בנות נבחרת ההתעמלות האמנותית של ישראל, שהיו חלק מהמשלחת שעשתה היסטוריה במשחקים האולימפיים פריז 2024 וזכו במדליית הכסף הקבוצתית, ערכו היום (שני) מסיבת עיתונאים במכון וינגייט לרגל פרישתן שעליה הודיעו לפני שלושה שבועות.
דיאנה סברצוב, אופיר שחם, רומי פריצקי, שני בקנוב והדר פרידמן חתומות על הישג השיא האולימפי של ישראל ברמה הקבוצתית בענף ההתעמלות האמנותית, אבל הקריירה המוצלחת שלהן כללה גם זכייה בשתי מדליות זהב באליפות העולם ב-2023 ומדליית זהב לצד שתי מדליות כסף באליפות אירופה אשתקד, בנוסף לסגנות אליפות העולם בקרב רב לפני שנתיים.
יו"ר איגוד ההתעמלות אבי שגיא הצהיר במסיבת העיתונאים כי בכוונת האיגוד להמשיך עד 2032 עם מאמני ההתעמלות הראשיים – איילת זוסמן וסרגיי ויסבורג – בהתעמלות המכשירים.
זוסמן אמרה: "זה יום מלא בתחושות מעורבות. היום אנחנו סוגרים פרק היסטורי, שהיה לי לכבוד גדול להוביל כמאמנת הראשית. ראיתי את הדרך הארוכה והמאתגרת שעברה הנבחרת, מלאה בעבודה קשה ובדחיפה קדימה. אינספור שעות, התמודדות עם קשיים ומכשולים, עבודת צוות והתמדה בלתי מתפשרת. אני רוצה להודות למתעמלות, שהקדשתן את הלב והנשמה לנבחרת. היה לנו הכבוד ללכת יחד איתכן למסע הזה, שסופו נחרט בספרי ההיסטוריה של הספורט הישראלי, וכמובן של ענף ההתעמלות. אנחנו צוות מנצח, חלמנו שנביא מדליה אולימפית בתחרות הקבוצתית, ומיד עברנו מהחלום למעשים ולעבודה כדי להפוך אותו למציאות – והצלחנו. כי אנחנו צוות חזק ומקצועי, עם אש בעיניים, וידענו להוביל אותן בדרך הקשה הזו. כי כל השותפים שלנו תמכו בנו לאורך כל הדרך".
רומי פריצקי: "זו הייתה תקופה מדהימה. פרק כל כך משמעותי בחיים עבור כולנו. קיבלתי הרבה כלים שבנו אותי למי שאני היום. אין לי מילים להכיר תודה ענקית שיש לי לכל הצוות, לבנות, לכל האנשים שתמכו. בלעדיהם לא היינו מגיעות לאותה התוצאה. ההחלטה הזו קשה עבורי, כי אני אוהבת את זה וזה כל החיים שלי עד עכשיו".
אופיר שחם: "אני רוצה להגיד תודה לכל הצוות על שלוש השנים האחרונות. מהשנייה שקיבלו אותי לנבחרת, החלום הגדול שהיה לי מגיל צעיר, כל יום למדתי מהמאמנות הכי טובות בעולם. השנים האלה היו מלאות בהרבה דברים מעבר למה שציפיתי. למדתי, מעבר לספורט, על עצמי, על סובלנות, על התנהגות לבני אדם ועבודה בצוות. ההחלטה הזאת הייתה מאוד קשה לי אישית, בהתחלה החלטתי שאני כן ממשיכה, ולאחר חופשה בתום האולימפיאדה חזרתי להתאמן והבנתי שהשגתי את כל מה שחלמתי עליו. ועכשיו הזמן שלי לעבור לצד השני ולעזור למאמנות לבנות את הקבוצה הבאה. את התקופה כמתעמלת סיימתי הכי מתוק שאפשר, לא חושבת שאוכל להיפרד מהענף בקרוב ולכן אני עוזרת למאמנות כרגע, תוך כדי התחלתי תואר ראשון בחינוך גופני כאן בווינגייט. אין מילים לסכם את שלוש השנים האלה, אני מודה לכל הבנות על הזכות להיות איתן בתהליך".
דיאנה סברצוב: "הרבה אנשים רואים את המדליה, אבל לא את מאחורי הקלעים. בשבילי זה לא היה רק הנבחרת והספורט, בשבילי אתן המשפחה שלי. אני מרגישה כאילו אני מחוברת אליכן יותר מסתם חברות לנבחרות ולמאמנות. לא תמיד האמנתי בעצמי כל כך, הן היו האנשים שעזרו לי והחזירו אותי לקרקע. הן עשו הכל בשבילי שאצליח, תודה רבה לכל צוות המאמנות המדהים והמקצועי. רכשתי מכן המון. גם אני התחלתי ללמוד בווינגייט יחד עם אופיר, אני שמחה שעכשיו אוכל להעניק מהידע שקיבלתי לעוד ספורטאים. האולימפיאדה הייתה המטרה והחלום שלי, אני שמחה שהוא התגשם וככה זה הסתיים".
הדר פרידמן: "הדרך שעברנו הייתה מאוד ארוכה, מלאה בהצלחות ובקשיים. עברנו אותה יחד כמו משפחה, בלי כל האנשים שתמכו זו לא הייתה אותה הדרך. אני רוצה להודות לכולם, צברתי הרבה חוויות. אף פעם לא אשכח את המשפחה שהקמתי כאן, כל דבר שעשינו נכנס יותר עמוק ללב. ההחלטה להפסיק הייתה בימים האחרונים, זו מעין סערת רגשות שלא עוזבת אותך. צריך לחשוב טוב אילו החלטות אתה לוקח בחיים, אני אמשיך לעזור גם לדור החדש להגיע להישגים שאנחנו הגענו, ויותר טובים".
שני בקנוב: "אחרי 15 שנות התעמלות, אני סוגרת פרק משמעותי בחיי. עולם שהפך עבורי לבית, בו נכשלתי, הצלחתי והתבגרתי. התעמלות הייתה עבורי הרבה יותר מספורט, היא הייתה דרך חיים. מסע מרגש, עם אין סוף גאווה, כוח וחיוכים. למדתי על עבודה קשה, התמדה, כוח רצון שאין לו גבולות ועל החשיבות של אמונה בעצמי. תודה לכל מי שליווה אותי בדרך, למאמנות, לחברות לקבוצה, למשפחה שהייתה שם תמיד לצדי ולכל מי שתמך ועודד מהצד. כל אחת השאירה בי חותם. להחליט על פרישה זה לא קל, מצד שני יש התרגשות על פתח לעתיד חדש. זה הזמן הנכון עבורי לצעד הזה. אני מלאה בהוקרת תודה על השנים שבהן ההתעמלות הייתה חלק ממני, הערכים יישארו איתי".
מה דעתך על הכתבה?