ביום שני תיפתח אליפות ארצות הברית כשאחד הפייבוריטים לזכייה הוא דניל מדבדב. הרוסי, שמדורג שני בעולם, ניצל את הזמן לפני הטורניר דווקא כדי לדבר על האהבה שלו לבאיירן מינכן.
"התאהבתי בכדורגל ובבאיירן כשהייתי אולי בן 12", אמר מדבדב בריאיון בגרמניה, "אז הכול התחיל. אפילו לפני כן. אולי אפילו כשהייתי בן שש אני זוכר שכבר אהבתי את באיירן. הם היו ממש טובים בזמנו ואני זוכר שאמרתי להורים שלי שבאיירן משחקת ואנחנו צריכים לראות. אבל כשהייתי בן 12 ממש נכנסתי לכדורגל ואמרתי לעצמי שאני צרך קבוצה. כשהייתי צעיר יותר אהדתי את צסק"א מוסקבה, אבל היא לא שיחקה בליגת האלופות וכשכבר שיחקה שם היא הייתה בעיקר מפסידה. הייתי זקוק לקבוצה באירופה ואני זוכר שממש אהבתי את באיירן ואמרתי שזו הקבוצה שלי עכשיו. כך בחרתי בקבוצה שלי ומאותה נקודה התחלתי לאהוב שחקנים מסוימים בבאיירן וזה הלך וגדל אצלי".
כשנשאל האם הוא מצליח לעקוב אחרי כל המשחקים, ענה הרוסי: "ברור. כשהייתי בבית ספר ובאוניברסיטה, ראיתי הכול. הייתי רואה כל משחק של באיירן, אפילו כל משחק ידידות, אפילו הייתי צופה באימונים כשיכולתי. הפכתי לאוהד ענק. רק כשהשתפרתי בטניס, הכדורגל הפך לפחות חשוב בשבילי כי לא היה לי מספיק זמן. אבל אני עדיין עוקב אחרי באיירן כל יום. יש ערוץ ברשת חברתית רוסית על באיירן ואני עוקב שם אחרי כל החדשות ומה שקורה. אני קורא כל יום. כשיש לי זמן אני תמיד מוצא דרך לצפות במשחקים באינטרנט".
מדבדב סיפר שלא היה מעולם במשחק באליאנץ ארנה ואמר: "לצערי לא. כשהייתי צעיר יותר שיחקתי טורניר טניס קטן באיזמנינג, שזה מקום די קרוב לאצטדיון. אבל זה היה בזמן פגרת החורף, אבל עדיין הלכתי לאצטדיון לביקור, עשיתי שם סיור והלכתי לחנות. הייתה חוויה נהדרת למרות שלא היה משחק. דבר אחד ברור לי: ברגע שהטניס יהיה פחות משמעותי עבורי ויהיה לי זמן, אני אנסה ללכת לכל משחק". הרוסי סיפר על כך שבאיירן שלחה לו חולצה ואמר: "זה היה כל כך מגניב. אני תמיד לוקח את המספר 33 כי אני מעריץ ענק של מריו גומז. הוא היה השחקן המועדף עליי בפער גדול ולכן המספר האהוב עליי הוא 33. אני חושב שזה בגלל שגם אני שיחקתי כחלוץ כשהייתי ילד וגם אני גבוה מאוד ולא הייתה לי טכניקה, אבל הייתה לי יכולת לכבוש שערים. מריו היה מדהים ואיכשהו תמיד הזדהיתי איתו. גם רובן היה נהדר, קוסם".
כשנשאל מי השחקן האהוב עליו בקבוצה הנוכחית אמר לבנדובסקי: "זה ברור שאומר לבנדובסקי. אני אוהב את איך שהוא עובד במשחק וגם את הכושר שלו. אני מעריץ את זה, גם את הגישה המנטאלית שלו. יש לי הזדמנות לעקוב אחרי ספורטאים כאלה באינסטגרם ולראות מה הם עושים. אני כל כך מכבד את לבנדובסקי ומה שהוא עושה עם הגוף שלו. אני משתדל לאמץ את אותה גישה בטניס. מה שאתה עושה מחוץ למגרש הוא חשוב מאוד להצלחה שלך במגרש. מה שעושים בבאיירן זה מדהים, כל שחקן שמגיע לשם נהיה כמו באדי בילדר. זה מטורף. גם יוזואה קימיש, איזה שחקן אדיר הוא נהיה, איזו אישיות. קימיש הוא מסוג השחקנים שאתה צריך כדי לנצח ולזכות בתארים. הוא חשוב מאוד להצלחה של באיירן. כשהוא לא במגרש, הסיכויים לניצחון קטנים משמעותית".
על יוליאן נאגלסמן אמר מדבדב: "אני שמח שהוא המאמן החדש. אני עוקב אחריו מאז הימים הראשונים שלו בהופנהיים כשהוא מונה למאמן בגיל 28. מאמן הכושר שלי שיחק כדורגל בליגה הרביעית בצרפת ודיברנו על נאגלסמן כי זה בלתי אפשרי לקבל קבוצה בגיל הזה בצרפת. נאגלסמן עשה עבודה נהדרת ופיתח שחקנים לכוכבים, גם בלייפציג הוא עשה עבודה נהדרת". על המהלכים שביצעה פריז סן ז'רמן אמר הרוסי: "זה מדהים. פריז לא רחוקה מהבית שלי במונאקו. אני בטוח אסע לשם מתישהו כדי לראות אותם משחקים. אבל אני עדיין מאמין שלבאיירן יש סיכוי לנצח אותם. הכול יכול לקרות בליגת האלופות. מי ציפה שצ'לסי תזכה בעונה שעברה? הם גם זכו בסטייל".
מדבדב נשאל אם היה מצליח ככדורגלן ואמר: "כנראה שלא. עם הגובה שלי (1.98 מטר) כנראה הייתי בלם. הבעיה שכששיחקתי הייתי גרוע בהגנה. אולי הייתי כמו ארטיום דזיובה, הוא כבש הכי הרבה שערים בנבחרת רוסיה והוא שחקן מיוחד. אנשים שלא מבינים בספורט יגידו שהוא לא מסוגל לעשות כלום, אבל הוא לא מפסיק לכבוש. אולי יכולתי להיות כמוהו: חסר מושג מה אני עושה במגרש ובסוף שם את הכדור ברשת".
מדבדב גם התייחס לשאלה איזה שחקן היה רוכש ואמר: "אותי יותר מרגש למצוא כישרון בן 18 מאשר לקנות מישהו ב-100 מיליון. למצוא איזה מישהו בליגה השנייה איפשהו בעולם ואז להפוך אותו לכוכב. זה ממש מגניב. ואם הוא לא היה משחק כבר בבאיירן, הייתי קונה את סרג' גנאברי כי אני אוהב את חגיגות השערים שלו".
