האוהדת השרופה סיימה לימודי אומנות בהצטיינות במכללת שנקר ומעבר לאהבה האבסולוטית לכדורגל, היא צלמת ופסלת. למדור סיפרה נועה כי החליטה לשלב את האהבה לכדורגל ואת החוויות שצברה מהמגרשים. "'כל כך הרבה פעמים שמעתי את המשפט, בואנה, את מבינה בכדורגל', ואז אני פשוט עונה ואומרת: 'בואנה אני מבינה יותר ממך'. הכל התחיל מזה שהיה לי רעיון לתערוכת גמר, וחשבתי שיהיה מגניב לקחת חבורה של בנים עם חולצות לבנות מכופתרות שישחקו כדורגל. הוצאתי את הכדור בפוטושופ וזה גורם לאנשים להסתכל על הכדורגל מזווית אחרת לגמרי לדעתי".
הכל באדום. אוהדת הפועל עושה כבוד למשחק (צילום: נועה קלגסבלד)
בוודאי שמתם לב כי בתמונות השחקנים מעשנים או מפצחים גרעינים, ככה שכמובן שהמצולמים הם לא שחקנים אמיתיים. האמנית הצעירה הסבירה את הרעיון: "לקחתי את זה לשכונה, למגרשים וכל אחד לובש חולצה של קבוצה אחרת הפועל תל אביב, ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, הפועל מרמורק, היה לי חשוב שהכל יהיה אדום כי זה הצטלם פחות טוב כשניסיתי עם עוד כמה צבעים. אחד מעשן, ההוא מפצח גרעינים כי זה עם קריצה הביתה, לשכונה. זה צולם במגרש של הפועל מרמורק ברחובות. השחקנים הם טכנאי של בזק, שכן שלי, בעל של חברה, כל מי שחשבתי שיכול להיות חלק מהקבוצה זומן ולוהק".
"לכל משחק של הפועל אני מגיעה. אני יושבת עם בר דגני, אשתו של אוראל דגני. הכרנו במסעדה באוגוסט האחרון, רגע לפני פתיחת העונה האחרונה כשחגגתי את הסיום תואר שלי ניגשתי אליהם לשולחן, הם ישבו רק שניהם והייתי חייבת לפרוק את כל מה שהיה לי על הלב, סיפרתי לאוראל מה זה הפועל עבורי. ככה אני ובר נקשרנו. אני אוהבת אותה אהבה אמיתית נקשרנו בטירוף ומאז אנחנו חברות".
אחת על אחד (צילום: נועה קלגסבלד)
מעבר לתמונות בהן את מצולמת עם השחקנים, יש יצירה של כדורגל עם הפנים שלך עליו. זה לא אלים שבועטים בך? "ההיפך, אני חלק מהקבוצה אני נלחמת להיות לא רק אחת מהחברה, אלא גם חלק מהמשחק עצמו. ככה נולד לי הרעיון ליצור כדור עם הפנים שלי. לא מהמקום של בועטים בי אלא להיות חלק מהמשחק. הכדור הוא סוג של מקום נשגב שלפני פנדל מנשקים אותו, ואני עשיתי פמיניזציה לכדור, הפכתי את הכדור הכל כך גברי הזה למשהו מאד נשי שכולם רוצים אותו".
מה את חושבת על העונה שהייתה להפועל? "מה יש להגיד? כולי תקווה ששחקני בית באמת ימשיכו כמו ניר לקס והשחקנים הצעירים שהם מאד מוכשרים. לפעמים דברים לא מסתדרים וזה קרה העונה אבל יש תקווה מאד גדולה לקראת העונה הבאה. לא קל להיות אוהד הפועל אבל הרגעים הכי קטנים והאוהדים גורמים לזה להשתלם, אין דבר יותר מרגש מזה. אני כל פעם עם דמעות בעיניים מהשירה של הקהל. אני מאד אוהבת את קובי רפואה, אבל אני בעד ניסו אביטן גם כי אני חושבת שמה שהוא עשה עם חדרה זה מדהים וצריך לראות איך יהיה החיבור ומה עובד הכי טוב בהפועל. אני מלאת התרגשות ותקווה כמו כל שנה לקבוצה שלי. אין דבר יותר טוב מלאהוד את הפועל. לא הייתי רוצה להיות אוהדת של אף קבוצה אחרת, את לומדת המון. מי שאוהד הפועל, הוא אוהד מכל הלב. לאהוב כדורגל זאת זכות".
הפכה את הכדור הגברי למשהו מאד נשי שכולם רוצים (צילום: נועה קלגסבלד)
ספרי לי על התגובות שהכי ריגשו אותך בעקבות התערוכה שלך ששילבה כדורגל ואמנות: "אימהות של בנות שאוהבות כדורגל ניגשו אליי והודו לי שעשיתי את הפרויקט הזה. רוב הבנות לא מבינות אהדה למשחק הזה, ואהבה של בחורות שאוהבות כדורגל ככה שהיה מאד מרגש לקבל את התגובות האלו דווקא מנשים שלא סובלות כדורגל. גם האוהדים של מכבי תל אביב פרגנו ובאו לתערוכה, אמרו שחוץ מהצבע (האדום) זה אחלה פרויקט וממש כיף לראות".
שחקנית מחליפה (צילום: נועה קלגסבלד)
הוציאה את הכדור בפוטושופ (צילום: נועה קלגסבלד)
View this post on Instagram
A post shared by Orel Dgani ⚽ (@orel_dgani) on
View this post on Instagram
מה דעתך על הכתבה?