רק בת 21, אחרי נקודת פסגה ענקית בקריירה בדמות ניצחון בגמר גרנד סלאם מול סרינה וויליאמס על אדמת ארצות הברית, ביאנקה אנדרסקו הדהימה בחודש אפריל האחרון את חובבי הטניס ברחבי העולם. הסיבה? גילוי כן אך מצער בו אמרה: "אני רוצה להיות אמיתית אתכם, רציתי לפרוש מטניס מקצועני".
העונה המטאורית של 2019 בה זכתה בשלל תארים יוקרתיים, החל מאינדיאן וולס, אליפות קנדה הפתוחה וכאמור אליפות ארצות הברית הפתוחה, לא לוותה בהמשך ההשתלטות על הסבב הנשי, אלא בשרשרת ארוכה של פציעות ותקריות מאכזבות. העצירה הפתאומית בפסגת האולימפוס עוררה משבר חריף.
כמו האלופות רבות לפניה, ההפיכה של אנדרסקו למכונה משומנת של טניס החלה בגיל צעיר מאוד. עודד יעקב, מאמן הטניס המוערך וחבר צוות קבוע במרכז הטניס של קנדה, סיפר בפודקאסט "עולים לרשת" על הפוטנציאל הגלום באנדרסקו: "גילינו אותה כבר שהייתה בת 10, ובגיל 14 היא נכנסה אל תוך המערכת שלנו במשרה מלאה וקיבלה את כל תשתיות שהמרכז מעניק – כושר גופני, חשיפה לחו"ל, מאמנים, רופאים מיוחדים. ליווי מדעי ועוד. אי אפשר היה שלא לראות את הכישרון האתלטי שלה כמו גם את ראיית משחק, והעובדה שהיא הגיעה אלינו לאחר שהייתה פעילה ספורטיבית בכמה ענפים שונים עזרו לה. אבל מעל לכל זו הייתה הבגרות שהיא הפגינה, הרבה מעבר לגיל שלה". כך, למעשה, למרות גילה הצעיר, הקילומטראז' הרב שצברה בתוך עולם הטניס היה כבר נכבד מאוד.
הרמז הראשון לכך שמשהו אינו כשורה אצל אנדרסקו הגיע לאחר הדחתה מטורניר אינדיאן וולס בשנה שעברה על ידי אנט קונטבייט. במקום ההודעות הלקוניות שלרוב מופקות מפיהם של טניסאים על כך שהיא תצא בקרוב למנוחה כדי להכין את עצמה טוב יותר לעתיד, הקנדית סיפרה כי תתפנה כעת לענייניה האישיים. כשנשאלה על תקופה זו בדיעבד, אנדרסקו העידה כי "התנתקתי מהכול, לא רציתי לשמוע שום דבר על טניס, אפילו לא לגעת במחבט. אם מישהו היה מזכיר לידי את המילה טניס, הייתי יכולה להרוג אותו, עד כדי כך". היא ציינה כי ההתמודדות האינדיבידואלית עם לחצי ענף הטניס גבו מחיר מנטלי יקר, "תוצאה של לחץ מטורף שהפעלתי על עצמי, ולא משנה אם הייתי מנצחת או מפסידה, זה תמיד הסתיים בצורה שלילית". החשיפות והראיונות האחרונים שקיימה אימתו את חששותיהם הרבים של אנשי מקצוע ואוהדים כי הקנדית מתמודדת, למרבה הצער, עם דיכאון.
החופשה המאולצת אפשרה לאנדרסקו זמן להחלים – פיזית ונפשית. היא החלה לעסוק בדברים רבים שלא קשורים לטניס, בהם התנדבות במקלט לנשים שחוו אלימות במשפחה. המעבר משגרת אימונים סדורה וקפדנית אל תחומי פעילות אחרים כגון יוגה ומדיטציה, עזרו לאנדרסקו להוסיף כלים חדשים שלא היו בחזקה בעבר. ההתנתקות מטניס הייתה משמעותית מאוד והתבטאה, בין השאר, גם בחופשה ארוכה בקוסטה ריקה. בעידן בו טניסאים נדרשים על ידי דעת הקהל לא רק להשיג תוצאות טובות אלא אף להתחרות בשיאי ההיסטוריה, הצורך לשמר חדות מקסימלית הוא תובעני לאין שיעור. המאמן המנטלי איתמר קורן מסביר: "הציפיות הגבוהות מובילות לרמה גבוהה של פרפקציוניזם, וזה למעשה מכניס את המיינדסט שלנו ללחץ אין סופי ואת הפוקוס על על דברים שאינם בשליטתנו".
הניתוק שאפשר הרהור רגוע ושקול בצעדיה הבאים בעולם הטניס סייע לאנדרסקו רבות, כפי שהעידה בעצמה: "אני שמחה על הפסק זמן שלקחתי לעצמי, אך באותה הנשימה אני שמחה גם לחזור לשחק מול קהל, התגעגעתי לזה. אם בעבר לא שיחקתי רק כאשר הייתי פצועה, הפעם החלטתי לקחת חופש בגלל דברים אחרים, ובדיעבד זו הייתה החלטה חכמה. לאחר שהתייעצתי עם המשפחה הקרובה שלי, כמו גם עם קולגות מעולם הספורט, קיבלתי את ההחלטה כי זהו הזמן הנכון לחזור".
ניתן לומר כי המודעות למנוחה המנטלית בעולם הספורט התחרותי הולכת וגוברת. אשלי בארטי האוסטרלית זכתה לפני חודשים ספורים בגראנד סלאם הביתי והחליטה לתלות את המחבט, זאת לאחר שכבר לקחה בעבר הפסקה לטובת קריקט. נאומי אוסקה חוותה מתחים דומים ומתוקשרים והתבטאה על כך רבות בגילוי לב. זאת ועוד, רבקה מרינו שיתפה באומץ אודות ההתמודדות שלה עם הדיכאן הקליני וזכתה לתשואות ועידוד חם מכל עבר כאשר שבה מחדש למגרשים. כשנשאלה אנדרסקו על החוויה האישית שלה טענה: "אני חושבת שהבעיה מתעצמת לאחר הפסדים, והייתי צריכה את ההפסקה הזו מהמשחקים כדי ללמוד להתמודד טוב יותר עם כישלונות, לדעת איך להסתכל קדימה ולהבין כי גם הפסדים הם חלק מתהליך בריא בדרך לניצחון הגדול הבא".
האם בשלה השעה לסיפור הרואי חדש כבר בפריז ? סביר שלא, אולם אין ספק כי הקנדית טרם אמרה את המילה האחרונה.
שלום סיונוב הוא מנהל פורום טניס בפייסבוק. להצטרפות לחצו כאן
מה דעתך על הכתבה?