בשבוע שעבר נובאק ג'וקוביץ' הודיע שהוא נוטש את התאחדות שחקני הטניס המקצועיים שעזר להקים לפני שש שנים. הוא לא רק עזב, הטניסאי הטוב בהיסטוריה טרק את הדלת על הפנים של ה-PTPA והאשים את הארגון בכך שאינו שקוף ושהקול שלו אינו נשמע במסדרונות הארגון הצעיר. "יש לי דאגות לגבי הדרך בה הקול שלי והתדמית שלי מיוצגים" כתב ג'וקוביץ' בהודעה לתקשורת.
ב-PTPA תקפו חזרה וטענו כי מדובר ב"הכפשה" ואף "איום על עדים" (?!) במטרה "לבייש את הארגון ואת עובדיו". בעולם הטניס ניסו להבין מה בדיוק קרה ועדיין לא ממש יודעים. אבל נראה שאחרי שניסו לאגד את הספורטאים בעולם הטניס, הם עדיין מעין קבלנים שעובדים מול רשויות טניס שלא באמת מיושרות זו עם זו.
הארגון הוקם בזמן הקורונה, אוגוסט 2020 – בעקבות התסכול של ג'וקוביץ', מתנגד חיסונים, בקשר להתנהלות ה-ATP, התאחדות הטניסאים המקצוענים שמנהלת את הסבב העולמי, בזמן המגיפה. ביחד עם ואשק פוספיסיל ג'וקוביץ' הקים את ה-PTPA כדי לייצג את האינטרסים של השחקנים והשחקניות מול ה-ATP, מול ה-WTA, מול ההפדרציה הבין לאומית לטניס ומול ארגוני טניס אחרים.
ג'וקוביץ' הקדיש את עצמו לחלוטין לשכנע שחקנים אחרים להצטרף ל-PTPA. הוא העניק ראיונות שהתמקדו בעבודתו כראש ה־PTPA, ולא היסס לעסוק בנושאים רגישים כמו סמים ממריצים או הימורים לא חוקיים (בעיות קשות מאוד במרתפי הסבבים). נראה שהוא שם את עצמו במאבק משמעותי למען אחרים במקביל לשבירת השיאים האישיים שלו ובדרכו להפוך לטניסאי הגדול בכל הזמנים.
מאמציו של ג'וקוביץ' לא הניבו את התוצאות שקיווה להן. הוא הצליח לשכנע כמה שחקנים כמו הוברט הורקאץ', דייגו שוורצמן, אונס ג'אבור ובת'אני מאטק סנדס, אך נכשל בהבאת הכוכבים הגדולים ביותר — על אף שקרא להם שוב ושוב להצטרף. קרלוס אלקראס ויאניק סינר, שמובילים את הספורט כיום לא הביעו תמיכה ציבורית ב־PTPA. גם איגה שביונטק לא הצטרפה. רק ארינה סאבלנקה תמכה אך לא התחייבה לארגון.
"הם מביעים את רגשותיהם", אמר ג'וקוביץ' באליפות ארצות הברית האחרונה. "אבל אחר כך צריך באמת להשקיע זמן ואנרגיה בשיחות, בפגישות – אני יודע כמה זה קשה, תאמינו לי, הייתי שם פעמים רבות. אבל זה הכרחי, כי אז אתה יודע שאתה עושה משהו לא רק בשביל עצמך אלא בשביל הדורות הבאים — אתה עושה את הצעדים הנכונים ותורם. אני תומך בשחקנים. אבל בסופו של יום, כשהיה צורך לפעול וכשנדרש היה להשתתף במשא ומתן ולקבל החלטות – השחקנים לא נטלו חלק מספק".
למרות האכזבה של ג'וקוביץ', ארבע שנים לאחר הקמתו הארגון ייצג כ-500 טניסאיות וטניסאים, רבים מהם בטופ 250 בעולם. הארגון גם עשה עבודה משמעותית בייצוג שחקנים מול גרנד סלאמים וטורנירים גדולים ומימן, ניהל משא ומתן בקשר לפיצוי על אובדן הכנסות בזמן הקורונה ותיקן חלק מהעיוותים בחוקי הסבבים נגד שימוש בסמים ממריצים. על פניו, עבודה נטולת דרמות.
