רוג'ר פדרר עלה לאימון לפני משחקו הראשון ברולאן גארוס השנה עם חולצה ועליה הכיתוב: "I love Paris". למרות שהמחווה הזו לחובבי הטניס בעיר הייתה מרגשת ונוגעת ללב, פדרר הוא האחרון שזקוק לגימיק מהסוג הזה כדי להיות פייבוריט הקהל השנה בטורניר הגראנד סאלם השני של השנה.
היעדרותו של השווייצרי מטורניר החימר החשוב במשך כמה שנים (הוא שיחק בפעם האחרונה בפריז בשנת 2015), רק מעצימה את הרעב שלו ולא פחות את זה של אוהדיו בפריז ובכל העולם לראות אותו לא רק משחק שוב בפריז, אלא גם מצליח.
פדרר יחגוג בעוד קצת יותר מחודשיים את יום הולדתו ה-38. יש לו כל תואר אפשרי על המגרש ופרס מחוצה לו, ולמרות זאת, תואר רולאן גארוס אחד "בלבד" – עבור מישהו עטור הישגים כמוהו, זה מרגיש לכל מי שמבין טניס, כולל לפדרר עצמו, מעט מדי. אבל האם יכול פדרר לזכות בתואר נוסף על החימר בפריז?
שוב על החימר של הפריז אחרי ארבע שנים. פדרר והמחווה (AFP)
את הסיבוב הראשון עבר פדרר בקלות מול האיטלקי לורנצ'ו סונגו בשלוש מערכות (2:6, 4:6, 4:6), אך מבט מפוקח ועמוק יותר לתוך ההגרלה יגלה לנו שהוא יצטרך לשחק טניס איכותי מאוד, בלשון המעטה, אם הוא רוצה לזכות בתואר.
מפגשים אפשריים עם סטפנוס ציציפאס, הכוכב העולה בן ה-20 מיוון ברבע גמר, ואז חצי גמר כמעט וודאי מול מלך החימר רפאל נדאל הספרדי, השואף לתואר 12 בקריירה, לא בדיוק מציבים את פדרר ראשון בטבלאות ההימורים של הטורניר.
בראיונות רבים לתקשורת מאז הודיע על השתתפותו השנה בפריז, היה פדרר הראשון להנמיך את הציפיות. בין השאר הוא אמר על סיכויו לזכות בתואר: "גדלתי על המשטח הזה מילדות, כך שאני מרגיש עליו בנוח. אני משחק טניס טוב. האם כל זה מספיק כדי לזכות בתואר מול הטובים ביותר? אני לא יודע. אני רק יודע שזה יהיה טורניר מיוחד מבחינה מנטאלית", אמר.
בחר להנמיך ציפיות לפני שהתחרות יצאה לדרך (Gettyimages)
פדרר יצטרך ללא ספק לשחק את הטניס של חייו בשבועיים הקרובים כדי להוסיף לרקורד שלו תואר שני בפריז, והוא יצטרך שלפחות שישה אלמנטים יפעלו בצורה מושלמת במשחקו כדי להשיג זאת: אחוזי הגשה ראשונה בשמיים, משחק עקבי וסבלני (שזה אומר לאו דווקא נקודות ארוכות, אלא כמה שפחות טעויות לא מחויבות), מיקום טוב על המגרש כדי לחסוך באנרגיה, המון גיוון בחבטות, ואיך לא – להישאר נקי מפציעות. אבל לא בטוח שפדרר מתעסק בכל אלה.
אם לשפוט על פי התיאוריה של פרשן "יורוספורט", השבדי המצוין מאטס וילאנדר, על הסיבה האמיתית לחזרתו של פדרר לחימר בפריז השנה, הרי שצרפת היא לא העניין. וילאנד טוען כי פדרר חזר לשחק ברולאן גארוס כדי לזכות בווימבלדון. נשמע הזוי? לא ממש.
בשנה שעברה טען פדרר כי הוא הגיע לווימבלדון ללא מספיק משחקים בסבב, ולכן גם לא מוכן מספיק לזכייה בתואר. כל טניסאי מקצועני יודע שהאימון הטוב ביותר הוא משחק תחרותי. משחק בתנאי תחרות הוא אכן האימון האולטימטיבי בו יכול טניסאי גם להתאמן על כל החבטות, גם לבלות זמן "איכות" על המגרש ועוד לעשות את כל אלה תחת לחץ מנטאלי, שהוא בסופו של יום אלמנט האימון החשוב באמת בדרך הארוכה לעבר כל תואר.
יכול לנצח גם בפריז, מכוון ללונדון (AFP)
פדרר יודע שהוא יכול ביום נתון לנצח בפריז. יחד עם זאת הוא גם מספיק מנוסה לדעת שהוא רחוק מלהיות הפייבוריט לעשות זאת. לעומת זאת, המחשבה להניף את הגביע בפעם התשיעית בווימבלדון, זו אצלו כבר לא בגדר משאלה אלא תשוקה של ממש, ולכן נראה שוילאנדר בהחלט עלה כאן על משהו. פדרר משחק בפריז, אבל ליבו ועיניו נשואות ללונדון.
ללא קשר לסיכוייו של השווייצרי להניף את הגביע בעוד שבועיים, הקהל בפריז ובעולם כולו בהתרגשות. בכל פעם שהמאסטר עולה על המגרש, החגיגה בעיצומה. התוצאה היא כבר לא העניין, אלא הקסם שמתחולל על המגרש כשהוא עולה עליו, בעיקר כיוון שכל מי שזוכה לצפות בו, מרגיש שזוהי אולי ההזדמנות האחרונה.
לא בטוח שיהיו עוד הרבה הזדמנויות לצפות בו (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?