יואב דניאל בן ה-19 מנהריה, אחד מששת לוחמי גולני שנהרגו בקרב במהלך התקרית הקשה בלבנון ביום רביעי, היה ספורטאי עטור מדליות שהחזיק בתואר אלוף ישראל באומנויות לחימה משולבות (MMA). הוא הותיר אמא (רויטל) ואבא (שחר) שכולים, ואת האחיות סתו (16) והדר (15).
חברי המשפחה איריס ועמיר עמרם ספדו לו. "הוא היה בן בית שלנו, ילד מדהים, ילד מלאך, תלמיד טוב, חבר טוב", סיפר עמיר, "הוא רק חיפש איך הוא יכול לתרום. הוא לא התייאש גם כשנפצע בברך, זה סיכל לו את השאיפה להיות בסיירת אבל הוא נשאר בגדוד, ונלחם ורק רצה כל הזמן להיות קדימה".
"הוא היה לוחם מרחם אמו, בכל רמ"ח אבריו", סיפרה עליו לוואלה איריס, שהכירה אותו מינקותו. "מאז שהוא למד ללכת הוא כבר היה באמנויות לחימה. כשזכה במדליה בתחרות בינלאומית באבו דאבי הוא היה גאה מאד בזה שהביא ניצחון לישראל".
התקופה האחרונה היתה אינטנסיבית והם מספרים כי יואב עשה שישה שבועות רצופים בצבא עד שלפני כעשרה ימים באה חופשת שבוע שגם היא נקטעה, יותר מפעם אחת.
"בשבת האחרונה הוא היה אצלנו. היה לו חשוב לומר שהוא נלחם למען המדינה ובשביל העם. הוא סיפר על אחד מחבריו שנהרג מפגיעת נ"ט והיה חשוב לו להדגיש שהוא מת כגיבור שלא פחד מהמוות. הוא אמר שכעת שום דבר לא מעניין אותו חוץ מזה שהעם יוכל להיות רגוע ושאמא שלו תישן בשקט ושכולנו נוכל לישון בשקט. עכשיו אפשר לגלות שהוא השביע אותי שאני לא אגלה לאמא שלו שהוא כל הזמן הזה במשך שבועות ארוכים היה בלבנון".
"הוא היה חבר נאמן. הוא והבן שלי היו כמו אחים. הלכו לגן ביחד, היו בכיתה ביחד. הלכו לאותם חוגים ביחד. כשהגיע הזמן ללכת לצבא אז כל אחד מהם הלך ליחידה אחרת אבל הם התגייסו ביחד. בסוף השבוע האחרון יצא שכמה מהחברים היו בבית, הם נפגשו בשבת, יצאו לסמיע למשחקי מלחמה במתחם האיירסופט ואחרי שלוש שעות של כייף חזרו בצהריים לאכול מהקובות שהוא כל כך אהב ושהכנתי לו, לבקשתו. והוא לא הספיק. פתאום הקפיצו אותו והוא יצא, וזהו, לא נראה אותו יותר".
מה דעתך על הכתבה?