משחק ילדים: איך הפכה נורבגיה הקטנה למעצמת ספורט?

אוכלוסיית נורבגיה קטנה מזו של מינסוטה אבל באולימפיאדת החורף שהסתיימה השבוע היא זכתה ביותר מדליות מאשר ארה"ב. הנורבגים זכו ב-41 מדליות בסך הכל – שברו את שיא כל הזמני שלהם – ומיקמו את עצמם במקום הראשון בטבלת המדליות – 8 מעל ארה"ב, 11 מעל איטליה, 15 מעל גרמניה, 18 יותר מצרפת, 21 יותר מאשר הולנד, בעלת אוכלוסייה גדולה פי 3 מאשר זו של נורבגיה.

היתרונות של נורבגיה בענפי ספורט חורפיים ברורים כבר הרבה מאוד זמן אבל ההצלחה באולימפיאדות הקיץ האחרונות לא מותירה ברירה ומחייבת לשאול מה הם עושים שם בנורבגיה שמאפשר יצירה של כל כך הרבה מקצוענים ברמה הכי גבוהה של הענף שלהם?

הנורבגים בעצמם יענו שהכל מתחיל במוטו של הספורט הנורבגי – Idrettsglede for alle (בתרגום חופשי: הנאה לכולם מספורט). זו מטרת העל של ארגוני הספורט בנורבגיה: הדגש באימונים ובהתנהלות עולם הספורט הנורבגי הוא על הנאה, השתתפות ו"התפתחות ממוקדת ילד" על פני התמחות מוקדמת ותחרותיות.

הערכים לתוכנית הספורט הנורבגית מגיעים מאמנת "זכויות הילדים בספורט" שנוסחה ב-1987 ונערכה מחדש ב-2000. האמנה מדגישה את זכויות הילדים לסביבה בטוחה, השפעה שלו על הפעילויות שלו וחופש לבחור בספורט ללא לחץ סביבתי או הורי.

ילדים יכולים לתכנן את האימונים שלהם בעצמם, לעבור בין מועדונים בחופשיות ולדלג על משחקים אם ירצו, מה שמבטיח שהמוטיבציה לעשות ספורט מגיעה מהילד ולא מהמבוגרים סביבו. אם ילד, בגיל 14, רוצה לעבור קבוצה כדי לשחק בקבוצה אחרת עם חברים שלו – אין לו שום מגבלה לעשות זאת. לא תקופת צינון ולא הסגר.

בנוסף, אין בספורט הנורבגי ציונים, דירוגים או טבלאות עד גיל 13. תוצאות אסורות לפרסום באינטרנט. עד גיל 13 התחרויות הן בעיקר נגד חברים או בקהילות הסמוכות זו לזו. כמו כן, מנהלי מועדוני הספורט מעודדים שהילדים ישתתפו במספר ענפים עד גיל 16. בגיל 16 הנער הילד מחליט באיזה ענף הוא מעוניין להתמחות. המאמנים בדרך כלל הם מתנדבים והם עובדים על תשתיות שמומנו ומתוחזקות ביותר ממיליארד יורו ממשלתיים בשנה. רוב מתקנים הספורט העירוניים וממשלתיים במדינה נבנו למען פעילות ילדים ונוער.

הפרת האמנה עלולה להוביל לאובדן מימון ממשלתי, מה שבטיח ש-54 האיגודים הארציים מאוד רציניים בקשר אליה. המחקרים מראים שהגישה הזו משאירה ילדים בספורט לאורך זמן רב יותר, מה שמוביל להתפתחות כישרונות טובה יותר ועמוקה יותר לאורך זמן. עם המדיניות הזו הנורבגים השיגו בדיוק את מה שהם רצו להשיג: למעלה מ-90% מהילדים בנורבגיה בחוגי פעילות גופנית.

הנתון הזה מעניק לספורט הנורבגי עומק בלתי רגיל. מכדורגלנים ברמות הכי גבוהות, דרך רצים ששוברים שיאים עולמיים ועד נבחרת שזוכה בהכי הרבה מדליות באולימפיאדת החורף.

ושוב, חשוב להדגיש. הספורטאים הנורבגים כיום גדלו במערכת ספורטיבית לא "תחרותית". מערכת שהדגישה את כיף, אוריינות גופנית ובריאות נפשית ולא ניצחונות או הישגים אינדיבידואלים. אז איך הנורבגים מצליחים ככה בספורט? בכיף.