16 באוגוסט 2001. עבים צחורים מרחפים מעל העמק באלפים. קול בכי תינוק מתערבב בצלצול פעמוני פרות האחו. אל הקהילה הקטנה בעמק פוסטר בכפר האלפי סקסטן (Sexten), נוסף חבר חדש, בנם של הטבח והמלצרית במסעדת בקתת אתר הסקי, מוטבל בשם "יאניק". הכפר שמונה פחות מ-2000 תושבים וידוע גם כ""דרום טירול" של איטליה, אמנם ממוקם בתחומיה הריבוניים של ארץ המגף, אבל מרביתם המוחץ של התושבים הינם דוברי גרמנית. בגובה שעולה על 1300 מטרים, הכפר הקטן הפך במרוצת השנים למוקד עליה לרגל עבור חובבי סקי ובנסיבות אלו, יאניק זינר הקטן, היום במקום ה-12 בדירוג ה-ATP, מצא מהר את ייעודו, או כך לפחות חשב לעצמו.
הילד הצעיר התגלה כעילוי של ממש. לצד שילוב מינימליסטי של כדורגל וטניס כבר מגיל 3, זינר זכה באליפות הלאומית לסקי בגיל 8 ובגיל 12 הגיע שני. טניס לא היה בראש מעייניו ועל כן בגיל 7 החליט לזנוח את העיסוק בו. אביו, שזיהה בו את הכישרון הטבעי, דחק בו להמשיך לממש את יכולותיו ואף מינה לו כמאמן את הרברט מאייר כעבור שנה. אהבתו לסקי ולשלל ענפי ספורט נוספים לא פחתה, אולם בגיל 13 התקבלה ההחלטה לשים את מרב המאמץ על הפיכתו לטניסאי. הסיבות לכך מרתקות ומלמדות לא מעט אודות אישיותו. ראשית, הוא העדיף ספורט אינדיבידואלי, כיוון שלטוב ולרע, הוא יהיה האחראי הבלעדי לקבלת ההחלטות. שיקול נוסף היה הרצון למצוא ענף אשר יאפשר לו לשגות במידה סבירה, ככל האדם, אולם עדיין לצאת עם ידו על העליונה. אופיו התחרותי דחף אותו לשיקול השלישי – מציאת ענף בו יתחרה מול יריב.
תחילתה של קריירת טניס דרשה רבות. לראשונה בחייו, זינר עזב את משפחתו ועבר להתגורר בעיר בורדיגרה, בריביירה האיטלקית, תחת שרביטו של מאמן הטניס האגדי ריקארדו פיאטי, שליווה אף את נובאק דג'וקוביץ'. זינר הצעיר ששיחק עד לתקופה זו כפעמיים בשבוע, החל עתה לעבור משטר אימונים שתכליתו ללטש את היהלום שראו בו רבים. תחילת המסע הייתה בסבב ה-ITF לנוער. למרות חוסר ההצלחה, המעבר לסבב הבוגרים הגיע כבר בגיל 16, בצעד שנחשב נועז ולא שגרתי, שכן ללא ניסיון תחרותי עשיר, הסבירות להיות מובס שוב ושוב עולה. יתרה מכך, הדירוג בו החזיק באותה תקופה, 133 בעולם (על סמך דירוג ה-ITF) הגבילה אותו להשתתפות ברמות הפיוצ'ר בלבד. מתוך הכרה ביכולתו בקרב יודעי דבר בעולם הטניס, האיטלקי זכה מעת לעת בכניסה מיוחסת (כרטיס חופשי – Wild Card) לטורנירי סבב הצ'לנג'ר ובשנת 2019 הגיע אף הניצחון הראשון ברמת משחקים זו.
הקפיצה למים העמוקים הוכיחה את עצמה ובמהרה חצאי הזדמנויות הפכו לקרש קפיצה משמעותי. האמונה של המארגנים בטורניר המאסטרס של רומא בכישרון העולה העניקה לו כרטיס חופשי והיא גובתה בניצחון ראשון של זינר בסבב ה-ATP על סטיב ג'ונסון האמריקאי. המומנטום לא נעצר כאן וזמן קצר לאחר מכן אף זכה בצ'לנג'ר אומאג בקרואטיה, הישג שהכניס אותו לרשימת מאתיים הטניסאים הבכירים בעולם. זאת ועוד, בגיל 17 בלבד זינר היה השחקן ה-11 בלבד בהיסטוריה שזכה ביותר מטורניר אחד. עם עוד ועוד נקודות ציון חיוביות מאחוריו – בשלה השעה לשחק מול הקהל האיטלקי עם התואר המחייב של "הדבר הבא בטניס".
