גמר ה-ATP בטורינו שנחתם ביום ראשון בניצחונו של נובאק ג'וקוביץ' על יאניק זינר לא הוכיח שום דבר שלא ידענו אודות הפנומן הסרבי, שהוסיף בגיל 36 תואר נוסף לסטטיסטיקה הדמיונית שלו, בדרך ל-100 תארי ATP מאז הפך מקצועני ב-2003. נולה מסיים עוד שנה מעוטרת, אבל עם טעם חמצמץ אפעס בקצה הלשון, כשהוא מחמיץ הזדמנות לזכות בכל ארבעת הגרנד סלאמים אחרי ההפסד לקלרוס אלקראס בווימלבדון. אבל למה להתמקד בצד השלילי? דבר אחד כבר ברור: אין לו שום כוונה להוריד את הרגל מהמצערת – והוא עדיין הפייבוריט גם ב-2024.
אם נשים את נובאק לרגע בסוגריים, בניגוד לשנים קודמות, הפעם התכנס גמר ה-ATP בטורינו סביב נרטיב לאומי – יאניק זינר. האיטלקי בן ה-22 ניצח את נולה במפגש הבתים הראשון, המשיך במסע שלו עד הסוף כשהוא מסיר איומים כמו הולגר רונה ו-דניל מדבדב מדרכו, ואז פגש שוב את ג'וקוביץ' ופספס הזדמנות היסטורית להיות האיטלקי הראשון בתולדות המדינה שזוכה באליפות סוף השנה. "טניס הוא מרתק כי הוא יכול להשתנות על בסיס יומי. לפני כמה ימים ניצחתי אותו. היום בגמר, אותם תנאים – הפסדתי. אבל אני חושב שמתוך המשחק והדרך שבה התפתח, הבנתי שיש לי עוד הרבה להשתפר, ואני מאמין שנובאק הופך אותי לשחקן טוב יותר".
מי שעקב השנה אחרי זינר יודע שהיו לו כמה גיהוקים לא נעימים, אבל הוא סימן V כמעט בכל הרובריקות שהוא, יחד עם צוות המאמנים שלו, בהם האוסטרלי דרן קהייל והאיש שמלווה אותו שנים ארוכות, סמיונה וניוצי קבעו בתחילת מסגרת האימונים בדצמבר. קצת לפני ההכנות ל-2023, זינר אמר שהמטרה העליונה שלו היא להעפיל לגמר ה-ATP בטורינו, אולם אפילו הוא לא חשב שלמרות התחלה מעורבת, במיוחד בחודשים הראשונים, הוא יסגור אותה בצורה כל כך מוצלחת.
"אני מאוד שמח שהמחצית השנייה של 2023 הייתה מנוגדת למחצית הראשונה. מנטלית התחזקתי, גם פיזית. הפסקתי להתלונן על המגרש ברגעים קשים או נקודות משבר. אלו דברים שעושים את ההבדל כשאתה בצד השני של המומנטום. בנוסף, שיחקתי באצטדיונים גדולים ומשחקים גורליים ואלו אירועים בקנה מידה שאני לוקח איתי לשנה הבאה", כך האיטלקי, שיסיים את 2023 מדורג רביעי בעולם, קפיצה של 11 מקומות לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.
באיטליה, יש לומר, מתחוללת סערת רגשות אדירה סביב ההישגים של סינר, לא רק מבחינת הערכים היבשים. זינר נותן לאיטלקים ממד שהיה חסר להם הרבה שנים בטניס העולמי – סגנון, אישיות, נוכחות והרבה כשרון טבעי ואפילו פורום מעריצים ("ראשי הגזרים"). אלו תקוות שנתלו לפני כמה שנים במתיאו ברטיני, במיוחד ברגעי השיא שלו בווימבלדון מול נולה ב-2021 אך פציעות חוזרות, ירידה ביכולת הכללית וכן גל השחקנים החדש כנראה הרחיקו אותו, אולי סופית מגרנד סלאם.
לאיטלקים תמיד היו שחקנים טובים ויציבים, מדורגים גבוה, בצד הנשי (סקיאבונה, פנאטה) וגם בצד הגברי (פוניני) אבל ההתפוצצות של זינר היא חסרת תקדים מבחינת ענף הטניס בארץ המגף. רק כדי לעשות סדר בתרומה שלו לפופולריות של הספורט, הוא הצליח להדביק למסך ערב הגמר בטורינו מעל 6.5 מיליון איטלקים, נתון שלא נרשם בשידורי הטניס באיטליה מעולם.
גם נובאק יודע שזינר קורץ מחומרים של אלופים, והוא בדרך המלך לחבר עוד כמה נקודות אחרונות במשחק שלו. "מובן לי שהוא יזכה בגרנד סלאם. האם זה יהיה שנה הבאה? אולי לא יודע. אבל אני בטוח שזה באופק". זינר ציין במסיבת העיתונאים לאחר המשחק שהיה מתוח, לא אגרסיבי מספיק או חד דיו – ואי אפשר להסס מול מי שנחשב בעיני רבים לגדול בכל הזמנים. "הייתי מעט קפוץ. נחלשתי פיזית. וכשזה קורה לך מול השחקן הטוב בעולם – זה נראה כמו פער עצום".
ההכנות ל-2024 תחלנה בקרוב והדגש, כמו ב-2022, יופנה גם לצד הפיזי, אחרי שהוא כבר העלה מסת שריר גדולה של כמה קילוגרמים רציניים ב-14 החודשים האחרונים. "זה יהיה מפתח עבורו", אומר המאמן האיטלקי שלו סימונה וניוצי. זינר מצדו מקווה לשפר עוד הרבה היבטים. "אני רואה את זה כהתקדמות על בסיס יומי", אומר האיטלקי, שזכה השנה במאסטרס קנדה. "מה יקרה בשנה הבאה? מי יודע. אני חייב להעפיל לכמה שיותר חצאי גמר, גמרים ולחוות יותר עליות מירידות. לא שיחקתי טוב באירועי גרנד סלאם – ושם אני חייב לפתור את נקודות התורפה".
אם יצליח, זינר יסיים בצורת של 48 שנים ללא אלוף סלאם איטלקי מאז אדריאנו פנאטה, ועל פני מסתמן שהוא יודע איך לרקוח את המתכון המאוזן. "הכול מתחיל ונגמר בעקומת למידה. כשאתה מכין פסטה פומודרו בפעם הראשונה אתה אומר אוי לא חסר מלח – ואז אתה מוסיף עוד. ואז אחרי זה אתה אומר חסר רוטב עגבניות – ואתה מוסיף עגבניות ומתבל. הסיכון הוא להוסיף יותר מדי כי זה לא בהכרח מסתיים בתוצאה טובה יותר. וככה אני מרגיש לגבי עצמי – המנה עוד לא מושלמת".
מה דעתך על הכתבה?