הגארדים עושים את ההבדל בירושלים

סטודמאייר ופיטרסון. זה לא מספיק
סטודמאייר ופיטרסון. זה לא מספיק | צילום: דני מרון

סטודמאייר ואליהו לא פוגעים ודווקא ג'רלס המושמץ לקח פיקוד. מתן מנתח

(גודל טקסט)

קבוצה מוזרה הפועל ירושלים. אתמול היא קלעה 80 נקודות במגרש חוץ וניצחה באופן מרשים את ריטאס וילנה, כשארבעת הגבוהים שבסגל ששיחקו (אמארה סטודמאייר, ליאור אליהו, שון ג'ונס וטראביס פיטרסון) קולעים יחד 19 נקודות בלבד. האדומים זרקו לסל מהשדה רק 54 פעמים, מתוכן 17 זריקות בלבד שלקחו שחקני הקו הקדמי. הגבוהים הירושלמים הוסיפו עוד ארבע זריקות עונשין מתוך 14 של ירושלים וקלעו 2 מהן. כלומר, ירושלים ניצחה למרות תרומה עלובה מהגבוהים הבכירים שלה (אליהו וסטודמאייר עם 4 נקודות ביחד) ובזכות משחק מושלם של הסנטר המחליף ג'ונס (4 מ-4 מהשדה, 2 מ-2 מהקו). מי שהיו אחראים לניצחון אלה הגארדים.  

לקרטיס ג'רלס נעשה עוול העונה. הפרשנים וכמוהם גם רבים מאוהדי ירושלים, רואים בו אגואיסט שסובל מכדררת יתר ולא מסוגל לרכז את המשחק של הקבוצה. הם צודקים בחלק האחרון של המשפט, כי ג'רלס אינו ולעולם לא היה רכז. הכדררת שלו מתרחשת לרוב כשבר טימור אינו על המגרש או סובל מיום רע, אבל כשהוא משחק לצד טימור אנרגטי (כמו בנצחון של ירושלים על קובאן בשלב הבתים למשל) – זה מאפשר לו להתמקד במהלכי אחד על אחד ולהראות שהוא הגארד הזר הכי טוב שהיה לירושלים מאז הוראס ג'נקינס באמצע העשור הקודם. ההופעה שלו אתמול הגיעה הרבה בזכות יותם הלפרין, שבהיעדרו של טימור (0 נקודות ב-6 דקות) לקח על עצמו את מלאכת ריכוז המשחק ופרגן לג'רלס מהלכים בהם איש לא מצפה ממנו לכלום מלבד שבירת קרסוליי השומר שלו בדרך לעוד שלשה או חדירה.   

ממש כמו בעונת האליפות של 2015, לירושלים עדיין חסר רכז זר משמעותי, בטח אם היא רוצה להגיע רחוק יותר משלב רבע הגמר ביורוקאפ. לפני שנתיים היה זה טאי מקי המוגבל, אך האחראי שהגעתו סידרה את הסגל של דני פרנקו ושחררה את ברייסי רייט למשימות אחד על אחד. בעונה ההיא הצטרף לירושלים גם הסנטר דיון תומפסון, שהווה אף הוא גורם מכריע באליפות. 

כמו שזה נראה, ירושלים כבר לא תעשה שינויים בקו הקדמי שלה העונה (אולי תחליף את ג'ונס וגם זה בספק), וסימונה פיאניג'אני חייב למצוא דרכים טובות יותר להפעיל את הגבוהים שלו. אליהו למשל, צריך לשחק פיק אנד רול עם הלפרין ולא רק לקבל כדורים עם הגב לסל לחפירות. אין סיבה שהצוות שלו עם הלפרין, שעובד יפה באליפות אירופה לנבחרות, לא יעבוד גם ביורוקאפ. 


ג'רלס לקח פיקוד (האתר הרשמי של היורוקאפ)

לפיאניג'אני יש אחריות גם בגזרת התפוקה ההתקפית של סטודמאייר. ניכר שהגארדים מנסים להכניס לסטודמאייר כדורים בדקות שהוא על המגרש, אבל ברגע שזה לא עובד פעם או פעמיים הם פשוט שוכחים ממנו. המאמן צריך לגוון את כמות המהלכים שהקבוצה מסדרת לסנטר, כי לא יכול להיות ששתי הזריקות הראשונות שלו יכריעו האם האיש יהיה פקטור בשאר המשחק או לא. לא כל יום ג'רלס ודייסון יפציצו יחד 8 מ-12 לשלוש, ולירושלים יש גבוהים מוכשרים מספיק בשביל לייצר התקפה מאוזנת יותר.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי