"היעד הגדול הבא הוא פריז", הכריז שחר שגיב בשנה שעברה, לאחר שהרשים בטריאתלון האולימפי בטוקיו וסיים במקום ה-20. המטרה הזאת לא השתנתה, וערך הוויקיפדיה שלו נפתח עדיין בהיותו הישראלי הראשון שזכה במדליה באליפות אירופה עד גיל 23, אבל החל מהשבוע הוא יכול להתהדר בסעיף ייחודי נוסף משלו: הספורטאי היחיד בכחול-לבן שהתחרה על אדמת ערב הסעודית.
שגיב (28) הגיע לעיר החדשנית ניאום, הממוקמת בדרומו של מפרץ אילת, והשתתף בתחרות החמישית והאחרונה בסבב הסופרליג. הוא סיים במקום התשיעי הכללי, כשבדרך דורג שני במקצה הרוכב המהיר, לא לפני שחווה דרמה לא פשוטה כשנתקל במעקה – שלמזלו היה עשוי קרטון ומנע ממנו פציעה.
"זה היה מדהים להבין שאני הישראלי הראשון שעומד להתחרות בערב הסעודית, ולראות ולשמוע את הפרגון מכל העולם", מספר שגיב, המאומץ בידי חברות "הרבלייף" ו"אלטשולר שחם". "בסוף, השתדלתי להתמקד בעצמי ובמה שאני צריך לעשות, כי הגעתי להתחרות ולא לעשות כותרות. ההיערכות הייתה קצת שונה לעומת תחרויות אחרות, וכללה הרבה לוגיסטיקה ואישורים, אבל צוות הסופרליג דאג לי לכל, והבין את הצרכים שלנו כישראלים שעומדים להגיע למדינה שאין לנו איתה יחסים דיפלומטיים".
– אני מניח שמשכת לא מעט תשומת לב.
"כולם ידעו מה קורה, כל כך דאגו לי והסתכלו עליי כל הזמן. בהתחלה, הצוות רק קיווה שהכל ילך חלק כשאיכנס למדינה ושהכל יהיה בסדר. שאלו אותי על ישראל והתעניינו בה בלי הפסקה, ואני ניסיתי להיות השגריר הכי טוב שאני יכול בשביל המדינה שלי".
– ניאום, שנבנית על פי הפרסומים ב-500 מיליארד דולר, היא לא עיר רגילה.
"הגענו לפרויקט ענק בשם The line, שלא היה כמותו בעולם. מדהים לראות מה הם רוצים לבנות, ואני מגיע לשם בהתחלה של ההתחלה של הבנייה המטורפת הזאת. הכל עדיין בתולי מאוד שם, ואני מחכה לראות איך זה ייראה בעתיד".
שגיב, שהדהים את הצופים הישראלים כשדורג שני במהלך הטריאתלון בטוקיו 2021, הגיע לערב הסעודית כשהוא מדורג ראשון בתחרות הרוכבים המהירים. "רציתי קודם כל להבטיח את הניצחון הזה, ולצערי ניסיתי ללכת קצת יותר מדי אגרסיבי. לקראת סוף הרכיבה מצאתי את עצמי על הרצפה, כשכל המתמודדים האחרים טסים קדימה לעבר החילוף לריצה. זה השפיע עליי מאוד גם מנטלית, כי ידעתי שהתחרות על הרוכב המהיר ביותר די אבודה ושיהיה לי קשה לסגור את הפער שנוצר. עכשיו אני מרגיש בסדר גמור".
הישראלי הספיק לעבור כבר בשלוש מדינות שונות מאז עזב את ערב הסעודית: הוא טס ממנה לבלגיה, המשיך לניו יורק וביום ראשון יתחרה בברמודה, בתחרות מסבב אליפות העולם שמשמשת חלק מהקריטריון האולימפי לקראת פריז 2024.
– אתה מצליח ליהנות מהטריאתלון, או שהסיפוק האמיתי מגיע רק כשמשלימים את האתגר הפיזי ומסיימים את המסלול?
"אני נהנה מאוד מהתחרות. בגלל שטריאתלון מורכב משלושה ענפי ספורט, ועוד המון דברים קטנים שצריך להתמקד בהם תוך כדי התחרות, כל הזמן יש אקשן וכל הזמן קורה משהו. התחרותיות שבי באה לידי ביטוי בכל אחד מהחלקים, ואני אוהב את זה מאוד. לא פחות מהתחרות, אני אוהב את הדרך לשם ואת האימונים הקשים ואת סגנון החיים שהענף הזה נותן לי".
ואם כבר בספורט ישראלי-סעודי עסקינן, מתברר ששגיב לא היה היחיד בספרה הזאת. הטניסאית הצעירה איסבל בילאוס אמנם נמצאת בבחריין, אך שיחקה מול הכוכבת העולה יערה אל-חוגבאני והפסידה לה – וגם המפגש הזה תפס כותרות בתקשורת הבינלאומית.
"לא הרגשתי משהו מיוחד כששיחקתי מולה", מספרת בילאוס, בת 14 בסך הכל, שנחשבת לתקווה גדולה בטניס הישראלי. "היא שיחקה ממש טוב ובצורה הוגנת, ואחר כך ניצחה גם בגמר וזכתה בטורניר. דיברתי איתה, עם אבא שלה ועם המאמן שלה, והם היו נחמדים מאוד אליי".
גם אביה של איסבל, פטר בילאוס, חש בצורה דומה. "ברור שהסיטואציה סיקרנה, ואפילו ראיינו אותי לטלוויזיה של דובאי. ישבתי עם אבא שלה ביציע, ייצגנו את ישראל בכבוד ולרגע לא הרגשנו שמשהו קורה מתחת לרשת"…
איסבל בילאוס מעידה על עצמה שתמיד אהבה ספורט והייתה ילדה אנרגטית, אבל בכלל החלה כשחיינית צעירה בגיל שלוש וחצי. "היו לה המון דלקות אוזניים, עד שהרופא אמר שהיא חייבת לעבור לענף ספורט יבש", מספר אביה. לפני כחמש שנים החלה לשחק טניס, והמשחק – כמאמר הקלישאה – בחר בה. "התייצבתי לתחרות ווילסון ברעננה, בלי להיות רשומה באיגוד ובלי שיהיה לי מאמן, וזכיתי בטורניר", היא נזכרת בחיוך נבוך. "אחר כך כבר דאגנו להירשם ולהפוך את זה לרציני יותר".
משפחת בילאוס מחולון עברה להתגורר בפרנקפורט, לקראת הצטרפותה של איסבל לאקדמיה הנחשבת של טניסאי העבר הגרמני אלכסנדר ואסקה. "אני מתגעגעת לחברות ולחברים, אבל עוד מעט אחזור קצת לארץ, אטוס שוב ואחזור שוב. אני על הקו", היא מתארת את הקשיים של נערה צעירה במסגרת תובענית. "אם אני רוצה להגיע רחוק, אני יודעת שאני חייב להשקיע ולהתאמן, לאכול רק מה שמותר, לישון כמו שצריך ולא להיות כל הזמן בטלפון".
– איפה נראה אותך בגיל 20?
"למה כל כך רחוק? תאחל לי שבגיל 18 אני אהיה במקום הראשון בעולם".
