטיין."

השנה הייתה הפעם הראשונה ששוקמן התחרה בקטגוריית הבוגרים באליפות העולם, והמסע לתואר לא היה קל. "היו לי ארבעה קרבות, חצי גמר מול לוחם קנדי חזק, ובגמר פגשתי לוחם קנדי נוסף שכבר ניצחתי בעבר," הוא מתאר. "הקרב היה צמוד מאוד, אבל תודה לאל שלטתי ברובו וניצחתי עם יתרון קטן. זה היה רגע קשה אך בלתי נשכח."

מעבר לאתגרים הפיזיים, שוקמן גם מתמודד עם קשיים בזירה הבינלאומית על רקע זהותו הישראלית. "היו קריאות אנטי-ישראליות מכיוון מדינות ערב, ובאחד הקרבות של חברי לנבחרת, נמרוד ריידר, יריבו הסעודי נשך אותו מספר פעמים – מעשה בלתי ספורטיבי לחלוטין" הוא משתף. למרות זאת, הוא מקפיד לשמור על כבוד למתחריו, גם אם הם מראים שנאה. "כשאני עולה לקרב, גם אם זה מול נבחרות עוינות, אני תמיד שומר על מקצועיות וספורטיביות. זה הכי חשוב בעיניי".

שוקמן, הוא יהודי משיחי, סוג של גשר בין העולם היהודי לנוצרי ורואה בספורט שלו דרך להנחיל ערכים ואמונה. הוא שייך לקהילה ציונית מאוד שבניה משרתים ביחידות הכי קרביות , לצד המון עשייה והסברה בינלאומית דרך נוצרים ציונים בכל העולם. " חברי הקהילה שלי פועלים בכל העולם בקרב נוצרים ציונים על מנת להסביר את ישראל. הם אפילו הקימו פורום שנקרא "מגן ישראל" שפעל באירופה ובארה"ב יחד עם משפחות החטופים על לייצר לחץ על מקבלי החלטות להביא לשחרורם מידי הטרוריסטים המתועבים של חמאס המחזיקים בהם בתת תנאים בעזה".

השילוב בין זהותו כישראלי וכיהודי משיחי מוסיף ממד ייחודי למסעו של שוקמן בעולם הספורט התחרותי הבינלאומי, במיוחד בתקופה קשה כמו זו, לאחר ה-7 באוקטובר. "זו התקופה הכי קשה שהייתה לנו כמדינה ולי כמתמודד בזירה הבינלאומית" הוא אומר. "הדרך הכי טובה שאני יודע להילחם ולהביא כבוד למדינה היא לייצג אותה בזירה הבינלאומית, כדי שעם ישראל יזכה לשמוע את ההמנון." לדבריו, "ההצטיינות שלי באה גם בזכות האנשים שתמכו בי ואמנו בי לאורך הדרך," הוא מציין ומדגיש את ההשפעה המשפחתית. אימו ואחיותיו מעורבות גם הן בקבוצת הג'יוג'יטסו, ומאמנות נשים במסגרת הקבוצה המשפחתית. "אני מוקף באנשים שאוהבים את התחום, וזה נותן לי כוח להמשיך."

איגוד אילת לענפי הספורט הלא אולימפיים היווה עוגן משמעותי במסע של שוקמן להישגים בינלאומיים. לאורך כל הדרך, האיגוד תמך בו וסייע לו במימון, בהכשרה ובהזדמנויות תחרותיות בזירה הבינלאומית. "האיגוד לא רק עזר לי כספורטאי," אומר חניאל, "אלא גם סיפק לי את כל הכלים להצליח ולהגיע להישגים שאני חולם עליהם מאז שהייתי ילד." התמיכה הבלתי פוסקת של אילת היוותה עבורו קרקע פורייה להמשיך ולהתקדם, ולהביא גאווה לישראל בתחום שאינו אולימפי, אך דורש לא פחות השקעה, נחישות ומסירות.

בעתיד, חולם שוקמן להשתתף ב"משחקי העולם" ב-2025 בסין או ב-2029 בגרמניה, ולהמשיך להוות מקור השראה. "אני רוצה להמשיך לספק חדשות טובות לעם ישראל ולהיות אור לגויים," הוא מסכם.