לא רציתי לכתוב על "קרב המינים" בו ארינה סבאלנקה, המדורגת 1 בעולם לנשים, הפסידה לניק קיריוס, המדורג במקום ה-671 (ולא, הוא לא באמת הטניסאי ה-671 בטיבו בעולם) אבל החגיגות של הרגרסיבים והפרימיטיביים לגבי ההפסד של האישה הטובה בעולם לטניסאי "הבינוני" והסקת המסקנות הקיצונית שלהם על זה ש"ההפסד של סבאלנקה מוכיח שנשים לא יכולות להיות קרביות" – הכריחו אותי להשתמש בדבר הזה שהם כל כך שונאים – מדע – כדי להראות להם שלא רק שנשים יכולות להיות קרביות, הן גם יכולות להיות חיילות קרביות הרבה יותר טובות מאשר גברים.
קודם כל, כל השוואה בין ספורטאי לספורטאית היא לא הוגנת באופן אינהרנטי. ספורטאים גברים מייצרים פי 7-8 לפעמים פי 10 יותר טסטוסטרון מאשר ספורטאיות, כאשר מגיל 14-15 גברים מייצרים לפחות פי 4-5 יותר טסטוסטרון מהאישה שמייצרת הכי הרבה טסטוסטרון בסביבה שלהם.
זה הטבע. הורמון הטסטוסטרון מיוצר בכמויות גבוהות אצל הגבר באשכים, בהשפעת ההורמון LH המיוצר בבלוטת יותרת המוח, ואצל האישה, בכמויות קטנות, בשחלות. הטסטוסטרון אחראי לכך שלגברים יש מסת שריר גדולה יותר, קיבולת ריאות טובה יותר, לב חזק יותר וכו'. ולכן ילדות וילדים יכולים לשחק יחדיו עד גיל 12 בערך ואז גיל הבגרות מתחיל וכמויות הטסטוסטרון משנות הכל.
לכן נבחרות נערים עד גיל 15 מנצחות נבחרות נשים בכדורגל. לכן שיא העולם ב-100 מטר לגברים הוא 9.58 שניות ושיא העולם בנשים הוא 10.49 שניות (וכנראה הושג בזכות סמים ממריצים וטסטוסטרון). לכן שיא העולם לנשים במרתון רחוק בכ-10% משיא העולם הגברי (ובערך מקום 4,300 בעולם). ככה זה בספורט המקצועני. הגברים הכי חזקים ומהירים תמיד – אבל תמיד תמיד – ינצחו את הנשים הכי חזקות ומהירות. אין מה לעשות, זה הטבע.
השאלה היא כמה גברים יכולים לרוץ מרתון ב-2:30 שעות כמו שרצות המרתון הטובות בעולם רצות? גבר שרץ מרתונים כתחביב עושה מרתון ב-3:44 שעות. הרבה מתחת לאישה שרצה מרתון באופן מקצועני. כמה גברים יכולים לרוץ 100 מטר ב-11 שניות? קצת יותר מ-2,500 בהיסטוריה. הגבר הממוצע שעושה ספורט מדי שבוע ירוץ 100 מטר ב-15 שניות, אולי פחות. הוא לא יתקרב להתקבל למקצה נשים באולימפיאדה.
כמו כן, נשים שמרימות משקולות יכולות להרים 80-90 ק"ג. הרבה מעל משקל גופן. כמה גברים יכולים להרים 80-90 ק"ג? הרבה – אבל רק אם הם מתאמנים על זה. כמו כן, סביר להניח, שגבר ממוצע לא יכול לענות לסרב אחד של סבאלנקה (כ-169 קמ"ש). גבר שמשחק טניס על בסיס קבוע אבל באופן לא מקצועי עונה לסרבים במהירות ממוצע של 100 קמ"ש, מקסימום 120 קמ"ש.
כלומר, מבחינה פיזית – וזה גם מה שצה"ל בדק וגילה – נשים שמתאמנות יכולות לעמוד בתנאי קרב מול מחבלים וחיילי אויב, שגם מתאמנים אבל הם אינם ספורטאים מקצוענים. זו עובדה. אישה שמתאמנת טוב יכולה להתחרות שווה בשווה מבחינה גופנית גם מול גבר שמתאמן.
ומאחר שקרב הוא לא רק עניין של שרירים וטסטוסטרון – אתם יודעים, דויד המלך ניצח את גוליית (לפי הסיפורים גוליית היה מעל 2 מטר ודויד המלך, אם היה בגובה הממוצע של אז, התנשא לגובה של 1.65 מטר) – בואו תראו את התוצאות מהמחקר המרתק שערכו באוניברסיטת ווטרלו, שבקנדה.
לפי המחקר, טייסות הציגו ביצועים טובים יותר מעמיתיהן הגברים במצבי טיסה מלחיצים. לפי החוקרים לטייסות ייתכנו יתרונות ייחודיים על גברים. "הממצאים האלה מרגשים כי הם גורמים לנו לחשוב מחדש כיצד אנחנו מעריכים טייסים," אמרה ניילה איילה, החוקרת הראשית במחקר ופוסט-דוקטורנטית במעבדת המוח והקוגניציה הרב-חושית של ווטרלו. "אי אפשר להניח שאם שני טייסים מסתכלים על אותם דברים הם גם יגיבו באותה צורה. המחקר שלנו מראה שנשים עשויות להיות טובות יותר בשמירה על שליטה ובקבלת החלטות במצבי טיסה מלחיצים".
המחקר גילה גם כי למרות שלגברים ולנשים טייסים יש דפוסי תשומת לב חזותית וניסיון טיסה דומים כמעט לחלוטין, טייסות נוטות לבצע פחות טעויות בשליטה כאשר רמות הלחץ עולות. כלומר, אף ששני המגדרים שמו לב לאותם גירויים במהלך הטיסה, הנשים הגיבו באופן עקבי ומדויק יותר.
לצורך המחקר השתמשו החוקרים במערכת סימולציית טיסה מתקדמת במיוחד ובחנו 20 טייסים מנוסים בתחום התעופה הכללית — 10 נשים ו-10 גברים — שביצעו סדרת טיסות הכוללות מצבים שגרתיים וחירום. במהלך כל תרחיש נמדדו מוקדי המבט של הטייסים ותגובותיהם. המשתתפים חבשו משקפיים למעקב עיניים וביצעו משימות טיסה סטנדרטיות, ובהן כשלי מנוע פתאומיים ואתגרי נחיתה, שנועדו לבחון את תגובותיהם תחת לחץ. כך אספו החוקרים נתונים גם על תשומת הלב החזותית וגם על דיוק הביצוע.
בקיצור, הנתונים, המחקרים והעובדות בשטח, שלא לדבר על ההיסטוריה של מדינת ישראל בעצמה, מראים שנשים יכולות להיות קרביות. ולא, משחק ראווה מטופש ומיותר לא אמור לשנות את העובדות הללו.
מה דעתך על הכתבה?