איך להילחם בטראומת החימר

מאת אילנה ברגר הרפז              צילום: אתר הפייסבוק של איגוד הטניס

בכל  הגרלה שמתקיימת בגביע דייויס מוצא עצמו אייל רן, קפטן נבחרת הדייויס, כשהוא לא מוטרד כל כך מהיריבה. בלגיה? נבחרת בינונית.  צ'ילה? נבוא כאנדרדוג. יפאן? אם המדורג ראשון שלהם יהיה פצוע, יש לנו צ'אנס. משחק בית זה יופי, משחק חוץ לא אסון. רק דבר אחד מקפיץ את רן. כשהוא מגלה לחרדתו שהיריבה בוחרת לקיים מפגש על מגרש חימר, רק אז הוא תופס את הראש ולא מאמין שזה שוב קורה לו.

והנה היום, בפתיחת ההתמודדות מול סלובניה, אפשר היה להבין את רן. מגרשי החימר היו ונותרו הסיוט של שחקני ישראל בטניס לדורותיהם, והמצב הזה לא עומד להשתנות בקרוב. 

נראה שגם בעתיד הקרוב הטניסאים שלנו ייאלצו להמשיך ולהילחם במשך ארבע שעות, לירוק דם ולהתפלל חזק כדי להביא לנבחרת שלנו נקודה. בדיוק כפי שעשה היום אמיר ויינטרוב.

במשך שנים מדברים פה על היתרון שיש למי שמקבל את יסודות משחק הטניס על מגרשי חימר, אבל לא ממש מצליחים לעשות עם זה משהו. הטכניקה הנרכשת על חימר שלמה יותר, עבודת הרגליים טובה יותר, והמשטח מלמד את הטניסאי הצעיר סבלנות מהי, איך לבנות נכון נקודה, איך לעבוד קשה פיזית ובעיקר מנטאלית, ומעניק לו את כל היתרונות שהופכים עם הזמן שחקן טניס טוב למצוין.

בישראל יש כמה משטחי חימר, אבל אף לא אחד מהם דומה ל"מקור" שאותו פוגשים טניסאינו ברחבי העולם. מגרש חימר אוטנטי עולה המון כסף (יותר מ-700 מיליון דולר) שלא לדבר על התיחזוק – אלפי שקלים על השקייה כל חודש ואיש אחזקה אחד לפחות במשרה מלאה. ולכן, נבנו כאן במשך שנים מגרשי "כאילו" חימר – מגרשים מחומרים סינטטיים כמו כורכר למשל, או כאלה שעמדו בקריטריונים של מגרשי חימר תקינים, אבל הטיפול בהם לקה בחסר ואחרי זמן מה, הפכו למוזנחים ולא ראויים.

ועדיין עם ידע נרכש בחימר או לא, יש התמודדות שחייבים לעבור אותו. ויינטרוב עשה את שלו בנחישות ובהקרבה, אבל אפילו הוא יודע שביום רגיל ולא במסגרת גביע דייויס, בלאז' קאבצ'יץ'  היה יורד למקלחת עם חיוך. דודי סלע, דווקא ביום הולדתו ה-29, לא קיבל שום מתנה מיותרת מבלאז' רולה. העליונות של הסלובני הענק על סלע בלטה בכל שלבי המשחק ושלח את ההתמודדות לעוד יומיים של משחקים "חיים":  משחק הזוגות מחר, ושני משחקי יחידים נוספים ביום ראשון.

רן יכול להיות מרוצה. 1:1 אחרי היום הראשון היא תוצאה טובה לישראל. מחר בזוגות על אנדי רם ויוני ארליך לנצח כל צמד סלובני שיעלה מולם. שום תירוץ לא יהיה מתקבל על הדעת, אפילו תירוץ החמר לא יעבור. אם וכאשר אנדיוני יעלו אותנו ל-1:2, יש סיכויי יותר מסביר שויינטרוב, או אולי דווקא סלע יקחו מחרתיים את הנקודה הנוספת כדי לחזור הביתה עם ניצחון כולל במפגש.

עוד נתון שיכול לעזור לנבחרת שלנו הוא הקהל. ליד סלובניה, ישראל היא מעצמת טניס של ממש. רק כ-100 צופים הטריחו עצמם למשטח החימר בפורטורוז', מחציתם ככל הנראה ישראלים.  מזמן לא ראינו משחק דייויס באווירה שכונתית כל כך.