הקלאס והפאסון הודחו בסוויפ: כך נולדה היריבות בין מכבי תל אביב למונאקו

1. דרבי עירוני או יריבות לאומית עתיקה?

אם חייזר היה נוחת בימים האחרונים בפיד מונאקו או בפיד מכבי תל אביב ברשתות החברתיות, הוא היה בטוח שבשעות אלה ממש מתקיימת סדרת פלייאוף בין שתי יריבות ותיקות ומושבעות; כאלה שבאות מאותה עיר, או לפחות מאותה מדינה, או אולי מלאומים נוטפי שנאה היסטורית.

"זאת סדרה של מאדרפאקרס", היה מי שהגדיר זאת בצורה קולעת. חשבון הטוויטר הרשמי של מונאקו פירסם סרטון לפני ההמראה לתל אביב, ובו נראים שחקני הקבוצה מסתלבטים בחופשיות על תנועת הכסף ו/או תרגיל הפלאש (תלוי את מי שואלים) שנקט ווייד בולדווין כלפי השופטים; וכשכותרת הציוץ בישרה על מאני טיים, לצד אימוג'ים של שקי דולרים, הרמיזה הייתה ברורה. הקלאס, הפאסון והממלכתיות הודחו בסוויפ.

המסר לא הגיע לקהל היעד כולו, מסיבה אחת פשוטה: מאז סוף השבוע פצחו אנשי הסושיאל מהריביירה הצרפתית במבצע "בלוק לכל דורש". אוהדי מכבי מילאו את הפוסטים בתגובות תוקפניות על השוחד ששולם לכאורה לשופטים במשחק מספר 2, ובמועדון היריב פשוט חסמו רבים מהם ממעקב.

כשמוסיפים לתבערה את קבלת הפנים בנתב"ג, מופע הזיקוקים מול מלון הילטון בשלוש לפנות בוקר – והקריאה לאוהדים להקדים ולבוא להיכל מנורה מבטחים שלוש, ארבע ואפילו שש שעות לפני המשחק, אפשר להגדיר מחדש את המושג השחוק "קדחת הפלייאוף".

2. כל ניצחון שווה מאות אלפים

במשך כל העונה נע בנק המטרות של מכבי תל אביב בשני מסלולים מקבילים: מצד אחד היא הלכה וביססה את מעמדה כקבוצה הביתית ביותר ביורוליג, עם 15 ניצחונות ב-17 משחקים ביד אליהו; מצד שני, לאור המאזן הפחות מחמיא במשחקי החוץ, התמקדו הצהובים בהשגת הכרטיס לרבע הגמר ולא בנו לרגע על יתרון הביתיות.

אלא שכעת, עודד קטש ושחקניו מוצאים עצמם במצב אידיאלי: כדי לחזור לפיינל פור אחרי תשע שנות בצורת, הם צריכים לעשות את מה שממילא עשו במשך כל העונה – לשמור על הבית. אם ינצחו פעמיים בהיכל, הערב (שלישי, 21:05) וביום חמישי, הם ישלימו 1:3 בסדרה וישלימו את המסע המופלא אל חיקה המחבק והמחמם של צמרת היורוליג.

להתרחשות מסביב יש לא מעט זוויות, שלא כולן קשורות לכדורסל. מכבי הגיעה לשלב הזה בעונה, שבו לכל משחק יש משמעות כלכלית לא פעוטה:

* הניצחון הדרמטי על ריאל מדריד במחזור הנעילה, שהביא אותה למקום החמישי, היה שווה לה לפחות 117 אלף יורו, על פי מפת המענקים שמעבירה היורוליג לקבוצות. במקרה הגרוע, הצהובים יקבלו 703 אלף יורו, בעוד אם היו מפסידים ומסיימים במקום השביעי, היו מובטחים להם 586 אלף יורו.

* הניצחון במונאקו הבטיח לקבוצה שני משחקי בית השבוע (במקום אחד שהיה לה בסדרה בכל מקרה). אף שההכנסה ממנו היא מינימלית יחסית, מכיוון שרובם המכריע של המושבים בהיכל מכור מראש, ההייפ שמתעורר מסביב מוביל למכירת שטחי פרסום והתעניינות של ספונסרים, שהאימפקט שלה כבר מורגש.

* אם תשכיל לעלות לפיינל פור, מכבי תל אביב תמשיך לטפס במעלה טבלת המענקים מהיורוליג. הקבוצה שתסיים במקום הרביעי בקובנה תקבל 762 אלף יורו, והאלופה תזכה ב-1.76 מיליון יורו. מובן שבחוזיהם של המאמן והשחקנים יש מענקי העפלה לחצי הגמר, וחלק מהסכום ילך אליהם.

3. "700 שקלים לכרטיס במקום הכי זול"

את ההבדל בכיס מרגישים גם האוהדים. מ', שביקש להישאר בעילום שם מסיבות מובנות, מספר על הזינוק במחירי הכרטיסים שנמכרים בספסרות. "בתחילת העונה מכרנו כרטיס למשחק יורוליג ב-120 שקלים ליציע הכי זול, ובשפל זה אפילו ירד ל-80. היו פיקים שבהם אפשר היה לעלות ל-200, כשהגיעה יריבה אטרקטיבית כמו ברצלונה.

