1. וואלה, צדקת
עורך וואלה ספורט, דוד רוזנטל, התאהב בחוק בטרידג'. "בכל פעם שתראו או תיתנו כותרת שבסופה סימן שאלה – התשובה לה תהיה 'לא'", הוא נוהג לומר לנו ולהפציר בנו. ו… וואלה (ספורט), לך תתווכח עם הבוס. רק לפני 48 שעות שאלנו כאן בעוקצנות אופיינית האם מכבי תל אביב בכדורסל הפכה לנבחרת ישראל בכדורגל.
לא.
לא, לא. מתברר, בפעם המי יודע כמה, שלא. הנבחרת בחיים לא הייתה מנצחת את ריאל מדריד. בטח לא כשקיליאן טבארס או אדי אמבפה אורב לה מול הרשת. ובוודאי לא כשטיבו קמפאסו או פקונדו קורטואה ממתין מאחור. הצהובים מביטים בטבלת היורוליג ומוצאים עצמם עדיין במקום ה-12, שזה לא משהו; אבל מי שנמצאת שם תחתיהם, עם מאזן זהה של שלושה ניצחונות וארבעה הפסדים, היא ריאל.
ריאל, עם קמפאסו וטבארס, עם מריו הזוניה וגבי דק, וברוב הזמן גם עם דז'נאן מוסא וסרג' איבקה, צריכה להגניב מבט מסנוור למעלה כדי למצוא את הקבוצה שמשחקת ללא ווניין גבריאל ותמיר בלאט, שאיבדה את ג'ורדן לויד ודריל מייקון, שממאנת להביא רכש ראוי, שמקבלת 25 דקות וחצי ו-14 ריבאונדים מוויל ריימן – או בשמו החדש וויל רודמן – וכל זה במשחק הפרידה מאלפא קאבה. שיואו.
14 הכדורים החוזרים של ריימן הכניסו אותו לספרי ההיסטוריה כבר במשחקו ה"אמיתי" השני במדים הצהובים. היו כאלה שקטפו יותר ריבאונדים ממנו בעידן היורוליג (טרנס מוריס ומייסיאו באסטון), היו כאלה שאפילו עשו זאת נגד ריאל (שוב מוריס), והיו כאלה שקבעו שיאים מול הבלאנקוס בימים עתיקים יותר (ארל וויליאמס וקווין מגי). אף אחד מהם לא התמודד עם אדי טבארס. ואם פסקה שעוסקת בריימן הגיעה עד וויליאמס, מגי, מוריס ובאסטון, זה כבר אומר הכל (ותודה לאורן דניאלי).
2. מי פנוי לסרנדות בבלגרד?
"התעוררתי בבוקר לצלילי רעש מוזר של צעקות. יצאתי למרפסת, וראיתי למטה עשרה אוהדים של פנאתינייקוס, שבאו, קראו בשמי ושרו לי שירים. אני אפילו לא יודע איך הם גילו איפה אני גר", סיפר כאן עודד קטש, האלכימאי בשבילכם, לפני כמעט ארבע שנים. הוא תיאר את המחווה המרגשת שקיבל לאחר שהדהים את אולימפיאקוס בהיכל השלום והאחווה.
במובן יותר ממסוים, הניצחון מאתמול הזכיר את הניצחון ההוא. לא רק בגלל היציעים הריקים והמיותמים שהיו אז, בצל מגיפת הקורונה. ולא רק בגלל שגם לדרבי היווני ביורוליג ב-2021 הופיע המאמן בהרכב טלאים חסר, ללא הגארד המוביל שלו נמאניה נדוביץ' (פצוע, אלא מה). אלא בגלל ששני המשחקים התפתחו בדרך הכי לא קטשית שאפשר לתאר, ושגרמו למאמן לצאת מעורו ולהציג תוכנית חלופית לא-טבעית, אך מאוד-מרשימה.
את הניצחון בפיראוס ב-2021 השיג קטש עם יואניס פפאפטרו כסקנד גארד. עם. יואניס. פפאפטרו. כסקנד. גארד. ועם ליינאפים גבוהים וקשוחים. ואגב, עם שני שחקני הפועל תל אביב לשעתיד, מרקוס פוסטר ובן בנטיל (שהפך כבר גם ללשעבר). וקיבל הצגה מהכוכב הכי אפור שהצליח למצוא בסגל, לפטריס בוכורידיס.
3. רוקאסייבן ליקובאיטיס
36 נקודות. חמש שלשות. 90% מהעונשין. שמונה אסיסטים. סחיטת תשע עבירות.
בשנתיים האחרונות נהנינו להציג כאן מפעם לפעם את ספירת הנתונים המשותפת של ווייד בולדווין ולורנזו בראון, כדי להמחיש את עומק קטלניותו של צמד הגארדים בצהוב. השורה הסטטיסטית שלעיל מחברת את תרומתם של סייבן לי ורוקאס יוקובאיטיס לניצחון על ריאל. אנחנו אמורים לשאול עכשיו: האם אפשר להכתיר את השניים ליורשיהם של בראון ובולדווין? והתשובה המיידית, כבר למדתם מרוזנטל, תהיה לא. ועדיין, צריך להתעכב על מה שהשניים הללו עשו אתמול.
