היום, ב', 30.5, התקיים דיון בועדת החינוך והספורט בכנסת, בניהולו של חבר הכנסת סימון דוידסון, בנושא שירות ספורטאים מצטיינים בצה"ל. מדובר בפעם הראשונה מזה לפחות עשור שמתקיים דיון בנושא שירותם הצבאי של ספורטאים מצטיינים בכנסת.
בדיון נכחו נציגי משרד החינוך, הספורט והביטחון (ראש מיט"ב וראש אכ"א), אלוף אירופה לשעבר אלכס שטילוב, ספורטאים מצטיינים רבים שהשתחררו לאחרונה וגם כאלה המשרתים כעת בצה"ל והוריהם.
חבר הכנסת סימון דוידסון פתח את הדיון בנאום: "הנושא הזה בדמי. מדובר בתהליכים בצבא שפוגעים במאות ספורטאים במהלך השנים. יושב כאן לידי אלכס שטילוב, ששם את מדינת ישראל על המפה בתחום ההתעמלות האומנותית, הוא אלוף אירופה. בפעם הראשונה שהוא ביקש לקבל הכרה כספורטאי הוא נענה בשלילה. הוא דחה את הגיוס שלו פעמיים כדי לקבל מעמד של ספורטאי פעיל, גם לאחר מכן, בחצי השנה הראשונה של השירות שלו נאלץ להחמיץ אימונים רבים בגלל התפקיד שקיבל בצבא. הספורטאים שמטרתם היא להמשיך את הפעילות הספורטיבית שלהם תלויים בגחמות של המפקדים. זה לא הגיוני. כאדם שהיה יו"ר איגוד השחיה, חוויתי מקרים כאלה אישית. אני לא אשכח מקרה של השחיין דניס לוקטוב שהחמיץ אליפות אירופה כדי שיעשה שבוע אבט"ש. הבעיה היא שכדי לקבל מעמד של ספורטאי, צריך להיות טוב מאוד ואפילו מצטיין כבר בגיל 16 בכל ענף. יש ענפי ספורט שבגיל הזה רק מתחילים את הפריחה ומגיעים לשיא בגילאי 21. אנחנו מאבדים כך ספורטאים רבים".
שטילוב נאם בוועדה: "כשבוחנים האם להכיר בספורטאי, מסתכלים על הישגיו עד גיל 18. לי עד גיל 18 לא היה שום הישג. הבקשה שלי לספורטאי פעיל נשללה פעמיים. רק בפעם השלישית היא אושרה. כספורטאי אתה תלוי במזל, על איזה מפקד אתה נופל וכמה הוא מתחשב, צריך לשנות את זה. כל ספורטאי ישמח לעשות שירות משמעותי".
אלוף משנה אלון מצליח, ראש מיטב: "חשוב לציין שבימים אלו אנחנו בוחנים הקמת מוקד נפרד לספורטאים בלבד. בנוסף, בשנה הקרובה אנחנו מחזירים את תוכנית מורים חיילים. התוכנית מונה כרגע כ-50 תקנים, נשמח להגדיל את התוכנית מעבר לכך, לא אנחנו החסם בנושא הזה. אנחנו עובדים ביחד עם מנהל הספורט ליצירת מעמד נוסף עבור ספורטאים – 'ספורטאי אולימפי'. חשוב לומר שלראשונה השנה אישרנו ספורטאים פארלימפיים כספורטאים מצטיינים. עשינו זאת כמסר חשוב למרות שהספורטאים הללו משרתים בהתנדבות".
גיא ענבר, מנהל אגף קשרי ממשל בהתאחדות לכדורגל: "זה אחד הדיונים החשובים שמתנהלים פה. אם ערן זהבי היום היה בן 17 הוא לא היה עומד בקריטריונים לקבלת ספורטאי מצטיין בצה"ל. הוא לא היה יכול לקבל מעמד או הכרה מהצבא והיה נעלם כמו שקורה לספורטאים רבים היום. אנו כמדינה וכאיגודי ספורט מחוייבים לשמר בסיס פירמידה רחב של ספורטאים ולדעת להשתמש בספורטאים האלה כמודלים של חיקוי. לא לכל השחקנים יש הופעות בנבחרת, יש הרבה שמשחקים בליגה הבכירה וזה לא מספיק לקבלת מעמד ובמדיניות הנוכחית ייעלמו לנו ספורטאים רבים ולא נצליח להגיע להישגים".
נעמה גזית, גולשת רוח, חברת נבחרת ישראל, חתמה את הדיון בסיפורה האישי: "השתחררתי בנובמבר 2021 לאחר שנתיים מלאות במשברים נפשיים. שבוע לאחר השחרור התחלתי להתכונן לאולימפיאדת פריז 2024. את השנתיים שהפסדתי לא אוכל להחזיר. אני רואה את הפער שהצבא יצר ביני לבין ספורטאים אחרים. זה אוכל את הלב שלי מבפנים. באתי כדי לעזור לדור הצעיר. התקן חייב להשתנות – אין ספורטאי שיכול לשרת במשך 6 שעות ביום ולהמשיך להיות ספורטאי הישגי. הבמה הבאה שלנו צריכה להיות הפודיום, לא הכנסת".
מה דעתך על הכתבה?