ליאור רפאלוב ואשתו גל מכירים עוד מימיה בצה"ל, וכבר בגיל 21 היא מצאה את עצמה עוברת לבלגיה, במה שנחשב ל "טיול אחרי צבא" שלה, ונמשך כבר 12 שנה, כשהיא צמודה לבן זוגה ואבי ילדיה, שהשלים עונה יפה נוספת בליגה הבלגית. בשבוע שעבר הגיעו הרפאלובים לישראל לחופשה שכללה גם שלל פגישות מקצועיות שהצליחו להטריף את אוהדי מכבי חיפה, שקיוו שמי שגדל במועדון ישוב אליו בעונה הבאה ויסגור מעגל בירוק.
איך זה לגור בחו"ל כל כך הרבה שנים ולהיות מנותקת כמעט לחלוטין מהמשפחה והחברים?
"יש את היתרונות ויש את החסרונות. החגים, המשפחתיות – אין את זה. יש אפילו יום בבית הספר של הילדים, שנקרא 'יום סבא וסבתא', ואני ביום הזה קבוע לא שולחת אותם. לא בא לי שירגישו את החסר, מה הם צריכים את זה? עזבתי בגיל מאד צעיר, הקמתי משפחה בבלגיה, ועבורי זה הנורמלי. אני לא מצטערת על זה שעברתי בגיל צעיר. התפתחתי הרבה, התפתחנו כזוג וגם בפן העסקי".
מה זה עשה לך בתור בן אדם?
"אני חושבת שזה עשה לי טוב. כשהגעתי הייתי ילדה מאד סגורה וביישנית ונחשפתי לתרבויות, למנטליות שונה לגמרי ואני מברכת על כך. היום כיף לי. בשנה הראשונה היה לי קשה, אני לא אשקר, הייתי ילדה שהגיעה למדינה זרה ואמרתי לעצמי – מה עושים? הייתה שנה לא קלה אבל אז התחלתי ללמוד, פתחנו עסק משותף של תכשיטים, נכנסתי להיריון והחיים התגלגלו. אני רואה את זה כיתרון עצום בזה שאנחנו גרים שם וגם הפריחה של ליאור בקריירה – אני רואה את ההצלחה הזאת כהצלחה של שנינו ושל כל המשפחה, זה כיף גדול וזה הכל ביחד".
מה זה עשה לקשר שלך ושל ליאור?
"מדהים. אנחנו היום החברים הכי הכי טובים. אנחנו שותפים עסקיים, אנחנו שותפים לחיים, לזוגיות למשפחה. החיים מחוץ לישראל חיזקו את הקשר בינינו ואנחנו מאוד דואגים לתחזק אותו. גם אם אנחנו עייפים, ויש לוז מטורף, אנחנו אומרים: 'היום אנחנו יוצאים!' לא משנה מה, יש לנו ערב דייט קבוע. אני גם מלווה את הבן שלי בצורה מאד אינטנסיבית בכדורגל, כיום הוא מקצוען לכל דבר, זה כבר לא חוג. בוויקנד יש להם טורנירים והוא ממש היורש של אבא שלו. הוא התחיל לשחק בברוז' והתאהב בזה. הוא חי ונושם את זה, היום הכדורגל הוא כל עולמו. הוא משחק כמו ליאור, קשר התקפי מצד ימין או מתחת לחלוץ. הוא קיבל את הגנים ללא ספק והוא מתרגש מהמשחק ואוהב את זה".
למשפחת רפאלוב שלושה ילדים, אדריאן (9), מיה (7) ואלסנדרה (2), כולם נולדו וגדלו בבלגיה. אמא גל מספרת שהם הכי בלגים שיש: "הגינונים והכל, הם אוהבים את השקט שלהם והם יותר סגורים. לא יודעת אם זה טוב או רע אבל יש להם גינונים בלגיים, הפלמית שלהם ברמה גבוהה. אני לא דואגת להם, חצי שנה פה בארץ הם כבר שרים קריוקי (צוחקת). הם דוברים שוטף פלמית, צרפתית, אנגלית, ובבית רק עברית. היא טובה, צריך לפעמים לתקן זכר ונקבה. יש להם חברים יהודים וישראלים".