אבל באוקטובר 2024 הדברים השתנו. ה-PTPA הציבו אולטימטום לגופים המנהלים של הטניס ודרשו רפורמות רציניות בכל הקשור ללוח השנה של הענף, פרסים כספיים והגנות על שחקנים. במרץ 2025 הארגון הגיש תביעה בת 163 עמודים לבית משפט פדרלי בארה"ב והאשימו את מוסדות הספורט ב"התנהגות של קרטל". בתביעת ההגבלים העסקיים (Anti-Trust) האשימו ב-PTPA שהארגונים מעכבים תשלום לשחקנים, פוגעים בכוונה בשחקנים דרך לוח המשחקים שלהם, מייצרים לוח שנה שמוביל לעלייה בפציעות וחודרים לפרטיות השחקנים בבדיקות סמים.
על התביעה היו חתומים ניק קיריוס ופוספיסיל. השם של ג'וקוביץ' לא הופיע. כשנשאל בזמנו מדוע לא חתם על התביעה ענה שהוא "לא הסכים עם אלמנטים בה ושהוא מפנה מקום לשחקנים אחרים להביע את דעתם. אין לי שום כוח או יכולת להשפיע על ההחלטות של ה-PTPA. אין לי זכות וטו".
מבחינתו ג'וקוביץ' ראה איך ה-PTAPA הפך לארגון שעוסק בהרבה מאוד דברים, שחלקם נגדו את האינטרסים הכספיים שלו. התביעה היתה גם נגד ההשקעות הסעודיות בטניס. הסעודים יצרו את טורניר Six Kings Slam בו הזוכה מקבל 6 מיליון דולר. ג'וקוביץ' השתתף בטורניר לטניסאים הבכירים ביותר וקיבל ממארגניו 1.5 מיליון דולר.
נוצרה גם בעיה לג'וקוביץ' בכל הקשור לאליפות בלגרד הפתוחה, שמשפחתו מנהלת מאז 2021. לאחרונה התחרות עברה ליוון והחליפה את שמה ל"אליפות ההלנית". בשביל לקבל אישור לעשות זאת, ג'וקוביץ' היה צריך לעבוד עם ה-ATP. זה, מן הסתם, יצר ניגוד עניינים עבור מי שאמור להוביל איגוד טניסאים.
ג'וקוביץ' ופוספיסיל רצו שה-PTPA יהיה כמו איגודי הספורטאים החזקים בעולם – כמו שיש ב-NBA, ב-NFL וב-MLB. הם רצו הסכם קיבוצי שיאפשר חלוקת הכנסות (CBA) כמו בליגות המקצועיות באמריקה. אבל הטניסאים מוגדרים ממש כ"קבלנים עצמאיים" ומאחר שהספורט הוא בעיקרון יחידני. הטניסאים לא נחשבים לעובדים של מוסדות הטניס כמו ששחקני ה-NBA נחשבים לעובדים בליגה.
בהיעדר מעמד של עובדים, הם אינם יכולים להגיע להסכם קיבוצי. ולכן באוגוסט 2020 הוקם ארגון Winners Alliance, שנוהל על ידי אחמד נאסר וגייס 26 מיליון דולר מקרנות הון. הארגון עסק בצד המסחרי של הטניסאים הרשומים של ה-PTPA. הארגון החדש חתם על הסכמי חסות ואף התרחב לייצוג אתלטים ושחקני קריקט. ואולם, גם כאן נוצר ניגוד עניינים, כי הארגון שמתיימר לייצג את זכויות השחקנים צריך לנהל משא ומתן מסחרי עם מארגני גרנד סלאמים.
עבור ג'וקוביץ', שזכה ב-24 תארי גרנד סלאם, זה היה יותר מדי. תחושת התסכול והיעדר התמיכה מסינר ואלקראס הובילו בסופו של דבר את ג'וקוביץ' להניח מאחוריו את הפרויקט השאפתני ביותר שלו מחוץ למגרש. ניתן לראות בעזיבתו מחווה כלפי הממסד, כניסיון להתפייס עם הממסד לקראת סיום הקריירה שלו. והשורה התחתונה היא שבסופו של דבר הטניסאים נותרו ספורטאים לא ממש מאוגדים ולא ממש מונהגים.
מה דעתך על הכתבה?