את ירדן זוהר (28) התרגלתם לראות בחודשים האחרונים מככבת בעונה הנוכחית של '"הישרדות"'ברשת 13. כעת מסתבר שלמאמנת הכושר בעלת קבוצות הריצה, הגולשת והקואצ'רית מתל אביב, יש קשר ישיר לעולם הכדורגל כבר מהבית. היא גדלה בטבריה, ובתור ילדה הספורט תמיד בער בה והיה חלק בלתי נפרד מחייה.
"גדלתי כטום בוי, הרמתי אבנים ואדמה בפוריה עם אבא שלי. תמיד אהבתי לשחק עם הבנים וזה בא לידי ביטוי באתגרים. כילדה הייתי שחיינית עם מאמן אישי. כל החיים התאמנתי ורציתי הכי טוב עבור עצמי ולכן החלטתי ללמוד קואצ'ינג ואימון הוליסטי, שם התחברתי יותר לעצמי ולאחר מכן גם למדתי אימון כושר ותזונה", סיפרה השורדת בריאיון שהעניקה לספורט1.
הרבה לפני, מיד בתום השירות הצבאי, חוותה כוכבת הישרדות שנה של התקפי חרדה ולא הבינה איך לפתור את הסוגיה. "הבעיה שלך היא שאת חכמה מידי לגיל שלך", אמרה לה הפסיכיאטרית שהסבירה מהיכן נובעים ההתקפים. ירדן החליטה לעזוב לארה"ב, שם פרחה אך הבינה שהלב נמצא בישראל. "עם כל ההצלחה, שם מבודד ורחוק, ורציתי לחיות בישראל. החלטתי ללמוד תקשורת 'בבינתחומי', המקום הכי טוב בארץ, אבל עם אוכלוסייה מאוד שונה ממני. עברתי לגור לבד בהרצליה וחוויתי תרבות שונה ושפה שונה משלי, התמודדתי עם חיים חדשים ואמרתי לעצמי 'וואלה, את יכולה'. שילמתי לעצמי את הלימודים, קניתי רכב, שכרתי דירה", סיפרה ירדן על העצמאות מגיל צעיר.
כיום היא רווקה ואולי תתפלאו לגלות שהאהבה הראשונה שלה בתיכון היה שחקן כדורגל שהשריש בה את האהבה למשחק. חוץ מזה, ירדן גדלה לצידו של שובל גוזלן מהגן ועד כיתה י'ב. "אם היה משהו שבן הזוג שלי לשעבר אהב יותר ממני זה את הכדורגל!. גם אחים שלי הם מכורים בקטע חולני למכבי תל אביב. מכורים ברמה שכששרן ייני נתן לי את חולצת המשחק שלו מהדרבי התל אביבי, הם רבו מי ייקח אותה. בדרבי בשנת 2013 מכבי ניצחה, ייני הוריד את החולצה שלו ופשוט ניגש להביא לי אותה כי עמדתי קרוב אליו והאקס שלי כמעט התעלף. משכתי את החולצה אליי, היא הייתה מלאה בזיעה, רגע ענק שלא אשכח".
את מתעניינת בכדורגל?
"כן. לאחרונה ביקרתי אצל אחי בסינגפור, כל ערב הלכנו לראות משחק מונדיאל אחר וזה היה מטורף. אני מתעניינת וחיה את זה מגיל מאוד קטן. לא כי בחרתי אלא בגלל הנסיבות. כשהייתי ילדה ושובל שיחק במכבי חיפה אז היו לי רגשות גם אליה אבל זה לא ברמה של מכבי תל אביב".
והיום, כשאת בחורה צעירה רווקה ויפה, יצא לך לקבל הודעות מכדורגלנים?
"נשלחו הודעות משחקני כדורגל בעבר, וגם היום אני מקבלת פניות. אף פעם לא התייחסתי לזה ברצינות ולכן גם לא נעניתי להודעות הללו. החיים שלהם מאד זוהרים וזה לא משהו שגרת בעיניי – לצאת עם שחקן כדורגל. יש להם שגרת חיים פסיכית, אני חושבת שהם שולחים הודעות לנשים יפות כי יש להם רדיפה אינסופית לקבל תשומת לב".
זה אומר שלא תצאי עם כדורגלן?
"נבר סיי נבר. אני רק אומרת שבברירת המחדל שלי זה פחות מדבר אליי, אבל לכי תדעי מה יהיה".
מדוע החלטת שבא לך את החוויה של הישרדות?
"אני בנאדם ספונטני שאוהב אתגרים. רציתי חוויה קיצונית. תמיד ידעתי שבא לי לעשות משהו בטלוויזיה, ובעיקר רציתי להכיר את עצמי יותר. לוהקתי בשבועיים האחרונים של התוכנית אז גם לא היה לי זמן להתכונן. אמרתי לעצמי, 'לכי על זה, את חזקה ותחרותית'. אם אני שמחה על השיעור שקיבלתי? מאוד. דווקא במצבים הכי קיצוניים אני מאופקת ולא מאבדת את עצמי. אני גאה בעצמי ומקבלת תגובות טובות. הגבול בין המשחק לחיים האמיתיים מטשטש, פתאום בגידה נראית לך "וואו" ואני נאבקתי שם המון עם הרגש".
איך את מסכמת את מה שעבר עלייך מאז?
"חוויה מאד מטלטלת את חוזרת וחושבת 'וואט דה פאק?'. זו חוויה מנותקת מהחיים הקודמים שלך. בלי טלפון, בלי משפחה, בלי אוכל, בלי תנאים אל מול איתני הטבע, אז צריך לנתק את הרגש ולהגיד שבאתי לשחק. זה קשה. האנשים שהיו שם איתי, הם היחידים שיבינו מה עבר עליי ואת העוצמות. היו לי מאבקים מטורפים בין ירדן השחקנית לירדן של המציאות. זה כמו שרונאלדו ומסי נלחמים במגרש אבל מחוץ למגרש בסופו של דבר הם יוכלו לשבת לכוס בירה. משחק זה משחק, הם לא אומרים "'היי אח שלי אני לא אעשה עלייך פנדל". במגרש, הם שתי נינג'ות וגם אנחנו במשחק היינו חיות. יצאתי מהחוויה הזאת מועצמת יותר".
מה המטרות שלך בחיים?
"יש לי מלא. בא לי להשתלב בעולם התקשורת, עולם המכירות חי וקיים בי ועולם הכושר הוא חלק בלתי נפרד ממני. הפאשן המרכזי שלי עכשיו הוא תחום הכושר, אני מוציאה קבוצות ריצה ואימוני כושר על הים. אני מתה על האחד על אחד באימוני כושר והיום במיוחד זה חשוב כי המודעות עלתה. אני עובדת על שיתוף פעולה גדול עם מכוני כושר בת"א. אנחנו דור שרוצה הרבה דברים ואני מנסה לחבר את הכל ושמה לב שהכל קשור בסופו של דבר באנשים. אני אוהבת אנשים, ביזנס ומכירות".
אם בא לכם עוד מירדן וחבריה השורדים, 'הישרדות' משודרת ברשת 13 בימים ראשון, רביעי ושבת.
מה דעתך על הכתבה?