זה לא רק סל הניצחון של לי. זו הצורה שבה העניש באמצעות קליעות מבחוץ את צ'וס מתאו על ההחלטה (שמשום מה לא השתנתה) להמר על הזריקה החשודה שלו מבחוץ ולעבור מתחת לחסימות. זה ניהול המשחק של יוקובאיטיס, שכבר הורגל במפגשים עם ריאל מהקלאסיקו'ס עם ברצלונה. וזו ההמחשה שהציגו השניים לחשיבותו של גארד שמסוגל לחדור לסל ולהגיע עד הטבעת – אבל גם לבלבל את היריב ביכולת לעצור ולעלות לזריקת מיד-ריינג' באחוזי יעילות גבוהים.
עד עכשיו זה נשמע קטשי למהדרין. אבל היה עוד נתון משותף שהעמיד הצמד ליקובאיטיס (זה נשמע לכם כמו חיבור מאולץ? חכו שנעבור לרוקאסייבן): עשרה איבודים. והוא נובע מהעובדה שבצוק העיתים, ובטלאיות ההרכבים, נאלצה מכבי לנטוש אמש את אחד מכללי האצבע החשובים והמהותיים בכדורסל שלה – הרצון להופיע בכל רגע נתון עם שני מובילי כדור על המגרש.
קטש הבין שבכדורסל רגיל לא יהיה לו סיכוי לנצח או אפילו לתת פייט. קטש הבין גם שבהרכב העומד לרשותו, לא יהיה לו סיכוי לשחק כדורסל רגיל. אז הוא הלך הפוך על הפוך על הפוך. ריימן החזיק היטב את עמדת הסמול פורוורד מול ההרכבים הגבוהים של פנרבחצ'ה ל-16 דקות? אז אין סיבה שלא יעשה זאת ל-25 דקות נגד הבלאנקוס. ויקבל הזדמנות ראשונה ומפתיעה בחמישייה הפותחת. ויזיז את ליוואי רנדולף לעמדה מספר 2. ויותיר את הקבוצה עם רכז אחד במשך רוב שלבי המשחק. כמו פעם, בימי מוטי ארואסטי וד"ר חואן אנטוניו קורבלאן.
אז היה לזה מחיר. הצמד רוקאסייבן ליקובאיטיס (אוקיי, יש מצב שהליהוק קטשפר היה מוצלח יותר) בילה רק כעשר דקות יחד על המגרש. ושניהם איבדו עשרה כדורים. שזה הרבה. והקבוצה כולה נעצרה על 79 נקודות, בדיוק המספר שבו נעצרה מול פרטיזן בלגרד ומונאקו והפסידה. אבל הפעם – וגם זה אנטי-קטשי להחריד – היא הגיעה לנתון הזה ממשחק בקצב אחר ושונה.
האלכימאי שעל הקווים החליט גם להחזיר את רומן סורקין לחמישייה, ולנקוט בשיטה היחידה שמאפשרת לקבוצות אנושיות להתמודד עם נוכחותו הממגנטת של טבארס: למשוך אותו החוצה ולאיים עליו מבחוץ. מכבי תל אביב לא הייתה מנצחת אלמלא יום הקליעה המשובח ביותר שלה עד כה העונה, עם 11 מ-20 לשלוש (55%). אבל גם זה לא היה מספיק, אלמלא חמש מהשלשות האלה (ב-62%) היו מגיעות דווקא מצמד שחקני הפנים, סורקין וחסיאל ריברו.
העובדה ששניהם קיבלו אור ירוק לזרוק, וגם העזו לקלוע שוב ושוב, שינתה את כל המשחק. היא הרחיבה את הספייסינג של הצהובים בהתקפה. ושיבשה את ההיערכות של הלבנים בהגנה. והגדילה את מרחב המחיה באזור הצבע.
שלוש נקודות לסיום (כי האוזמן חזר, אז אפשר להעתיק ממנו)
1. אייכה, צ'אצ'ו? ריאל איבדה בקיץ את ונסן פוארייה וגרשון (ירשון) יאבוסלה, ואולי זה לא מפתיע שהיא עומדת העונה על מאזן 0:6 בבית ו-6:0 מחוצה לו בכל המסגרות. בדקות שבהן הקטשים עשו לה בית ספר, בלטו בהיעדרם דווקא העוזבים האחרים, צ'אצ'ו רודריגס, פאביין קוזר ורודי פרננדס, שהוחלפו בכל מיני טינאייג'רים שיום אחד יגיעו רחוק, ועוד אקזבייר רת'אן-מייז שהוא הדבר הכי רחוק שיש מהכדורסל המדרידאי.
* 2. הורד וריברו, ריברו והורד: אוקיי, עשינו כאן עוול, אז ננסה לתקן אותו, לפחות טיפה. כל טקסט העוסק במכבי תל אביב חייב להבליט ולשבח את ריברו וג'יילן הורד. האחד גדל לתוך האירוע וחתום על הניצחון אתמול לא פחות מלי, והשני הוא אחת הגניבות הגדולות (והלא מפתיעות, עבור מי שחי את הכדורסל הישראלי או לפחות התל אביבי) ביורוליג.
* 3. תארוז לי הזוניה אחד, לקחת: הזכרנו קודם את הניצחון הגדול של פנאתינייקוס הענייה ב-2021 על אולימפיאקוס, ועל הדמיון בינו לניצחון הענק אתמול. אז סתם שתדעו. שבועיים וחצי אחרי אותו דרבי קיבל קטש מתנה נוצצת בעמדת הסמול פורוורד. סופר-מריו הזוניה. סתם שתדעו. ואם אתם בוחרים להשליך מהעבר על העתיד, זה ממש – אבל ממש – על אחריותכם בלבד.
שבת שלום. וחודש טוב. בעברי, ובלועזי. ובהצלחה לג'ייק כהן עם השפם.
מה דעתך על הכתבה?