אחת מהספורטאיות הגדולות שידעה מדינת ישראל, קופצת המשולשת המעוטרת, חנה קנייזבה מיננקו, החליטה לסיים את הקריירה הספורטיבית בגיל 35.
קנייזבה מיננקו, שנולדה באוקראינה ועלתה לארץ בקיץ 2012, היא שיאנית ישראל בקפיצה משולשת ובקפיצה לרוחק ובמהלך הקריירה הענפה שלה הפכה לאחת מקופצות המשולשת הבכירות והטובות בעולם. היא סגנית אלופת העולם מבייג'ין 2015 וברזומה שלה עוד שלוש מדליות מאליפויות אירופה: מדליית כסף מאמסטרדם 2016 ומדליית ארד ממינכן 2022 וכן מדליית ארד מאליפות אירופה באולם שהתקיימה בפראג ב-2015.
הרזומה של קנייזבה מיננקו מהמשחקים האולימפיים מרשים במיוחד, שלושה גמרים בשלוש הופעות. היא סיימה במקום הרביעי בגמר הקפיצה המשולשת כשייצגה את אוקראינה בלונדון 2012, דורגה חמישית בגמר בריו 2016 ובטוקיו 2020 סיימה במקום השישי בגמר. באותם משחקים קנייזבה מיננקו גם קיבלה את הכבוד להוביל את המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה ולשאת את דגל המדינה יחד עם השחיין האולימפי, יעקב טומרקין.
קנייזבה מיננקו ביקשה למסור את הודעת פרישה שלה: "היום אני משתפת בהחלטה מרגשת ומטלטלת כאחת, לסיים פרק מדהים ומשמעותי בחיי, המסע שלי כספורטאית מקצועית. במשך יותר מ-20 שנים הקדשתי את כל כולי לענף שאני אוהבת, ואת כל ליבי ונשמתי לחלום שלי-לייצג את ישראל ולהגיע לפסגות הגבוהות ביותר.
"המסע שלי החל באוקראינה, שם התחלתי את הדרך והצעדים הראשונים שלי בספורט, ומשם המשכתי אל עבר החלום הגדול שלי במדינת ישראל. מהפודיום כסגנית אלופת העולם ועד למדליית הארד באליפות אירופה, הרגעים הללו הם לא רק מדליות ותארים, הם מסמלים עבודה קשה, התמדה ותשוקה. הם מספרים את הסיפור של הניצחונות, וגם של הכישלונות, שבזכותם למדתי לצמוח ולגלות את הכוחות שבי.
"אחד השיאים הבלתי נשכחים היה הצעדה בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בטוקיו, כשאני נושאת בגאווה את דגל ישראל, ומרגישה את כל המדינה מאחוריי. זה רגע של גאווה לאומית ושל חיבור עמוק למדינה אליה הגעתי, שאקח איתי לכל החיים. אבל יותר מכל, מה שהפך את המסע הזה למיוחד באמת זה אתם, המשפחה שלי, החברים שלי, המאמנים, הצוות הרפואי, הספונסרים וכמובן, האוהדים שלי. כל קריאה שלכם מהיציע, כל הודעה ששלחתם, כל רגע שהאמנתם בי, הם מה שהחזיק אותי ברגעים המאתגרים, והפך את הדרך שלי לכל כך משמעותית.
"אני רוצה להגיד תודה ענקית למאמנים שלי, אלכס מרמן ורוגל נחום, ששילבו מקצועיות בלתי מתפשרת עם אהבה אמיתית למקצוע. כל אימון, כל צעד, כל מילה שלכם, עיצבו אותי להיות הספורטאית שאני. על המסירות, התמיכה והאמונה שלכם בי לאורך כל הדרך, אני אסירת תודה מעמקי הלב.
"תודה מיוחדת לאיגוד האתלטיקה בישראל, לוועד האולימפי בישראל ולספונסרים שלי: יענקלה שחר וחברת מאיר, אלטשולר שחם ובנק הפועלים. הייתם חלק בלתי נפרד מההצלחה שלי לאורך כל הדרך. התמיכה שלכם לא רק אפשרה לי להמשיך ולהתחרות ברמה הגבוהה ביותר, אלא גם נתנה לי את הביטחון והכוחות להתמודד עם כל אתגר. על האמונה, התמיכה וההכוונה שלכם, אני אסירת תודה לנצח. לא הייתי מצליחה להגיע למקום שבו אני היום בלעדיכם.
"תודה גם לאגודה שלי מכבי חיפה ומכבי ישראל, על הליווי וההכוונה, ועל כל צעד שעשינו יחד. תודה לצוות הרפואי של וינגייט ובית חולים מאיר, שליוו אותי במסירות ובמקצועיות לאורך כל השנים, והחזירו אותי תמיד למסלול במהרה, עם השקעה אינסופית.
"אני רוצה להודות במיוחד למשפחת ציזיק, שהיו לצידי לאורך כל הדרך, תמיד חיזקו אותי ונתנו לי תחושת ביטחון ואמונה. אתם הייתם כמו משפחה שניה עבורי, ואני אסירת תודה על התמיכה הבלתי נגמרת שלכם לאורך השנים. תודה על בית חם ועל התמיכה והחום שהענקתם לי בכל רגע נתון. תמיד הרגשתי שאתם שם בשבילי, עם יד מושטת לכל צורך וללא תנאים.
"תודה מיוחדת גם לאנטולי מיננקו, על כל מה שעשינו יחד לאורך השנים. את התמיכה, ההבנה וההכוונה שלך לא אשכח, ואני חייבת לך על כך המון. אני פורשת עם לב שלם, תחושת סיפוק עצומה ושלווה פנימית. עולם הספורט עיצב אותי, לימד אותי משמעת, ענווה והתמדה. עכשיו אני יוצאת לפרק חדש עם המון התרגשות ואופטימיות, ולוקחת איתי את כל הזיכרונות, החוויות והאנשים שפגשתי לאורך הדרך. אני רוצה להודות לכולכם על שהייתם חלק מהמסע שלי. זה לא סוף, אלא התחלה חדשה. תודה ענקית על הכל".
מה דעתך על הכתבה?