טורניר "הדור הבא (ATP Next Gen)" של 2019 יסומן בעיני רבים כנקודת הפריצה המשמעותית ביותר של זינר. התחרות, אשר כוללת את שמונת הטניסאים המתבגרים (עד גיל 21) שרשמו את התוצאות הטובות ביותר באותה השנה, התקיימה בזירה הביתית – מילאנו. הזכות לארח את הטורניר המכובד הקנתה למארגנים להעניק כרטיס חופשי לנציג איטלקי וכמובן שהשם שנבחר היה לא אחר משמו של זינר. על אף שאין מדובר בתחרות שמעניקה ניקוד רשמי, שורת מתחריו הכילה שמות מבטיחים במיוחד בקרב אוהדי הטניס ובהם פרנסיס טיאפו, מייקל יימר, מיומיר קצ'מנוביץ' והשד האוסטרלי – אלכס דה מינור. כמו בעבר – האמונה בו השתלמה ובשורת ניצחונות מרשימה הוא הצליח לקטוף את התואר. מול קהל מלא בגאווה, היה זה רגע של הכרה שהצעיר המוכשר כאן כדי להישאר. הסיום המתוק של העונה מול הקהל הביתי, מול שורת היריבים הגדולים ביותר מבני דורו והעמידה בעומס הציפיות הפיחו תקוות שההגעה לצמרת העולמית היא רק עניין של זמן. הפיכתו לשחקן הצעיר ביותר שמסיים את העונה בין 80 הטניסאים הבכירים בעולם, מאז נדאל עשה זאת בשנת 2003 רק הייתה זרז נוסף לאלו שטרם הספיקו להכיר את הכוכב העולה.
השנים הבאות לוו בשלל נקודות ציון חשובות. הניצחון הראשון על שחקן טופ 10 הגיע מול דוד גופין בטורניר רוטרדם, אחרי שגם בו זכה לאמון המארגנים עם כרטיס חופשי. יחד עם זאת, מגפת הקורונה כפתה עליו, כמו רבים וטובים אחרים, התמודדות עם סיטואציה בלתי מוכרת, בה עולם הטניס עוצר כמעט מלכת. לאחר חודשים ארוכים של אי ודאות שב האיטלקי למגרשים ועל המשטח האדום של אליפות צרפת הפתוחה, הצליח למשוך תשומת לב רבה במיוחד לאור היכולת הטובה מול מלך החימר, רפאל נדאל. ההתקדמות ההדרגתית נמשכה ועם תואר ATP בכורה בסופיה, האיטלקי סיים את השנה במקום ה-37. גרף העלייה לא עצר על אף סיום העונה וכבר בראשית 2021 רשם הופעת בכורה בגמר טורניר מאסטרס, מול הובארט הורקאץ' הפולני במיאמי. הזכייה בטורניר וושינגטון בהמשך העונה הוסיפה לקורות חייו את ההישג של הטניסאי הצעיר ביותר שזוכה בטורניר מרמה כזו (ATP 500). רשימת השיאים שקשורים לגילו התרחבה אף יותר כאשר הפך עם זכייתו בטורניר רוטרדם לטניסאי הצעיר ביותר שהחזיק לפחות בחמישה תארים. הישג מרשים לכל הדעות לאור כך שקודמו בספר השיאים הזה היה לא אחר מאשר נובאק דג'וקוביץ'.
נדמה כי ההתפתחות המקצועית הזו משקפת רבות את יסודותיו מענף הסקי: יכולת לתמרן למטרה תוך כדי שינויים תכופים ומהירות. קור הרוח של ילד הכפר הפסטורלי, השיעורים יקרי הערך שספג לאורך השנים מריקרדו פיאטי וכישורים טכניים לייצור עוצמות משמעותיות הופכות את זינר לאיום משמעותי עבור כל יריב. מאמנו הנוכחי, סימון ואגנוזי צוטט בעבר כי הוא מאמין שיש לחניכו את כל מה שנדרש כדי לנצח את הטובים יותר, אולם גם יהלום כדוגמת האיטלקי זקוק לעבודה נוספת על הפרטים הקטנים. עם הצבות המטרה של הפיכה למדורג הראשון בעולם, האליפות הקרובה תהיה כנראה אתגר גדול מדי להתמודד עמו, אולם הסלאלום ליעד זה ממשיך במלוא המרץ.
רובי ויטנברג הוא מנהל פורום טניס בפייסבוק. לחצו כאן כדאי להצטרף.
