"יש לפחות עשר אופציות. יש דברים שכבר מחכים לי, פעילויות ועסקים שלא קשורים לסנוקר, אבל הם מריצים את עצמם כך שזה לא מפריע לי כרגע. הייתי רוצה לפרשן, אני חושב להגיע לקניה, אתיופיה ואוגנדה כדי לצלם סרט שקשור בתחביב שלי, ריצה. אולי אפילו ארוץ חצי מרתון או מרתון. אני חושב שזה יהיה מעניין".
רוני אוסליבן ראה בשבוע החולף את הפסטיבל סביב הפרישה של רוג'ר פדרר. בגיל 46 ואחרי שבע זכיות באליפות העולם, שחקן הסנוקר הגדול בכל הזמנים לא ממהר. עם פתיחת עונת הסנוקר שיצאה לדרך ומלווה בשידורים ישירים ביורוספורט, תפסנו איתו שיחה בריאיון מיוחד, בלעדי בתקשורת הישראלית, שנערך עוד לפני ההפסד הסנסציוני לאלכסנדר אורסנבכר באליפות בריטניה הפתוחה.
"אין עלי לחץ", מספר אוסליבן, שהקריירה בת 30 השנים שלו ידעה עליות ומורדות בתוך ומחוץ לאולם, "אני כרגע נהנה. אני עדיין מאוד תחרותי, אבל אני כנראה עושה את מה שאני עושה פחות טוב משעשיתי בשנתיים האחרונות. אני די מתחת לרדאר, יש אפילו אנשים ששאלו אותי אם פרשתי כבר. הם לא ידעו שאני מתחרה".
את העונה החדשה הוא מתחיל במקום הראשון בעולם, אבל יודע שג'אד טראמפ ומארק סלבי לא ימצמצו אם יפשל בעונה הקרובה. מצד שני, הוא לא נלהב לחזור למרכז הבמה. "השנה, יותר מכל שנה, אני מרגיש שאנשים נרגשים בשבילי. אני רואה איך אור הזרקורים חוזר אלי, ואני מודה שזה לא משהו שרציתי שיקרה. החיים הרבה יותר קלים ופשוטים היום ואני מעדיף פשוט לשחק וליהנות".
בעבר דיברת על כך שהגעת ל"מקומות אפלים" אחרי כל כך הרבה שנים במשחק. מדוע אתה ממשיך להתחרות ברמות האלה?
"אני חושב שכשאתה מתחרה ומנסה לנצח, קשה לעשות את מה שאתה רוצה לעשות רק בדרך שלך. יש לחץ גבוה מאוד בסיטואציה הזאת, כך שהמפגש עם רגעים קשים ואפלים הוא הכרחי. זה קורה, ולא משנה כמה אתה מנסה להימנע מזה. אני יודע שבנקודה מסוימת המחשבות שלי יהיו כל כך עמוקות, ואגיע למקומות שלא ידעתי שיש בי. אם אתה רוצה ללכת על תואר גדול, אתה חייב לפגוש את המקומות האלה, ולא תמיד הייתי מוכן לזה".
גם בתקופת הקורונה?
"זה היה שונה, כי לא היה קהל. לא באמת הייתה תחושה של לחץ, של מישהו שיושב לך על הראש, ההתמודדות הייתה קלה בהרבה. קרוסיבל (אתר התחרות, ג.ג.) מפוצץ בצופים בכל יום, כשאתה משחק זה עניין גדול, ולא רציתי להיות שם שוב, אבל אני נותן את הכול, אני מוציא מעצמי את המיטב ואני חי עם זה בשלום. יכול להיות שזו תהיה הפעם האחרונה שבה אני מוציא מעצמי את המקסימום, אני לא יודע מה יהיה בשנה הבאה".
אמרת פעם שסנוקר הוא Bad Sport. זה 'תרם' לתקופות הקשות שלך?
"תמיד היה לי יותר קל להגיד את האמת. יש לי, כמו לכל אדם, חולשות וחסרונות ואני לא מפחד להראות אותן. אנשים מסתכלים עליך כעל ספורטאי וחושבים שאתה מעל זה, אבל אתה לא. אנחנו כמו כולם".
איך אתה באמת מתמודד עם אור הזרקורים כשאתה מנצח?
"זכיות ותארים מעולם לא היו הדרייב שלי, תמיד רציתי ליהנות מהמשחק, להיות הכי טוב שאני יכול. הגישה שלי היא 'שחק על הכדורים, שחק על השולחן', לא להסתכל מה היריב עושה ולהתחרות בו. אם הם מנצחים? שיהיה, זה לא מה שמוביל אותי. אני יותר מרוכז במערכת היחסים שיש לי עם המשחק".
הדמות החשובה בחייו היא אביו, על אף שהצטרף אליו רק בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה. רונלד סניור, 67, נכלא ב-1992 לאחר שרצח את נהגו של עבריין בשם צ'רלי קריי. הוא שוחרר כעבור 17 שנים. "נכון שהוא לא היה שם ב-20 השנים הראשונות של חיי ובתחילת הקריירה, אבל חשוב לי ולו שניהנה ביחד בשפילד. בורכתי בכך שבשלב זה של חיי אני יכול להביא לשבועיים-שלושה את האנשים החשובים לי".
הסיטואציה בילדות לא הייתה פשוטה. "חשוב לי שייהנה מהחופש שלו. הוא לא הטיפוס שירחם על עצמו או יתקרבן. הוא עקב אחרי ההצלחה שלי בקריירה וזה עזר לו להתמודד בזמנים הקשים. חשוב שנתמוך אחד בשני בזמנים כאלה".
לפדרר היו ב-15 השנים האחרונות את היריבויות עם נדאל ודג'וקוביץ'. האיום הכי גדול על אוסליבן הוא מארק סלבי, אבל רוקט רוני ממש לא רואה בו יריב במובן הזה. "אין בינינו תחרות ישירה כי הוא כל הזמן משחק איתי 'תופסת'. הוא פרץ קצת מאוחר יותר. לי יש 21 תארי מייג'ורס, הוא על שמונה או תשעה. יש לו עוד 12 לפחות כדי להגיע אלי. תמיד ראיתי בו מתחרה קשוח, אבל ג'ון היגינס ומארק וויליאמס הם יריבים גדולים יותר, כי כולנו פרצנו באותו זמן. עכשיו היריבות הזאת אפילו גדולה יותר. בכל מקרה, סלבי שחקן מצוין".
ולסיום, מה היעד שלך אחרי שכבר זכית שבע פעמים באליפויות העולם?
"זה קשה, כי השגתי כבר יותר ממה שכל אחד אחר השיג במשחק הזה, כך שאני נמצא שם לבד בצמרת, נלחם רק בעצמי. כל מה שאני עושה כרגע הוא להציב בשביל השחקן הבא יעד לשאוף אליו. אבל אני לא חושב שיש כרגע מישהו אחר שיכול להגיע ל-21 מייג'ורס. אולי ישברו כמה שיאים שלי, אבל אני לא חושב שהתארים שלי במאסטרס, בבריטניה או באליפות העולם עומדים כרגע בסכנה. לדעתי הם יחזיקו לפחות 50 שנה".
