"כגרמנים, הזדעזענו מהמראות. היינו חייבים להביע הזדהות עם ישראל"

הרוחות בשיח הספורטיבי בישראל סערו סביב התגובות של מחנות אוהדים בעולם לטבח הברברי שביצעו הפלסטינים בשמחת תורה ביישובי הדרום. את אחת המחוות הראשונות והמרגשות ביותר ביצעו אוהדי טלקום בון, שהניפו שלטים במשחק קבוצתם, יומיים בלבד לאחר פרוץ המלחמה.

"מחשבותינו ותפילותינו עם החברים שלנו, אוהדי הפועל ירושלים", נכתב בכרזות שהונפו ביציע של קבוצת הכדורסל הגרמנית. "ישראל, הישארי חזקה!". הצילום מאותו משחק כבש את הרשתות החברתיות בארץ, ואוהדים רבים של מועדונים שונים הביעו את תודתם והתרגשותם.

הערב (רביעי, 21:00) תארח בון יריבה ישראלית אחרת, הפועל חולון, שתערוך את הופעת הבכורה שלה העונה בליגת האלופות. לאוהדים לא תהיה אפשרות לבצע מחוות נוספות; בשל דרישות האבטחה הקפדניות, הוחלט לסגור את האולם ולקיים את המשחק ללא קהל.

כדי ללמוד מקרוב על החיבור המיוחד בין בון לישראלים, שוחחתי עם יוליוס ואגנר, מנהיג הגוש המעודד של האוהדים. הוא בן 22, אבל יש לו כבר ותק של קרוב ל-20 שנה ביציע, ואת השירה הוא מוביל באמצעות המגאפון שהוא נוהג להחזיק בידו.

"כולנו צפינו בחדשות ב-7 באוקטובר, והיינו המומים וכואבים על מה שקרה בישראל. הזדעדענו, בעיקר מנקודת מבטנו כגרמנים, והרגשנו שאנחנו חייבים לעשות לפחות את המחווה הקטנה הזאת כדי להביע הזדהות עם ישראל", מספר ואגנר בשיחה עם וואלה! ספורט. "באותו זמן לא ידענו שבין הנרצחים היו אוהדי הפועל ירושלים. הופתענו מהתגובה הנרחבת שהגיעה מישראל לשלטים שלנו. אנחנו עדיין בקשר עם כמה חבר'ה, אבל לא תיארנו לעצמנו שזה ייצור כזה הד. זה חימם לנו את הלב".

הקשר של אוהדי בון ואוהדי ירושלים נוצר בפיינל פור במלאגה בעונה שעברה. אף שקבוצותיהם שיחקו זו נגד זו בגמר ונאבקו באופן ישיר על הגביע – אירוע שבדרך כלל מייצר מתיחות ויריבות – שני המחנות הפכו לחברים.

"בערב שלפני חצאי הגמר, יצאתי עם רבים מחבריי לכיכר המרכזית", מעיד ואגנר. "שרנו את שירי העידוד שלנו, ופתאום הגיעו אוהדי הפועל ושרו את השירים שלהם. התחלנו מין מלחמת עידוד, אבל אחרי שתי דקות הבנו שאין לנו סיכוי… הם פשוט היו רבים יותר מאיתנו, אז הצטרפנו לשירה שלהם. אחר כך כבר ישבנו לבירה יחד, ואפשר לומר שהפכנו לחברים".

הקשר העמיק למחרת במגרש. "בחצי הגמר הראשון, בין הפועל לטנריפה, עודדנו יחד איתם ועזרנו להם. אחר כך, כשהקבוצה שלנו שיחקה מול מלאגה, באו אוהדים ישראלים ליציע שלנו והצטרפו אלינו בעידוד. שתי הקבוצות שלנו ניצחו, ויצאנו לחגוג יחד.

"לפני הגמר, לפחות 80% מאוהדי בון החליפו צעיפים עם אוהדי ירושלים. אחרי הניצחון בגמר, כשזכינו בליגת האלופות, עוד לפני שחגגנו – עודדנו את הפועל ומחאנו לה כפיים כשקיבלה את התשורות לסגנית. רבים מהאוהדים הישראלים באו אלינו, חלקם עם דמעות בעיניים מההפסד, ובירכו אותנו בחיבוקים. זה היה רגע מיוחד".

– יש איזשהו מסר שהיית רוצה להעביר עכשיו לקהל בישראל?

"מסר פשוט: תהיו חזקים!".