איגוד השחייה בישראל ערך היום (שלישי) אירוע מיוחד, בו נחנך קיר שיאי ישראל בבריכה הלאומית במכון וינגייט במעמד הרמת כוסית לראש השנה. באירוע נכחו שחיינים ומאמנים מנבחרת ישראל הנוכחית, שחייני עבר (אשר חלקם עדיין רשומים על לוח השיאים), מאמנים ומנהלי אגודות, נציגי מנהל הספורט, הנהלת מכון וינגייט וכן חברי הנהלת האיגוד.
הקיר שנחשף במהלך האירוע מכיל את כל שיאי ישראל בבריכות ארוכות ובבריכות קצרות, הן במשחים אישיים והן במשחי שליחים. השיא הוותיק ביותר על הקיר שייך לעדי ביכמן ב-1,500 חופשי בבריכות קצרות משנת 1999, ואילו השיא הטרי ביותר שייך למירון חירותי ב-50 חופשי מאליפות ישראל האחרונה. השניים הוזמנו יחד עם יו"ר האיגוד להסיר את הלוט ולחשוף את הקיר.
יו"ר האיגוד, סימון דוידסון, אמר במעמד: "תודה רבה לכל מי שהגיע, כיף לראות כאן כל כך הרבה שחיינים ובמיוחד שחייני עבר, כי כמו שאומר המשפט עם שלא יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. המטרה שלנו הייתה שכל ילד שעובר כאן בבריכה יסתכל על הקיר הזה, ירצה להיות עליו כשהוא יגדל. אני מאחל לכולם שנה טובה, שבה כמה שיותר שיאים יישברו כאן על הקיר".
השחיינית האולימפית ושיאנית ישראל עדי ביכמן אמרה: "אני נרגשת להיות במעמד הזה. כשהתעמקתי במחשבה על זה שאני עדיין מחזיקה שיא ישראלי, הבנתי שיש כאן לא מעט שיאנים שנולדו לא מעט שנים אחרי שקבעתי את השיא שמונח פה על הלוח. שיאים נועדו להישבר ובפרוס השנה החדשה, שנה אולימפית, אאחל שכל השיאים שהונחו על הלוח החדש ינופצו וייקבעו שיאים חדשים.
עדי ביכמן (פטריסיה בן עזרא, באדיבות איגוד השחייה בישראל)
"ספורט מייצר מודלים לחיקוי, לכל אחד מאיתנו יש את היכולת להותיר חותם על אנשים אחרים, לעשות משהו שיגרום למישהו אחר להיות חזק יותר, לשאוף גבוה יותר, להיות אדם טוב יותר. הקיר הזה בא להזכיר לך ילד וילדה שמגיעים לבריכה במכון הלאומי לספורט, יש שחיינים שכבר עשו את זה בעבר (הרחוק או הקרוב). ואם אנחנו יכולים, אין סיבה שבפעם הבאה אלו לא יהיו אתם. תודה לכל העוסקים במלאכה שיזמו את הרעיון והפכו אותו לאמיתי. תודה שנתתם לשיאנים מקום של כבוד בשכתוב ההיסטוריה של השחייה הישראלית".
שחיין הנבחרת ושיאן ישראל מירון חירותי, אמר: "אני רואה פה, גם באירוע הזה וגם בכלל על הלוח, שחיינים שהערצתי כשהייתי שחיין צעיר ומתחיל. את חלק מהשיאים האלה אני זוכר ממש טוב – איפה הייתי כשהשיא נשבר, איך קפצתי לשמיים משמחה יחד איתם מהיציע או מהטלוויזיה בבית. זה כבוד ענק בשבילי שהשם שלי כתוב כאן על הקיר לצדם, ובכלל להיקרא שיאן ישראל. אני רוצה להגיד תודה רבה לאיגוד השחייה שבנה את הקיר הזה ותודה רבה לכל מי שבא לפה היום. בסוף, גם אני יודע ששיאים נועדו להישבר, אבל אני יכול להבטיח לכולכם שכל עוד אני שוחה, אני אנסה בכל כוחי לשבור אותם כמה שיותר פעמים ובתקווה שהם ימשיכו להישבר כמו בקצב של השנה האחרונה".
מה דעתך על הכתבה?