ג'ון שיא-ברתולומיאו: האיש ששוב החזיק את מכבי תל אביב מעל המים

ג'ון דיברתולומאו מכבי תל אביב | דני מרון

ההפתעה הטקטית קרסה, ווייד בולדווין הסתבך בעצמו וסיבך את מי שסביבו, לורנזו בראון נקלע לנחיתות ועודד קטש נזכר בצייר שנותר ללא צבעים. ואחרי הכל, הצהובים הכניעו את פנרבחצ'ה - בעיקר הודות לקפטן הבלתי נגמר, בסיועו של הכוכב שחזר לעזור

(גודל טקסט)

1. "סקוטי שוב עוזר למכבי"

בשעה 18:25, רק כמה עשרות אוהדים היו פזורים ברחבי היציעים בשכונת יד אליהו הוותיקה. כשמעטים מאותם מעטים הבחינו באיש מתולתל עולה במדרגות, הם נכנסו לאקסטזה. בלא תיאום מראש, הם נעמדו על רגליהם ומחאו כפיים. לא חלפו שניות, והסלפי הראשון יצא לאור. סקוטי ווילבקין חזר ואיש מהנוכחים בהיכל מנורה מבטחים לא נותר אדיש.

מכבי תל אביב ואוהדיה יודעים לחבק בנים אובדים כשהם חוזרים כיריבים. השירה שלפני, מחיאות הכפיים בהצגת השחקנים, הענקת הגופייה הממוסגרת – הכל כאילו התנהל כרגיל; אבל שום דבר לא היה רגיל או שגרתי בקאמבק של ווילבקין העירה. אפילו הוא העניק זר פרחים לקבוצה, בשם פנרבחצ'ה שביקשה להודות לישראל על הסיוע לאחר האסון בטורקיה.

ואז, באופן הזוי למדי, קרה דבר בלתי צפוי: משחק הכדורסל החל. ושם, איך לומר בעדינות, ווילבקין היה מעט פחות הרואי. אתמול (רביעי), בריאיון מיוחד לוואלה! ספורט, נזכר הכוכב שאת הופעתו הראשונה ביורוליג הוא ערך בהיכל, כשחקן דרושפאקה. הוא פגע אז ב-1 מ-5 לשלוש, וכעבור שנה נתקע על 2 מ-8. הפעם ירה ללא הכרה, וללא מטרה. 1 מ-8. ביציאה היה מי שהפטיר, "התגעגענו למשחקים בהיכל שבהם סקוטי עוזר כל כך למכבי".

המספרים של ג'ון דיברתולומיאו
| דני מרון

2. הכל עובר דרך פייר

המעבר של ווילבקין לפנרבחצ'ה נותח בישראל בעיקר סביב האקזיט הכלכלי שמכבי תל אביב הרוויחה באמצעותו, וההזדמנויות שנפתחו בעבורה להנחית את ווייד בולדווין ולורנזו בראון. הייתה לו עוד זווית: קשה היה שלא להסתקרן כיצד הוא יתפקד והאם יפרוץ ליד רכז אמיתי ומנהל משחק כמעט מושלם כמו ניק קלאתיס, שהיה חסר לו כל כך בארבע שנותיו בישראל.

מובן מאליו שווילבקין לא נדרש לקלוע כל כך הרבה כפי שהיה חייב בקבוצתו הצהובה הקודמת, אבל קשה לומר שהמעבר עשה לו טוב באופן אישי. העונה הזו, לפחות עד כה, ממחישה מדוע הוא תמיד ייחשב לאחד הגארדים הטובים ביורוליג – אבל יישאר מדרגה אחת מתחת לגדולים באמת, דוגמת שיין לארקין, ואסה מיציץ' ומייק ג'יימס. לא המשחק אתמול קובע את זה, וגם לא האחוזים המחרידים שלו. אלא יותר, ובעיקר – הדרך שבה היריבה הישראלית תיכננה את הטקטיקה שלה, ושממחישה את הפיחות במעמדו של האמריקאי.

לא ווילבקין היה זה שהעסיק את עודד קטש במסגרת ההכנה למשחק, אלא קלאתיס. מאמן מכבי תל אביב רצה להוציא את העוקץ מהמנהיג האמיתי של פנרבחצ'ה, והחליט להציב עליו שומר גבוה (ג'רל מרטין). עד כאן הכל הגיוני, רצוי ואפילו מתבקש. אלא שלמהלך הזה היה אפקט משני, ומי כמו דימיטריס איטודיס הבחין בכך באופן מיידי.

כל התקפה של הטורקים החלה בפוסט אפ של דיישון פייר על לורנזו בראון, שלא מצא לו שום מענה; הוא לקח את הרכז הנמוך ממנו לסל פעם אחר פעם, ניהל מהפוסט את האופרציה הקבוצתית – ובתוך פחות משש דקות טסו האורחים ל-3:15, כשלו עצמו כבר עשר נקודות. את הרבע הראשון סיימה פנר עם 25, קצב של 100 במשחק כולו, למרות שעמדה על 2 מ-12 לשלוש (קצב של 8 מ-48, אם כבר מחשבים). 21 מהנקודות הללו הגיעו מפייר ונייג'ל הייז-דייויס בשתי עמדות הפורוורד.

ווייד בולדווין מכבי תל אביב לצד סקוטי ווילבקין פנרבחצ'ה
שני כוכבים שהלכו לאיבוד. ווייד בולדווין מול סקוטי ווילבקין | דני מרון

3. מ-12% ל-80% ברבע אחד

כשקטש נאלץ להודיע בדמעות על פרישה מכדורסל, היה לו משפט אחד מעורר השראה יותר מכל האחרים. "אני מרגיש כמו צייר בלי צבעים", אמר אז, ובוודאי הרגיש כך גם אתמול (אם כי בנסיבות מעט פחות טרגיות מבחינה ספורטיבית).

בהגיעו לרבע השני, כששריקות הבוז והרחש המלחיץ מתחילים להתגבר בכל ירידה לפסק זמן או לתדרוך על הספסל, אפשר היה לנתח את מצבה של מכבי תל אביב ולהבין את עומק הבור שבו היא נמצאת: ג'יילן אדאמס, אוסטין הולינס ואלכס פויתרס כבר אינם רלוונטיים; ג'וש ניבו לא קלע סל בערך מאז ימיו של ווילבקין באוניברסיטת פלורידה; הפיגור המוקדם לצד ההסתבכות המהירה של בולדווין ודארן היליארד בעבירות, מנעה כל אפשרות להוריד את בראון למנוחה; ובהיעדר גארדים שיוכלו להרכיב שלישייה נמוכה ומהירה, גם האפשרות להעביר את בונזי קולסון לעמדת הפאוור פורוורד ירדה מהפרק.

בצר לו, פנה מאמן הצהובים למחוזות שספק אם האמין בהם מלכתחילה. הוא עבר לליינאפ גבוה עם מרטין כסמול פורוורד, וסוף סוף התפנה להתמקד בווילבקין בצד הטקטי. רק לא בצד המחמיא. מכבי תל אביב החלה לתקוף את הגארד האמריקאי ולשחק עליו ועל משחק ההגנה הפחות מוצלח שלו. וכשהוא ירד לספסל, היא שיחקה על מרקו גודוריץ' (המוציא לפועל האמיתי של פנרבחצ'ה בקו האחורי), ובעיקר נמנעה ממצ'אפים מול פייר, הייז ודווין בוקר. וזה עבד. אחרי 1 מ-8 לשתיים (12%) ומינוס שמונה על הלוח ברבע הראשון, המארחת טסה ל-8 מ-10 (80%) מהטווח הזה ולפלוס 12 בתוצאה ברבע השני. ההפגזות חסרות הרסן של הטורקים מחוץ לקשת, 3 מ-17, בוודאי לא הזיקו לה. ולחלק נכבד מהמהפך הזה, גם אם לא בא לידי ביטוי בסטטיסטיקה, אחראי ג'ייק כהן.

טיילר דורסי פנרבחצ'ה
ואף מילה על טיילר דורסי | דני מרון

4. שני שיאי קריירה, שיא עונתי ושני כמעט-שיאים

ובסופו של דבר, את הניצחון – יש לומר, עוד ניצחון – חייבת מכבי תל אביב לקפטן שלה. ג'ון דיברתולומיאו נמצא בעונת השיא בקריירה שלו, וזה לא חדש; לא תמיד רואים את זה במספרים, והוא לא הכתובת הכי יציבה באזור, אבל התזמון המושלם שבו הוא מבצע את הפעולות הנכונות ראוי להילמד בבתי הספר לכדורסל. את המשחק אתמול הוא סיים עם 2 מ-6 מהשדה, והגיע למדד 21 ב-25 דקות.

שיא עונתי במדד, שיאי קריירה בחטיפות (4) ובסחיטת עבירות (7), כמעט שיאים עונתיים בנקודות (10) ובריבאונדים (6), השוואת שיא עונתי באסיסטים (3). את כל זה עשה אתמול דיברתולומיאו, ומול כל אלה עומד נתון אחד, כאילו סתמי: ב-27 הופעות העונה, קרתה רק פעם אחת שבה איבד יותר מכדור אחד. וכך, בערב שבו בראון ובולדווין מסיימים עם שלושה אסיסטים ושישה איבודים, מכבי תל אביב מצאה את הדרך לנצח.