בדיוק שנה ויומיים חלפו מאז הזכייה המדהימה של לינוי אשרם במדליית הזהב בטוקיו, ונראה שהאובססיה הרוסית כלפיה עדיין לא הסתיימה. בתקשורת הרוסית ציינו בימים האחרונים את המאורע, ונראה שהם עדיין מאמינים שקנוניית שיפוט מנעה מדינה אברינה לעמוד על ראש הפודיום.
ורה שטאלינה, שאימנה את דינה וארינה אברינה לפני האולימפיאדה, אף טענה אתמול בריאיון ש"המזימה החלה עוד לפני טוקיו, בגרנד פרי שנערך בישראל. אשרם קיבלה שם ציונים שאף מתעמלת לא קיבלה כל השנה, וכולנו היינו בהלם – כי היא הייתה ראויה לציון נמוך יותר בלפחות נקודה וחצי".
לדבריה של שטאלינה, "כבר אז חששתי ממה שהולך לקרות באולימפיאדה. הרכב השופטים שנתן לאשרם את הציון הגבוה בגרנד פרי בישראל, הגיע כמעט בשלמותו גם לטוקיו. 80 אחוז מהשופטים בגרנד פרי בישראל, הכריעו את הכף באולימפיאדה. דינה וארינה אמרו לי, 'השופטים הולכים לקרוע אותנו', והן צדקו. אני עוד הייתי תמימה וחשבתי שאשרם קיבלה ציונים כל כך גבוהים בתל אביב, בגלל שהבנות שלנו לא הגיעו לשם ולא הייתה לה תחרות אמיתית. אבל האמת היא שזו הייתה רק חזרה גנרלית לקראת טוקיו. כבר אז הוחלט שאשרם תיקח את הזהב בטוקיו".
שטאלינה מספרת שמאז התחרות המפורסמת ההיא, בה לטענתה "האחיות נשדדו", היא ודינה מטופלות אצל פסיכולוג באופן קבוע. "הייתי במצב נפשי ירוד מאוד אחרי האולימפיאדה. משפחה וחברים עזרו לי להתאושש, וגם הפסיכולוג הסביר לי שאני לא אשמה במה שקרה. שום דבר ממה שקרה לא היה באחריותי, התקלה הייתה של השופטים והם אלה שצריכים להרגיש רע עם עצמם. תודה לאל, היום זה מאחוריי ואני מצליחה לשכוח מזה ולהתמקד בהווה".
אתמול העבירה דינה אברינה מכתב הוקרה למאמנת נוספת שלה בתחרות, אירנה ויינר אוסמאנובה. "לא ייאמן ששנה עברה מאז האולימפיאדה. זהו זיכרון קשה עבור כולנו, אבל הרבה בזכותך שרדתי את התקופה הזאת מבחינה נפשית", כתבה לה אברינה. "אני עדיין זוכרת איך דירבנת אותי לזכות בזהב ואמרת לי שכל רוסיה עומדת מאחוריי. אחרי שקרה מה שקרה, התביישתי ממך. הרגשתי שאיכזבתי אותך ואת כל המדינה, שלא עמדתי בציפיות. אבל תמכת בי וחיבקת אותי ובעזרתך צלחתי את התקופה הזאת".
אשרם, כזכור, הודיעה על פרישה והצטרפה לצוות של איגוד ההתעמלות. לעומתה, האחיות אברינה החליטו להמשיך להתחרות, אולי במטרה לכפר על האכזבה בטוקיו ולעלות לראש הפודיום בפריז.
מה דעתך על הכתבה?