"למשחק נגד הכוכב האדום בלגרד, רגע לפני שהתחילה הריצה של מכבי, מכרתי כרטיס ב-100 שקלים. ומאז זה עולה בהתמדה. 200 מול פנרבחצ'ה ובאסקוניה, 300 מול ריאל והשבוע 'עפו' כרטיסים ב-600 וב-700 שקלים בלי בעיה, למקום הכי זול – ביציע העליון, מאחורי הסל. אני לא זוכר טירוף כזה כבר הרבה שנים, אולי מאז הסדרה מול מילאנו ב-2014".

4. מרטין פוגע ב-15% מהפינות, וממשיך לזרוק

מבחינה מקצועית, הצהובים הרשימו מעט יותר ממונאקו בשבוע שעבר, והנקודה המעניינת ביותר לקראת חידוש המשחקים נוגעת לשאלה: מי יתאושש ראשון? לא מעט דברים השתבשו מבחינתם של שני המאמנים, שהיו בטוחים כי יוכלו לבנות על שחקנים מסוימים – וקיבלו מהם תרומה מינימלית.

עמדת הפאוור פורוורד, שבמובן מסוים חדלה מלהתקיים, היא המייצגת של הבעיה הזאת במכבי תל אביב היא. את תרומתו המכרעת של ג'ייק כהן לרצף הניצחונות ממילא היה קשה למדוד במספרים פשוטים, אבל במונאקו הוא הלך לאחור ולא הצליח לבוא לידי ביטוי מול המצ'אפ הפיזי והאתלטי שהוצב נגדו (בכל זאת, קצת סטטיסטיקה: 0 נקודות, 5-0 מהשדה, מדד 0 ב-28 דקות).

כהן מעט פחות גרוע מהשחקן שנעלם יותר מכל אחד אחר בסדרה הזו – ג'רל מרטין. פעם אחר פעם הוא מצא עצמו פנוי לשלשות מהפינה, ולא פוגע. קטש מושך אותו לשם בצעד שיש מאחוריו לא מעט היגיון, כדי להרחיק את ג'ון בראון מההתרחשויות, ונראה שסשה אוברדוביץ' יכול לחיות עם זה בשלום.

לאורך העונה הסדירה עמד הפורוורד על 2 מ-13 מהמשבצת הזאת (15.4%), בעוד שמהכנפיים הוא זינק ל-39.7% (31 מ-78). וכשזה המצב, אולי זה לא כל כך מפתיע שהוא עומד על 1 מ-14 מהשדה. מחצית מהשלשות שזרק עד כה בסדרה היו מהפינה.

5. מוקדם להספיד את מייק ג'יימס

וכשמדברים על עניינים שהשתבשו במונאקו, קשה להתעלם מהנתונים של מייק ג'יימס, שעומד עד כה העונה על 2 מ-23 לשלוש מול מכבי תל אביב (1 מ-17, אגב, בשני ביקוריו האחרונים ביד אליהו). אז נכון שקבוצתו הסתדרה בלי התרומה שלו במשחק השני, הודות לתצוגה המפלצתית של ג'ורדן לויד, ובכל זאת – MJ הוא עדיין האיש לעצור.

ג'יימס פחות מהיר מבעבר. הוא פוגע העונה ב-27.8% מחוץ לקשת. ארבע החטאות העונשין שלו במשחק הראשון חייבות להעיד על משהו. ואין דבר קשה יותר מבחינתו מאשר צמד שומרים גבוהים (יחסית) ואתלטיים דוגמת ווייד בולדווין ולורנזו בראון. אבל זה עדיין מייק ג'יימס.

באופן מסורתי, מאז הצטרף למונאקו בעונה שעברה, ג'יימס טוב יותר במשחקי החוץ (18.4 נקודות לעומת 13.8 בבית). אולי זה בגלל המידות הקטנות והצפופות של הסאל גאסטון מדיסין, שמקשות על תפקודם של אלו שרגילים להיכלים רחבי ידיים, אבל עם מספרים קשה להתווכח. באיירן מינכן לא נזהרה, וחטפה ממנו 28 נקודות; פנרבחצ'ה ספגה 23; הכוכב האדום בלגרד חזתה בו צולף 26; ומול מילאנו הוא ירה 24; ועל ריאל השחיל 28. כל זה רק העונה, ורק בחוץ. ראו הוזהרתם.

6. לנצח זה חשוב, לדעת מתי – אפילו יותר

מכבי תל אביב חוזרת הביתה לאחר שהשלימה את המשימה שהציבה לעצמה: גניבת הביתיות באחד משני משחקי החוץ. אלא שתזמון הניצחון במונאקו עשויה להתברר כמכרעת.

* מאז עברה היורוליג לפורמט של הטוב מחמישה (אי אז ב-2009), 25 סדרות עמדו במאזן של 1:1.

* 71% מהקבוצות (5 מ-7) שניצחו בחוץ במשחק הראשון, השלימו את העבודה בביתן, ניצחו 1:3 ועלו לפיינל פור.

* עבור אלו שרשמו את ניצחון החוץ במשחק מספר 2, המצב הרבה פחות מעודד. לא קל לנצח בשלושה משחקים ברציפות מול אותה יריבה, ובפרט שבדרך כלל מדובר בקבוצה איכותית יותר; רק 38% המשיכו ל-1:3, בעוד הרוב (11 מ-18) הפסידו בבית לפחות פעם אחת – והודחו.