"אנחנו בני אדם שונים עם אופי שונה והתנהגות שונה, אבל דבר אחד משותף לשנינו: האהבה שיש לנו בלב לכדורסל", אומר ז'ליקו אוברדוביץ' לעודד קטש. "צפיתי במשחקים שלכם בימים האחרונים ושמחתי, כי ראיתי שאתה מביא עוד ועוד דברים חדשים. אתה רק נראה רגוע מבחוץ. גם אותי אנשים שופטים לפי מה שהם רואים ממני על המגרש, ולא יודעים שבחוץ אני אדם אחר".
לפני 23 שנים זכו אוברדוביץ' וקטש יחד בגביע אירופה, אחרי שהצעידו את פנאתינייקוס לניצחון על מכבי תל אביב בגמר בלתי נשכח. דווקא מכבי, שבה גדל הכוכב הישראלי ושיחק עד אותה עונה. הוא הצטיין וקלע 17 נקודות, ונחנק מדמעות כשנקרא להניף את הגביע מול הקהל הצהוב. הערב (חמישי, 21:05) יפתחו השניים עונת יורוליג חדשה כמאמנים יריבים; מכבי תל אביב, עם קטש על הקווים, תארח את פרטיזן בלגרד של אוברדוביץ' – ולכבוד המאורע הושבנו את המנטור והחניך לריאיון זוגי ראשון אי פעם.
כשהשניים נפגשים, הם מתחבקים במשך שניות ארוכות. לרגע קטש כבר אינו המאמן הסמכותי שמחזיק בתפקיד הכי בכיר בכדורסל הישראלי; אף ששיערו מאפיר, הוא חוזר להיות הילד שמביט בהערצה על המאמן שסחף אותו לפסגות הכי גבוהות שידע ככדורסלן.
"היה לעודד ביטחון מדהים. דיברנו לפני הגמר ואמרת לי 'קואוץ', אף אחד במכבי לא יכול לעצור אותי'", נזכר אוברדוביץ'. "היום אתה מבין כמה זה חשוב שיש לך שחקן כל כך בטוח בעצמו, שבא אליך ואומר 'תן לי לשחק, אני יודע מה לעשות'".
קטש: "הייתי בסערת רגשות, ולא היה לי קל. אבל אתה לא התייחסת בצורה שונה למשחק, ושידרת שהכל בשליטה. אתה אומר שנתתי לך ביטחון? אתה זה שנתת לי ביטחון, דווקא בגלל שלא עשית מזה ביג דיל. אם היית מושיב אותי בחדר ומדבר איתי על זה, יש מצב שלא הייתי מסוגל לשחק".
אוברדוביץ': "כי משחק זה משחק. ברור שגמר הוא מיוחד, אבל אתה צריך להתכונן אליו כמו לכל משחק אחר. אתה מאמן מצליח, ואתה יודע איך זה. אתה מכין דברים מראש, מתכונן ומתכנן, ומקבל תשובות רק על המגרש".
רצה הגורל, והעונה המשותפת של השניים הייתה האחרונה בקריירה של קטש כשחקן. אחרי הניצחון על מכבי תל אביב בסלוניקי, פאו המשיכה לזכייה באליפות יוון, אבל בגיל 25 נפצע הישראלי בברכו ולא חזר עוד למגרשים. "הייתי עצוב מאוד, הייתי בהלם", מודה אוברדוביץ'. "כבר אז היית אחד הרכזים הטובים באירופה. אחרי מה שחווינו יחד בעונה הראשונה, ואחרי מה שעשית ועשינו בפיינל פור – זה היה אמור רק ללכת ולהשתפר. אני הבנתי אותך יותר טוב, אתה הבנת אותי יותר טוב. הרי לא החתמנו אותך לשנה אחת. זה הפספוס הכי גדול שחוויתי בקריירה שלי כמאמן".
קטש: "זה היה מטורף. דווקא באותו קיץ, בפעם הראשונה, הייתה לי הפסקה אמיתית. בלי נבחרת, בלי מבחנים ל-NBA. והכל היה בסדר. לא נפלתי או ספגתי מכה בברך. באימון הראשון לקראת העונה החדשה יצאנו לריצה באיצטדיון האולימפי, ופתאום כמעט לא יכולתי ללכת. היום אני כבר מבין מבחינה רפואית מה קרה שם. זה אפילו לא היה עניין אורתופדי".
