"כשאיגוד המאמנים יושב בהתאחדות זה ניגוד עניינים"

היום, ב' התקיים לראשונה בכנסת דיון בנושא מעמדו של המאמן הישראלי בוועדת המשנה בראשותו של חבר הכנסת סימון דוידסון. בדיון דנו במצבו של המאמן בישראל וכן במצבם של אגודות הספורט השונות שחלקן מתקשות בהשגת תקציבים, מה שמשליך בצורה ישירה על מעמדו של המאמן, שכרו ועבודתו וכן בעל השפעה ישירה על הספורטאים, בעיקר בגילאי נוער, שהם העתיד של הספורט הישראלי. בדיון השתתפו בין היתר נציגי משרד התרבות והספורט, האוצר, נציגי איגוד המאמנים בכדורגל וכדורסל וכן אגודות נוספות.

מתוך דבריו של סימון דוידסון בועדה: "כשאני מדבר על מאמנים, קודם כל אדבר מהפן האישי. כל החיים שלי הייתי מאמן, 23 שנים. אמנם הייתי מאמן שחייה ולא כדורגל, אבל אני חוויתי את כל הנושא של מעמד המאמנים על בשרי. הגעתי להיות מאמן נבחרת ישראל, לאמן היה הדבר שהכי נהנתי לעשות אבל נאלצתי להפסיק כי הרגשתי שהמערכת לא תומכת. בכל מקום בעולם, הכבוד הזה שמקבל המאמן, גורם לו להמשיך להיות מאמן. לצערי אנחנו לא קרובים לזה במדינת ישראל. המאמן הוא גם הפסיכולוג, גם אימא ואבא של הספורטאים, המאמן הוא הבסיס להכל.

"הגיע הזמן שמדינת ישראל, במיוחד המשרדים שעוסקים בספורט יבינו שהנושא הזה שנקרא אימון, חשוב. המאמן לא פחות חשוב ממורה. למורה בבית ספר יש תנאים סוציאליים, קביעות. למאמן אין אפילו 10% מזה. הדברים חמורים הרבה יותר בעולם הכדורגל והכדורסל. מאמן מתחיל לאמן ולא יודע אם 10 דקות אחרי זה הוא ימשיך להיות מאמן. הוא מפסיד שני משחקים וזורקים אותו מהקבוצה. מפרים חוזים בלי שום פחד. כשאני מסתכל על מספר המאמנים שפוטרו בליגת העל לכדורגל, אני שם לב שמדובר בקרוב ל-10 מאמנים.. שלא נדבר על הליגה השנייה והשלישית. המאמן נתפס היום כדבר הכי פחות חשוב בקבוצה, השחקנים חשובים, הפיזותרפיסט יותר חשוב, המעסה יותר חשוב. אז חברים, מאמן זה מקצוע, מקצוע מכובד. היום אנחנו נתחיל תהליך שבסיומו אני רוצים להשיג 3 נקודות. הראשונה היא העצמת את מעמדו של המאמן, השנייה, הסדרת נושא העסקה והנקודה השלישית היא נושא הידע וההשתלמויות".

יו"ר איגוד מאמני הכדורגל בישראל ומאמן העבר המוערך ניסים בכר אמר: "המאמן היא האישיות הכי חשובה של הילד. שכרו של מאמן ילדים בפריפריה יכול להיות גם 1,500 או 2,000 שקל וגם מזה לא נשאר הרבה בגלל תיאומי מס. אפילו אם ילד מגיע למועדון בגיל 8 ויוצא בגיל 18, בלי להיות שחקן, הוא ייצא חייל מצוין. בן אדם טוב. המאמנים כל כך חשובים".

מתוך דבריו של ד"ר אורי שפר, מנכ"ל איגוד המאמנים: "מדיווחים של מאמנים גילינו שמאז הקורונה 20% מהילדים לא חזרו לפעילות גופנית. אנחנו חייבים להבין שאם אנחנו רוצים אנשים יותר בריאים – זה ספורט. אם אנחנו רוצים אנשים פחות אלימים – זה ספורט. חייבים לטפח את הספורט בישראל. ישראל היא המדינה עם מספר הספורטאים הרשומים הנמוך ביותר בעולם המערבי ובהתאם לכך האמצעים. ההתאחדות לא מבינה שכשאיגוד המאמנים יושב בתוכה זה ניגוד עניינים מוחלט, זה כמו שבתי המשפט יעסיקו את עורכי הדין. כשאין מעמד למאמנים מה אנחנו מצפים? נכון לרגע זה אני מממן את איגוד המאמנים הישראלי בהתנדבות. אנחנו חייבים תקציבים. במילים אחרות זאת שעת השין. הכשרת המאמנים חייבת להיות ברמה הכי גבוהה שאפשר. כדי שמאמנים יישארו בתפקיד הם צריכים לקבל שכר הולם".

צחי נהרדע, איגוד מאמני הכדורגל, הוסיף: "למאמן יש השפעה מכרעת על הצלחת הספורטאים ועתידם. מאמן במדינת ישראל נחשב כתחביב לא כמקצוע ועל כן אין הערכה. נשאלת השאלה האם אפשר לקבוע שכר מינימום למאמנים. מכריחים מאמנים לעבוד תחת קבלה כדי למנוע יחסי עובד מעביד, הדברים האלו פוגעים במעמד המאמן".

אורי שחורי, מנכל איגוד מאמנים ומאמנות הכדורסל: "מאמן זה לא מקצוע, אחוזי המשרה שלנו אפסיים. מדובר בשמונה שעות עבודה, כדי להחזיק מזה משרה אנחנו חייבים לקחת כמה קבוצות, לרוץ מקבוצה לקבוצה, ככה אנחנו מפסידים את השחקנים, את הילדים. מאמני כדורסל בקיץ הולכים לחתום אבטלה במשך חודשיים. זה שאנחנו עושים עבודת קודש לא אומר שלא צריך לשלם לנו. צריך לשלם לנו על שעות השתלמות. אין בקרה תקציבית".

בסוף הדיון חבר הכנסת סימון דוידסון פנה למשרד הספורט ודרש שארגוני המאמנים יקבלו לראשונה תקצוב וכן לחייב את העסקתם של המאמנים ל-12 חודשים: "המאמנים הם לא צל. בלי המאמנים אין ספורטאים".

דיון המשך ייקבע בחודש הבא.