מה יותר קשה, להיות אישה של כדורגלן, או אמא של כדורגל?
"זה יותר קשה בתור אמא מאשר בתור בת זוג כי בתור אדם בוגר, כבר חווית והתחשלת. אכזבה של ילד זה משהו אחר. בתור ילד, את מתחילה איתו את כל הדרך מההתחלה, מאפס. זה הרבה מנטלי. הם ארבע פעמים בשבוע מתאמנים, בסופש משחקים נגד קבוצות כמו אייאקס, ולהגיע לגמר למשל, ולפספס פנדל – לילד, זו אכזבה מטורפת והלב שלך נגמר. גם אצל ליאור, ברור, אבל כשילד מפספס זה אחרת".
אני יודעת שמעבר לכדורגל יש לכם אהבה מיוחדת ליהלומים, ועסק שעובד כבר שנים?
"יש לנו עסק של תכשיטים ויהלומים חברה שהיא על שמי, GALA Jewelry. כיף להיות כל הזמן בעשייה. בבלגיה מאד חזקים ביהלומים ולכן זיהינו את ההזדמנות לפתוח עסק כזה. חוץ מזה, אני פותחת עכשיו עוד ליין של ביוטי, זה ממש בחיתולים. אני עובדת על זה המון זמן אני רוצה לשלב את עולם התכשיטים עם הביוטי, עם קוסמטיקה ואיפור. מלא בנות פונות אליי ולכן נולד הרעיון".
איפה יותר קשה ללכת עם ליאור ברחוב, פה או בבלגיה?
"גם וגם. הייתי מופתעת. כמות האהבה שהוא מקבל פה, זה מדהים. אני חושבת שזה קודם כל כי הוא בנאדם טוב וצנוע, הוא מייצג את ישראל בצורה הטובה ביותר וכולם אוהבים אותו. אני פוגשת אוהדים של מכבי ת"א נניח שאומרים לו 'ליאור אני אוהד מכבי תל אביב אבל אני מת עליך, הלוואי ותבוא אלינו'. זה כיף גדול".
זה אומר שיש סיכוי שתחזרו לעונת פרישה אם כל כך כיף פה?
"אני לא יודעת, כי יש לנו עוד עונה שם, והגיל הוא גם פקטור, למרות שאומרים בעיתונים בבלגיה שהוא בן 36 אבל משחק כמו בן 26. הוא מקצוען אמיתי. הוא שומר על עצמו, ואני מקווה שאני גם עוזרת לו בזה. יש לנו עוד עונה שם, והשמיים הם הגבול. עוד לא דיברנו על מה יהיה. תלוי אם עוד ירצו אותו לעוד עונה שם, נצטרך לראות מה יהיה. השאיפה היא לסיים שם כי באמת הוא מצליח שם וכיף גדול, אבל אנחנו לא שוללים שום דבר. Never say never".
אוהדי מכבי חיפה מציפים אותך בהודעות ומבקשים שליאור יחזור?
"כן כן ממש. הם חמודים ומקסימים כולם וזה מחמם לי את הלב. אתמול מישהו אמר לי 'בבקשה רק תגידי לי שחזרת לפה, וזו לא חופשה!!'. אבל זו חופשה. קצת להירגע מכל הטירוף, אנחנו גם בונים שם בית ותוקעים יתד, כרגע. מתכננים לעבור לגור בו בסביבות אוקטובר. ומה יהיה בהמשך? נראה".
לסיכום, את אשת כדורגלן מצליח, את אמא במשרה מלאה לשלושה ילדים, יש לך עסק לתכשיטים, אתם עוסקים בנדל"ן, ואת עובדת על ליין ביוטי חדש וגם בונים יחד בית חדש.
"אני יודעת שאנשים תופסים אותי אחרת. בהתחלה זה הפריע לי, כל הטוקבקים והדיבורים, ואז הבנתי ואמרתי לעצמי – למי את צריכה להוכיח? תייגו אותי בתור 'קולב'. הבנתי שהקרובים אליי יודעים מי אני, בעלי יודע מי אני, ואני יודעת מי אני וזה הכי חשוב לי. אני עושה, ולא מדברת".