אוברדוביץ': "זה היה שוק בשבילי. אני יודע שאני קשה עם השחקנים שלי, אבל אני מבלה איתם יותר מאשר עם המשפחה שלי, וברגע שבו אני צריך להראות להם כמה אני אוהב אותם, אני שם בשבילם. אם אתה זוכר, אמרתי לך שאני כאן לכל עזרה שתצטרך".
אוברדוביץ' (63) הוא גדול מאמני הכדורסל באירופה בכל הזמנים, ובמהלך הקריירה זכה בתשעה גביעי יורוליג. "מתי הבנתי שאני זקן?", הוא צוחק, "כשראיתי שאני מאמן כבר את הבנים של השחקנים שלי". קטש, שיחגוג בשבוע הבא את יום הולדתו ה-49, היה אחד השחקנים הראשונים שהחתים בפנאתינייקוס. "באותו קיץ קיבלתי הצעות מטימסיסטם בולוניה, אולימפיאקוס ואפס פילזן, והן היו מוכנות לשלם לי יותר כסף מפאו. אבל ז'ליקו התקשר אליי, דיברנו אולי 40 שניות, והוא רק אמר 'אני סומך עליך, בלה בלה בלה', וזהו. אני לא יודע מה קרה. סגרתי את הטלפון, והחלטתי: לשם אני הולך.
"הקיץ ניסינו להחתים את מתיאוש פוניטקה במכבי. דיברתי איתו, והוא אמר שהוא צריך לחשוב על הדברים. הוא בחור נהדר ומנומס, וחזר אליי. 'אני מעריך את ההצעה שלכם, אבל קואוץ' אוברדוביץ' התקשר אליי והחלטתי ללכת איתו', הסביר. עניתי לו: הייתי במצב שלך, ואני מבין. גם אני הייתי עושה אותו דבר"…
אוברדוביץ': "אני מדבר עם כל שחקן שאני מחתים, ואני חייב להיות כן ואמיתי. אני מאוד ישיר איתם, לא מוכר להם אשליות ולא משקר להם. הם הרי מדברים אחד עם השני, ובסוף אתה גם תלוי בהם, כי זה הכדורסל ואלה הם חיינו. עודד היה שחקן התקפה יוצא מן הכלל, אבל אני זוכר שההתחלה לא הייתה פשוטה עבורו".
– אתה יודע שגרמת לו לבכות בחדר ההלבשה אחרי אחד האימונים.
אוברדוביץ': "כן, סיפרו לי על זה רק מאוחר יותר".
קטש: "בדיוק דיברתי על זה לא מזמן עם דיאן בודירוגה (כיום מנכ"ל היורוליג), וגם הוא זוכר. במשך כמה שבועות, הקואוץ' לא היה קל איתי באופן מיוחד. כשהתפרקתי, בודירוגה בא ואמר 'אני הולך לדבר עכשיו עם המאמן', אבל לא נתתי לו. הרגשתי שזהו, עכשיו זה ישתחרר. ובאמת, מאותו יום, קיבלתי ביטחון עצום ממך. אני לא יודע להסביר את זה. בכל פעם שנכנסתי למגרש, ממש הרגשתי איך אתה סומך עליי. שנים אחר כך הבנתי שזה קרה עם כל הרכזים. יאקה לאקוביץ', שאראס, כולם עברו את זה, וזה לא דבר קל. באתי ממכבי תל אביב, כאילו ככוכב, וכמאמן רצית לבחון את השחקנים שלך".
אוברדוביץ': "אני לא צריך ולא רוצה לשלוט בכל מהלך, אבל כמאמן אני מאמין בקבוצתיות ואני רוצה שתהיה לי איזושהי שליטה על המשחק. והשליטה הזו מגיעה רק דרך הרכזים. היו לי שחקנים כמו דיאמנטידיס, ספאנוליס, שאראס, שהיום הוא אחד החברים הטובים ביותר שלי. אבל ברגעים האלה הייתי צריך להסביר לו דברים. יש כאלה שמקבלים את זה, ויש כאלה שפחות, אבל הם צריכים לדעת: אם החתמתי אותך, זה סימן שאני מאמין בך".
קטש: "זה מה שאמרתי לים מדר – אם ז'ליקו החתים אותך, הוא סומך עליך. לפעמים לא יהיה לך קל, אבל בסוף התהליך תהפוך לשחקן טוב יותר".
אוברדוביץ': "חשוב לשמוע מה דעתם של השחקנים, אבל חשוב גם שכל אחד מהם יבין שהוא לא גדול יותר מהקבוצה, ושהוא צריך לעזור לה במה שהיא צריכה. בפיינל פור ראיתם איך עודד עזר לנו. הוא היה הרכז שלנו במשחק הכי חשוב, שמתי את הכדור בידיים שלו בגמר, וזה אומר הכל".
