נובאק דג'וקוביץ' ממשיך בצעדי ענק אל עבר השיא שאמור למצב אותו כגדול הטניסאים אי פעם. אחרי שגבר הבוקר (חמישי) 7:5, 2:6, 2:6, 3:6 על מתאו ברטיני ועלה לחצי הגמר באליפות ארצות הברית, נולה רחוק שני ניצחונות בלבד מתואר הגרנד סלאם ה-21 בקריירה שלו – אחד מעל רוג'ר פדרר ורפאל נדאל. בחצי הגמר מחכה לסרבי משוכה קשה יותר בדמותו של סשה זברב (4), אבל אם הכל יילך כשורה ודג'וקוביץ' ימשיך כל הדרך לעוד תואר מרשים, הוא יהפוך לא רק לשיאן הגרנד סלאמים, אלא גם לראשון מאז 1969 (והשלישי אי פעם בטניס הגברים) שזוכה בכל ארבעת תארי הגרנד הסלאם בשנה אחת.
הניצחון הלילה היה ה-26 ברציפות שלו בטורנירי גרנד סלאם, והוכיח פעם נוספת שלצד הכישרון הבלתי נדלה הוא גם נהנה מאופי נדיר: בפעם השלישית בטורניר והתשיעית השנה הוא נקלע לפיגור אחרי מערכה אחת, ושוב התעשת במהירות וניצח את שלוש המערכות הבאות.
"אל תשאלו אותי שום דבר על ההיסטוריה שבדרך, אני יודע שהיא שם", הדף נולה את המראיינת אחרי הניצחון עוד לפני שהספיקה לשאול על הגרנד סלאם ה-21 שהולך ומתקרב. "אחרי שהפסדתי בסט הראשון, הצלחתי לשכוח מזה מהר מאוד ולהמשיך הלאה. מדברים על זה הרבה בספורט – איך להישאר בזון. קשה מאוד להיכנס אליו, אבל קל מאוד לצאת ממנו. אני לאט לאט לומד להישאר שם הרבה יותר זמן".
גם ברטיני כבר חש היטב על בשרו עד כמה דג'וקוביץ' בלתי ניתן לשבירה, כשנקלע למצב דומה גם בגמר ווימבלדון ביוני האחרון. גם אז נולה פתח חלש אבל כשהתאפס, לא השאיר סיכוי ליריבו האיטלקי. הפעם אחרי 17 טעויות לא מחויבות בסט הראשון, הסרבי השלים עוד 11 בלבד כאלה בשלוש המערכות הבאות.
"יש לו את היכולת הזאת, שהיא זו שכנראה הופכת אותו לגדול בכל הזמנים – הוא תמיד נשאר במשחק שלו, תמיד שומר על אותה רמה, לא חשוב מה הנסיבות, לא חשוב אם הוא בפיגור או בהובלה", אומר ברטיני. "זה לא משנה כמה טוב אני משחק, הוא תמיד טוב יותר. הוא לא נותן לך נקודה אחת 'זולה', אתה חייב לעבוד קשה בכל מהלך".
ברטיני מסביר שלשחק נגד דג'וקוביץ' יכול לגרום לתסכול עמוק. "מול כל שחקן אחר בעולם, כשאתה פותח כמו שפתחתי היום אתה אומר לעצמך, 'אוקיי, אני בכיוון הנכון. מתישהו הוא יתעייף, יתעצבן, מתישהו אוכל להשתלט על המשחק עם האנרגיות שלי. אבל איתו – זה פשוט נראה שלא אכפת לו".
דג'וקוביץ' מתכונן לקרב קשה מול זברב בחצי הגמר. "הוא בכושר פנטסטי, וכשמסתכלים על התוצאות שלו בשנים האחרונות ברור שהוא טוב מאוד בכל סוגי המשטחים. זה הולך להיות קרב אפילו קשה יותר מהיום, אבל אני מוכן לזה. צריך לעבור את המשוכות האלה כדי להגיע ליעד שאני מכוון אליו. אני נלהב. ככל שהאתגר גדול יותר, כך יותר מספק לצלוח אותו".
למרות שלעת עתה דג'וקוביץ' מתחמק מלצאת בהצהרות על ההיסטוריה שבדרך, הוא אומר ש"אני מודע למה שעומד על הכף, וברור שזה נותן לי מוטיבציה. אבל אם אחשוב על זה יותר מדי, זה יתחיל להעיק עליי ולהפריע לי מבחינה מנטלית. אני רוצה לשמור על הבסיס שלי ועל מה שעובד לי הכי טוב מבחינה מנטלית".
מה דעתך על הכתבה?