סיפורו של ניצול השואה שבנה את מרכז הטניס והחינוך ברמת השרון

בתמונה (משמאל): רובי ג'וזף וד"ר איאן פרומן, בחנוכת מרכז הטניס והחינוך ברמת השרון. | ארכיון מרכזי הטניס והחינוך בישראל

רובי ג'וזף, ניצול גטו צ'נסטוחובה בפולין, היה אחד מששת חלוצי הטניס בישראל שהקימו בשנת 1976 את מרכז הטניס הראשון ברמת השרון. "ביקש ליצור עתיד טוב יותר לילדים בארץ"

(גודל טקסט)

לאורך שנים רבות הסתיר רובי ג'וזף, אחד מששת מייסדי מרכז הטניס והחינוך הראשון ברמת השרון, את סיפורו האישי. רק בהיותו בן 70 הזמין אליו לניו יורק כ-150 חברים וחשף בפניהם את ילדותו במהלך מלחמת העולם השנייה.

הוא היה בן 14 כאשר הכוחות הנאצים פלשו לעיר הולדתו צ'נסטוחובה, הנמצאת בדרום-מערב פולין. לפני המלחמה חיו בה 35 אלף יהודים, מתוך כ-100 אלף תושבי העיר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הופצצה העיר ונכבשה בידי הנאצים בשל סמיכותה לגבול הגרמני.

עם כניסתם של חיילי צבא גרמניה הנאצית החלה סדרת התעללויות רצחנית באוכלוסייה המקומית. במהלך השנים נשלחו הגברים היהודים בעיר למחנות עבודה על מנת לחפור תעלות מיגון נגד הצבא הסובייטי. באפריל 1941 הוקם בעיר גטו, אליו הגיעו או גורשו במרוצת הזמן יותר מ-20,000 יהודים נוספים מהסביבה, בתוכם מהגרים מקרקוב, לודז' וורשה ומערי מערב פולין.

ג'וזף היה אחד מהיהודים בעיר, שנשלחו למחנות העבודה והגטו, אולם בזכות היותו בעל כישורים כחשמלאי צעיר, הצליח לשרוד את הסלקציה שביצעו הנאצים ואף להציל את משפחתו ממוות. לימים, לאחר שהצבא הסובייטי שחרר את צ'נסטוחובה, עבר ג'וזף עם משפחתו לניו-יורק, שם הפך ליזם נדל"ן גדול ולתורם ציוני נלהב.

ד"ר איאן פרומן, אבי הטניס בישראל וחתן פרס ישראל בתחום הספורט, פגש לראשונה את ג'וזף בעת שחיפש תורמים מארה"ב לפיתוח מרכז טניס ראשון במדינה. הוא מספר: "נפגשנו בתחילת שנות ה-70 וסיפרתי לו על הרעיון לקדם את הטניס בישראל על כל רבדיו, תוך מתן דגש על חינוך לערכים והעצמתם האישית של הילדים שישחקו טניס. רובי היה נלהב מהרעיון ותרם להקמת מרכז הטניס ברמת השרון חצי מיליון דולר, שנחשבו באותם ימים לסכום עצום. בזכות התשוקה לטניס ואהבת המדינה, הוא ביקש ליצור עתיד טוב יותר לילדים בישראל באמצעות משחק הטניס".

פרומן מוסיף ומספר כי ג'וזף לא הסתפק בתרומה זו וכחלק מקבוצת המייסדים של מרכזי הטניס והחינוך בישראל, לקח על עצמו את האחריות על בניית מרכזים נוספים בארץ. "הוא נסע לאופקים, ערד, דימונה, קריית שמונה ולכל מקום אחר, דיבר עם ראשי הערים, דאג להשיג את האישורים לבניית המרכזים ברשויות ואף עקב כל הזמן אחרי עבודות הבנייה. בזכותו, למעשה, הצלחנו להקים מרכזי טניס וחינוך בישראל ולהביא את בשורת משחק הטניס כמעט לכל ילד במדינה".

ג'וזף נפטר בגיל 82 והותיר מאחוריו 16 מרכזי טניס וחינוך הפועלים כיום בישראל, בהם מתאמנים ומשחקים למעלה מ-7,500 ילדים, מתוכם כ-2,000 ילדים מאוכלוסיות מוחלשות, המשולבים בתכניות קהילתיות תומכות.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי