נועה לוי בטור מיוחד על הקשיים של ספורטאי בישראל בצל הקורונה

_D502193 |

השגרה שהשתבשה, חשיבותו של המאמן, הפן המנטלי, הניסיון שצברה במהלך הסגר הראשון ונקודת האור. בעיצומה של מגפה עולמית, יו"ר ועדת האתלטים ואתלטית פעילה בפני עצמה, כתבה את שעל ליבה

מגפה עולמית הינה תופעה מצערת שלא מתרחשת לעיתים קרובות. חוסר הידע על הנגיף ואי הוודאות משפיעים על כל תחומי החיים ועל כל האנשים, כל אחד בעוצמה שלו. כספורטאית שמתעסקת באתלטיקה קלה שכל חיי הם אימונים בחוץ על מסלול, בחדר הכושר ועם קבוצת האימון שלי, אני יכולה להגיד לצערי שהקורונה שיבשה לא מעט תכניות בהתקדמות שלי ושל אתלטים אחרים רבים. 

הקורונה הכתה בנו וברגע שיבשה לכולנו את השגרה. בהתחלה עוד היינו יכולים להתאמן אבל אחרי זמן מה כשהגיע הסגר, האצטדיון נסגר איתו, כך גם חדרי הכושר ואנחנו נסגרנו בתוך הבתים בתקופת האימונים שאמורה להיות משמעותית ביותר בעונה. חשוב לציין: בלי שום הקלות לספורטאים מקצועיים. לא סתם אומרים שצריך להתאים את עצמך למצב ולהתגבר על המכשולים וכך התחילה שגרת האימונים החדשה של האתלטים בתוך הבית או בגבול 100 המטרים וכאן עליי לתת את כל הקרדיט על היצירתיות, ההשקעה, המחשבה למאמן שלי רפי גרודצקי ששלח לנו יום אחר יום שני אימונים לבית, זאת רק כדי שנשאר בכושר ונשמר כמה שיותר את מה שהשגנו עד כה ואני יודעת שמאמנים רבים אחרים גם באתלטיקה וגם בענפי ספורט נוספים היו צריכים להשתמש בכל טיפת יצירתיות שקיימת בהם כדי לשלוח אימונים שונים לגמרי ממה שהספורטאים שלהם רגילים ורחוקים ממהות ענף הספורט שבו הם מתחרים רק כדי לשמר את הכושר ולא לסגת לאחור. כאן אנחנו צריכים להרהר כחברה וכמדינה על תפקידו של מאמן וכמה מגיע לו יותר קרדיט ותמורה כי הוא יהיה עם הספורטאי שלו באש במים, ללא תנאים. 

ואז נכנס היבט חשוב לא פחות בחיים המקצועיים של הספורטאי: הפן המנטלי. היכולת לשנות את כל שגרת חייך, להתרחק ממקום האימונים שלך שמשמש לך בית – אם זה אצטדיון, מגרש, אולם ואפילו שטח פתוח – יכול להיות דבר מתסכל שפוגע במוטיבציה. אני מצדיעה לכל הספורטאים שהתאימו את עצמם, נלחמו ולא ויתרו ולבסוף אפשר להגיד שהוציאו מהשנה הזאת משהו טוב וכן חזרו לאצטדיונים ולמגרשים ולאולמות לעשות את הדבר שהם הכי טובים בו. באתלטיקה הקלה זכינו להשתתף במספר רב של תחרויות בסופו של דבר ולמרות שהיה קשה בהתחלה לחזור למסלול ולהופיע כמו שהיינו רוצים, בסוף התחרינו כמו גדולים. אתלטים הצליחו לשבור שיאים וכן להוציא את המיטב מהעונה הזאת. השיא היה באליפות ישראל שהתקיימה עם שידור בטלוויזיה בהשתתפות של מאות אתלטים, אליפות שלרגע קט גרמה לנו לשכוח מהקורונה ולהתרכז רק באליפות עצמה, אירוע שנתן לנו נקודה של אור בתור ספורטאים בתקופה לא פשוטה.

נועה לוי | דוברות איגוד האתלטיקה

והנה אנחנו כאן, בסגר נוסף (או שלא), לא מבינים (ואולי דווקא כן) איך הגענו למצב הזה. רק שהפעם חוסר הוודאות הינו קטן יותר וכבר למדנו להכיר את הנגיף הבלתי נסבל הזה ואנחנו כאן כדי לנצח, הפעם ספורטאים מקצועיים יכולים להתאמן, שזה דבר מבורך למרות המגבלות ועם ההנחיות, עדיין זה אפשרי וזה קורה, וגם אם חס וחלילה ניכנס לסגר קשוח יותר, הפעם נדע כיצד להתמודד, כי עברנו את זה כבר. הרצון להצליח ולהתקדם תמיד יוביל אותנו בתור ספורטאים ואני בטוחה שנדע להתמודד עם כל מכשול שיונח בדרכנו ונמצא את הדרך להמשיך בשגרה הלא פשוטה שלנו בזמן שהשגרה היום יומית השתבשה לחלוטין. ודווקא בתקופה מוזרה שכזאת, אני רואה נקודת אור משמעותית שהמדינה מכירה בספורט כעבודה שאי אפשר להפסיק ככה סתם ונותנת לנו את האור הירוק להמשיך ולעבוד שנוכל לייצג בעתיד את מדינתו, האגודה שלנו ואת עצמנו.

ובנימה זו אני מאחלת לכל הספורטאים בארץ: תמשיכו להתאמן, תמשיכו להאמין גם ברגעים הקשים שהכל נראה לא ברור והמטרה נראית טיפה מטושטשת, תזכרו למה בחרתם לעשות זאת מלכתחילה ותראו שבסוף הכל ישתלם ויחזור לקדמותו, אמן. רק בריאות לכולם. 

נועה לוי – יו”ר ועד האתלטים, אתלטית פעילה במכבי “הישגים” ראשון לציון ומאמנת באגודת הפועל חולון

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי