אלה איילון פותחת את הלב: "עשו לי רצח אופי – והרגשתי שאני הולכת למות"

אחרי שהודחה מהישרדות VIP בתום מועצה סוערת והדחה כפולה, אלה איילון, השורדת שספגה הכי הרבה אש, מספרת לראשונה בראיון מיוחד לרשת 13 – למה התאכזבה מאסי בוזגלו, מה קרה עם בני ברוכים ומבקשת סליחה מעם ישראל (לחצו כאן לצפייה בראיון המלא).

איילון שחזרה את ההדחה: "וואו, עצר לי הלב לרגע. אני זוכרת שהיה מאוד קשה. אפילו הקול שלי, כשאני מדברת, נשמע שבור. אסי ניגש אליי ואמר לי 'זה או אני או את'. כאב, זה כאב בתוך הבטן, כי אני אוהבת את אסי ואני אוהבת את ישראל – הם הנשמות שלי. וואלה, נתתי באסי אמון עד הסוף, רציתי להחזיק לו יד בגמר ולהגיד לו, "אני רוצה לנצח איתך ביחד". זה מה שראיתי באסי. בדיעבד, יכול להיות שעשיתי טעות, לא אומרת שלא. כשאת רואה שהבן אדם היה עסוק בבריתות בצדדים אחרים בזמן שאת לא חשבת על זה בכלל. לא זגזגתי לשום מקום, לא חיפשתי אף ברית אחרת שתבטיח את המקום שלי. הייתי נאמנה מהיום הראשון. מהרגע שהחלטתי שאני עם אסי, זה היה עד הסוף. לא הייתי מסוגלת לשים את השם שלו. לא הייתי מסוגלת, שוב הלב מתעלה על השכל ועל האסטרטגיה".

מערכת היחסים המורכבת עם בני ברוכים: "הדבר שהכי היה לי קשה זה ההתפרצויות שלו עליי. עברנו כזאת דרך. הרמתי לו. הייתי שולחת לו לבבות וטופכת לו על השכם. עברנו איזהשהו סוג של תהליך, אבל הוא לא הפסיק להקניט אותי. כל כך נעלבתי שהנפש שלי נשברה עוד לפי הדו-קרב מול ישראל. הגעתי לדו-קרב מובסת נפשית, בתחתית של התחתית של מי שאני. כואב לי לראות את עצמי ככה, זאת לא אלה שאני מכירה. אלה ותרנית? לא אצלי. היה שם רק בן אדם אחד שדאג לאינטרסים האישיים שלי. אהבתי את המשפט שהוא אמר, שאנחנו חתולי רחוב – וחתולי רחוב תמיד נופלים על הרגליים. בלי לחשוב פעמיים ידעתי שאת הכוח הזה אני הולכת לחלוק עם ישראל. הייתי הכי שמחה בעולם כשהעברתי את זה לישראל. אני יכולה להגיד שאני תמיד אהיה שם בשבילו בכל רגע וככה גם הייתי באי".

מה הביא אותך להישרדות: "אני דוגמנית, זה המקצוע שלי ואני גאה בו. ובעקבות המקצוע הזה, רציתי לפתוח לעצמי עוד דלתות בעולם הזה. רציתי לקבל את החיבוק ואת האהבה של מדינית ישראל, שיכירו אותי בבתים כי אני חושבת שיש לי הרבה מה לתת. באמת באמת, ככה אני מאמינה. זה יצא מכלל שליטה. דמיינתי לראות איזשהי אלה, בן אדם אוהב, חזק, שמכיל. קיבלתי איזשהי סטירה מצלצלת בגיל 22. מראה לאלה, שככה לא צריך להתנהג. אני יודעת ש"אני דוגמנית" הפך לסוג של בדיחת המדינה. אין סוף לבדיחות שמריצים עלה אלה איילון ו"אני דוגמנית". היו לי ימים שלא רציתי לצאת מהבית. אני קמה בבוקר ואני רואה את הכותרות שלא נפסקות ובאות אחת אחרי השנייה. משמיצות אותי, מקטינות אותי, מעליבות אותי ומנתחות את האופי שלי. עושים לי רצח אופי בלי להכיר אותי באמת. הרגשתי כמו איזה פרח שנובל. לא הצלחתי לאכול במשך ימים שלמים. מצאתי את עצמי יושבת עם אמא שלי במיטה ובוכה לה שאנשים מאחלים לי למות – ואני מרגישה שאני הולכת למות. ממש ככה".

העימותים על האי, למשל עם דוד דביר ובני ברוכים: "וואו, איזה קשה. אני יודעת שהייתי צריכה לברור את המילים שלי אחרת, יודעת שההתבטאויות שלי היו קשות וכואב לי על זה. כואב לי, אני לא כזאת ביום-יום שלי. בשום צורה. פתאום קצת התביישתי כשהסתכלתי על עצמי בטלוויזיה, אני מן הסתם יושבת בסלון עם ההורים שלי, ופשוט התביישתי לראות את מה שאני רואה. התביישתי שהם צריכים לספוג בשבילי את התגובות האלה ברחוב של 'זה החינוך שלכם?', 'זאת הילדה שלכם?'. הרגע הכי קשה? במבחן הסוציומטרי. אל תחזיר אותי לשם, כמה בכיתי, כמה התאבלתי על עצמי. אני יושבת בסלון בפרקים האחרונים ופשוט בוכה. אוף. אבל כמה קל יותר לצפות בקטע הכל כך קשה הזה שלי איתם, עם בני המשפחה, כי יש לי פה שלוות נפש, יש לי פה את התמיכה ואת החיבוק ששם באי לא היה לי. את החוזק והחוסן הנפשי קיבלתי מאבא שלי. המידור החברתי שיצרתי לעצמי, נועד אך ורק כדי להגן על עצמי מלהיפגע".

לסיום, איילון ביקשה סליחה: "אני בן אדם, טעיתי, ואיכשהו עם ישראל בוחר לזכור ולא לשכוח ולא לדעת שיש פה ילדה שרוצה סליחה. קשה לי להתאבל על עצמי ולהגיד שאני עוברת טלטלה מאוד קשה בתקופה האחרונה. אני מבינה שעשיתי טעויות וזה אנושי. אני עוד צעירה ויש לי הרבה מה ללמוד, ואני שמחה שזה קרה בגיל כזה. זאת מין סטירה כזאת ומראה לחיים בקטע של תתעוררי. לראות איפה טעיתי וללמוד, זה שיעור לחיים. אני יודעת שנפלתי וטעיתי. אני מחפשת את הסליחה של אנשים. כמה אני כבר כולה לבקש סליחה על מה שהיה שם, כמה? אני רוצה להמשיך הלאה. אני רוצה שיכירו אותי במציאות שלי. אני אלה אחרת. אני מבקשת את הסליחה של כולם שוב. אני חושבת שהתבגרתי מאוד ולמדתי על עצמי המון, הבנתי שמהמקומות הכי נמוכים בחיים שלי אני יכולה להתעלות ולהתגבר על עצמי. הישרדות זו חוויה לכל החיים. לא משנה באיזה גיל. אני הולכת היום ברחוב ומקבלת כל כך הרבה, מרעיפים עליי אהבה. אז זה כל כך ממלא, כל כך מחמם. אני בסך הכל בת 23, יש לי עוד הרבה מה ללמוד, לעבור ולתת. יש לי כל כך הרבה אהבה לחלוק עם אנשים. אני צמאה לחיבוק הזה, זו הסיבה באתי להישרדות. לא באתי בשביל המיליון אלא בשביל החיבוק של עם ישראל. רציתי שיכירו אותי ויעטפו אותי באהבה".