לא מובן מאליו בספורט, שמאמן – ועוד במועדון מוביל שמתחרה על תארים – ישלים 8 עונות (והיד נטויה), ועל הצעד הזה חתומה מכבי ראשל"צ. על אותו חוזה חתום גם מאמנה המוערך ג'ו מתתיה. סגנית האלופה בישרה בשבוע שעבר על הארכת ההסכם בשנתיים נוספות. היא הדגישה כי "הישגי קבוצת הבוגרים ב-5 העונות האחרונות מדברים בעד עצמם, וזה טבעי שג'ו ימשיך ויוביל את העשייה המקצועית בקבוצת הדגל". אנחנו נוסיף, שזה ראוי להערכה – כי לצד ההישגים – העיתוי מגיע דווקא אחרי עונה שהקבוצה איבדה את תואר האליפות, ולא הגיעה לגמר הגביע, אבל בפתיחת העונה הזו היא נראית נהדר ומלאת תקווה. מכבי ראשל"צ היא גם הראשונה שחותמת את משחקיה בסיבוב הראשון בליגת ווינר, מהמובן שתהיה חופשית במחזור האחרון הקרוב, והיא תעשה זאת במקום השני, אחרי המוליכה והדאבליסטית רמת השרון.
"עובדתית, זה נתון חריג, וזה אומר שאני אשלים 8 שנים ברציפות, כשזו העונה השישית שלי, ועם העונה הראשונה שהייתה לי ב-2015 – אז תשע בסה"כ, וזה מעיד של שיתוף פעולה טוב, שאנחנו רואים את הדברים בצורה די דומה, ולפני הכל – זה לזכותם. הפרגון שלי הוא להנהלה בראשותם של אריק אלקלעי ועמיר אהרון", מדגיש מתתיה. "הראייה הזו בעיני היא נכונה, עבור שני הצדדים. בתרבות הספורט, לצערי ואני בטוח שלצער מאמנים רבים, זה לא קורה הרבה", מדגיש מתתיה. "איך אני רואה את התהליך? נתחיל דווקא מהעונה הראשונה שלי, שלאחריה במכבי ראשל"צ החליטו לא להמשיך איתי. בראיה לאחור, מאוד התאכזבתי אז, אבל זה הדבר הכי טוב שקרה לי כמאמן. המשכתי לעירוני רחובות, לתקופה של 4 שנים שעזרו לי מאוד. כשחזרתי למכבי, האגודה עברה טלטלה, בדיוק אחרי הפרק עם ראול סרוגו והמעבר לידיים של אריק אלקלעי. קשה לסכם בכמה מילים, אבל עברנו תהליך. עיצבנו מועדון אחר. מקבוצה עם תקציב גדול וחלומות ליגת האלופות ליותר צנועה. מה שיפה שכאן רואים את זה טיפה אחרת, ובעיני זה מבורך. ברור שימדדו אותי כמובן גם בתארים ואנסה להצעיד את המועדון שבו גדלתי לשיאים נוספים. מלבד הקרדיט על האמון להנהלה – יש לי המון הערכה לשחקנים. הם אלו שבסופו של דבר קופצים על הכדורים, מקריבים, ובלי שחקנים טובים ומחוייבים, קשה למאמנים לנצח משחקים".
מתתיה מתייחס לסיבוב הראשון של קבוצתו: "הולך לנו מאוד טוב, אבל כולנו נימדד בכך שאם נצליח לזכות באליפות ובגביע. לפעמים מספיק הפסד אחד ברבע גמר, ויגידו – המאמן אין לו מושג, השחקנים חלשים. מקווה שלא יקרה לנו. אני מאוד גאה שבתוך התהליך ההתבססות על ישראלים, אנחנו משלבים ומפתחים גם את הצעירים שלנו מבית. לגבי הסיבוב, לטעמי הוא היה מדהים. חוץ מהנפילה שלנו בחולון, ההתרסקות יותר נכון, ובעיני יש גם דרך להפסיד, היה לנו סיבוב טוב מאוד לא רק ברמת התוצאות, אלא ביכולת שהצגנו. יש לנו עוד מה לשפר. אנחנו גם פגיעים, כמו קבוצות אחרות, אבל התחושה היא שאין העונה קבוצה שהיא מעל הליגה. הרמה היא מאוד קרובה".
על המחזור המסקרן שצפוי בשישי, בו שתיים מבין השלוש (חולון, מכבי ת"א והפועל אשדוד יעפילו לבית העליון): "מדהים, שקבוצה כמו חולון שיכולה לקחת תואר, יכולה למצוא את עצמה ביום שישי מחוץ לבית העליון. זה מראה על העומק של הליגה. אשדוד קבוצה טובה. בטח מכבי ת"א. מבין השלוש אחת לא תהיה בשישייה. אני מביט על בני הרצליה. מה שדניאל לינדגרן עושה שם – זה 'וואו גדול'. באמת כל הכבוד להם. על רמת השרון קצת מיותר לדבר, כי היא שמה מטרה מאוד גדולה על הגב. מדהים מה שעשו שם בשנים האחרונות, ובכלל מה שעידן מימון עושה שם, כי הדבר הכי קשה זה להפוך קבוצה שתמיד נמצאת ליד, לקבוצה שזוכה בתארים ושוברת את תקרת הזכוכית. זה ראוי להערכה, ולא סתם קבוצות מסמנות אותה כאתגר הגדול, כקבוצה שצריכים לנצח. לגבי הפועל ראשל"צ, טיפה לא הולך להם, אבל בעיני הם קבוצה מאוד טובה ומסוכנת. עם מסורת, ועם מאמן מאוד טוב שאני מעריך.דווקא עכשיו – אסור להרגיש עם זה בנוח. זה יכול להיות עקב האכילס שלנו. אם נהיה דרוכים על קצות האצבעות – נהיה יותר טובים. דברים יכולים להשתנות בבית העליון. הכל נזיל, פציעה, הרחקה, וקבוצה נראית אחרת, אבל לגמרי טוב שיש לנו מרווח להגיע ל-4 הראשונות. זו המטרה הקרובה".
היכן אתה ממקם בציר הזמן את השאיפה לאמן את נבחרת ישראל?
"זה חלום של כל מאמן, אבל כל דבר יגיע בעיתו. יש לנבחרת צוות מאמנים טוב, ואני מחזיק להם אצבעות ומאחל הצלחה רבה. זמני יגיע מתישהו".
מה דעתך על הכתבה?