– עודד, מה לקחת מז'ליקו כמאמן?
קטש: "מבחינת כדורסל, אחרי כל השנים האלה, הוא היה ונשאר המאמן הכי יצירתי. הוא מתעדכן ומשתפר מיום ליום, ואני לוקח ממנו המון. אבל מעבר לזה, למדתי מהדוגמה האישית שהוא שימש עבורנו. הוא היה תובעני, אבל לא עשה שואו לקהל, וידענו שכל מה שהוא עושה זה כדי לעזור לנו לנצח. כשיצאנו מהמגרש הוא כיבד אותנו, וככה הוא גרם לנו לרצות לשחק עבורו. אני מנסה לקחת את זה גם אליי. אולי אנחנו לא עושים את זה באותה הדרך, אבל אני באמת מאמין שמנהיג צריך לשמש דוגמה. השחקנים שלי יודעים שכל מה שאעשה יהיה למען הקבוצה והניצחון".
אוברדוביץ': "אתה תמיד נראה כל כך רגוע".
קטש: "זה רק נראה ככה".
אוברדוביץ': "אנשים לא יודעים מה קורה בתוכך… לפעמים גם אני מנסה לעבוד על עצמי, לשלב ידיים, להירגע. שאראס שאל אותי פעם 'ז'ליקו, מה קרה לך? אתה יושב על הספסל, אתה לא קופץ'. אמרתי לו: זה לא נכון, כנראה צפית רק במשחק אחד. אז אני מנסה להירגע, אבל כשמתחיל המשחק, ואני רואה משהו שעבדנו עליו 100 פעמים באימונים, והשחקנים חוזרים על אותן טעויות או שהם לא מרוכזים… התפקיד שלי הוא לגרום להם לתקן ולשחק טוב יותר".
קטש: "אני רואה מאמנים שמנסים להיות ז'ליקו בגישה שלהם, בהתנהגות, באמוציות. יש דבר אחד שאבי רפי ז"ל לימד אותי: אתה צריך להיות עצמך, כי לעולם לא תוכל להיות מישהו אחר. אני יודע שלאורך כל היום אני נראה כמו אחד שנרדם, אבל כשאני נכנס למגרש, השחקנים רואים עליי שאני יכול להישאר שם גם יומיים ברציפות. זה משהו שקיבלתי מז'ליקו. הוא רק עולה לפרקט, ואתה מרגיש כמה הוא אוהב את המשחק וכמה הוא מחויב אליו. אתה מזהה שהכדורסל הוא החיים שלו, וחשוב ששחקנים יראו את זה על המאמן שלהם".
אוברדוביץ': "אני בטוח שאתה נכנס לחדר ההלבשה ומסתכל לאנשים בעיניים, אתה כבר יודע מה יהיה. אם אתה רואה את הניצוץ בעיניים, אתה יודע שיהיה משחק טוב. אבל לפעמים אתה מסתכל, ואתה רואה שהם עייפים מסיבה כלשהי, ומבין שעומד להיות לנו ערב קשה".
קטש אינו הישראלי היחיד ששיחק עבור הסרבי האגדי. ים מדר הופיע בשנתיים האחרונות בפרטיזן ואף נבחר לכוכב העולה של היורוליג, אך עזב הקיץ במפתיע לפנרבחצ'ה והותיר לא מעט אנשים כעוסים מאחור. אוברדוביץ' הוא אחד מהם. "אני אהיה כן איתך", פותח המאמן. "ים ואני שוחחנו, והדרך שבה הוא בחר לפעול לא הייתה נכונה בעיניי. הבעיה היחידה שלי איתו היא שבתחילת השיחה בינינו הוא היה אמיתי, ואני חושב שאחר כך הוא השתנה".
כשאני שואל את קטש אם לדעתו מדר טעה כשעזב את פרטיזן, אוברדוביץ' נחלץ לעזרתו. "אל תעמיד אותו במצב קשה", הוא מעיר, ומניח את היד על רגלו של מאמן מכבי תל אביב, כאילו הוא עדיין אחד משחקניו. "ים הוא לא השחקן הראשון שעזב את הקבוצה שלי, אין בעיה. אבל לא משנה מה תחליט בחיים – תסתכל בעיניים ותגיד את האמת, תסביר את הסיבה. אל תשחק משחקים".
מה דעתך על הכתבה?