בכל מקום שבו זלאטן איברהימוביץ' נמצא, הוא מושך תשומת לב רבה. הרשת מלאה באמירות של חלוץ מילאן שבהן הוא מהלל את עצמו, את דמותו ואת הקריירה שלו, ולכן יש לא מעט שטוענים שהוא יהיר. אבל מסתבר שזה לא תמיד היה ככה וההיפך הוא הנכון.
כילד וכנער מתבגר לא היה לו ביטחון והיום ההתנהגות שלו מוכיחה שהוא 'מפצה' על אותם ימים. לפני שנה וחצי כזכור הוא שיחרר את האוטוביוגרפיה שלו, אך עדיין ממשיך להפתיע וביראיון שנתן השבוע לטלוויזיה האיטלקית, חשף מדוע הוא מרגיש בוסני ומה הסיבה שהוא משתמש בשפה וסנית במהלך משחקים.
"על המגרש אני אף פעם לא מדבר שבדית. זו שפה מתונה מדי, על המגרש צריך חוצפה ורוע לב. לכן אני חושב בשפות סלאביות. לפעמים גם באנגלית ובאיטלקית. כשאני עם המשפחה אנחנו מדברים שבדית", סיפר הכדורגלן בן ה-41 והוסיף שעוד לפני שהפך לדמות מפורסמת ומלאת ביטחון עצמי, כנער זה ממש לא היה כך, "הזיכרון הראשון שלי הוא מיוגוסלביה. לקחו אותי לשם בילדותי ברכבת. הקומוניזם שלט, עולם אחר, חיים אחרים. הייתי מאוד ביישן עם בנות. לפני הפגישה הראשונה רשמתי מה אני הולך לשאול. אם היא אמרה משהו אחר, בכל זאת שאלתי את השאלות שסימנתי. עשיתי הכל הרבה יותר מאוחר מבני גילי".
ולמרות כל הרוח והצילצולים שלו על המגרש, מחוצה לו הוא גבר של אישה אחת. כבר שני עשורים הוא צמוד להלנה סגאר, אם ילדיו המבוגרת ממנו ב-11 שנים. זלאטן שיתף שיחסית לחבריו הוא איבד את בתוליו בגיל מאוחר יחסית: "התעלסתי בפעם הראשונה בגיל 17, אז עזבתי את מאלמו ועברתי לגור במרכז העיר. רק אז גיליתי נשים שבדיות כמו שאתה מדמיין אותן: בלונדיניות, חופשיות, יפייפיות. זה היה מרגש".
אביו בוסני-מוסלמי ואמו קרואטית-קתולית, אבל הוא "לא מאמין באלוהים ולא מאמין באמונות תפלות". אם תרצו לשמוע פרטים נוספים על חייו המעניינים של חלוצה של אלופת איטליה, קראו את ספרו "אדרנלין".
מה דעתך על הכתבה?