מייקל ג'ורדן הודה: "היה שחקן אחד שהיה טוב כמוני – הוא פשוט לא ידע לשחק את המשחק"

עבור רבים, מייקל ג'ורדן הוא עדיין הגדול מכולם. למרות עלייתם של כוכבים כמו קובי בראיינט ולברון ג'יימס, המורשת של ג'ורדן – האיש שהפך לסמל של שנות ה-90 – נותרה בלתי ניתנת לערעור.

הרצון הבלתי נגמר לנצח, השאיפה לשלמות והמנטליות הקטלנית הפכו אותו לאייקון לא רק של הכדורסל, אלא של תרבות הספורט העולמית. מעטים היו מסוגלים להתקרב לרמה שלו – קל וחומר לעבור אותו.

ובכל זאת, מתברר שג'ורדן כן חשב שהיה שחקן אחד שראוי להיכלל באותה שורה יחד איתו. על פי חברו לשעבר לשיקגו בולס, קרייג הודג'ס, מאחורי הקלעים ג'ורדן הודה שקיים שחקן אחד שהיה שווה לו – אבל הוסיף הסתייגות משמעותית.

"זוכר שיחה שהייתה בינינו – היינו ארבעה, כולל MJ. דיברנו על קלייד דרקסלר, ואז ג'ורדן אמר: 'קלייד דרקסלר טוב כמוני. הוא פשוט לא יודע לשחק את המשחק'. ואתה מבין – אנחנו לא דיברנו רק על כדורסל", סיפר הודג'ס.

ג'ורדן לא התכוון שדרקסלר לא הבין כדורסל – אלא שפשוט לא ידע לשחק את ה"משחק" שמחוץ לפרקט: זה של התדמית, השיווק והמותגים. בשנות ה-80 וה-90 הליגה הפכה לפלטפורמה שיווקית עצומה, ומי שידע למנף את זה – הפך לאגדה גם מחוץ למגרש.

ג'ורדן היה חלוץ בתחום. עם חוזי ענק, פרסומות בטלוויזיה ושיתוף פעולה פורץ דרך עם נייקי – הוא הפך לפנים של ה-NBA. דרקסלר, לעומתו, לא רדף אחרי הפרסום באותה מידה, ולמרות כישרון עצום – נותר מחוץ לאור הזרקורים באופן יחסי.

מבחינת סגנון משחק, קלייד דרקסלר היה דומה מאוד לג'ורדן – אתלטי, מהיר, אגרסיבי ובעל חוש טבעי לקליעה . הוא אף היה חלק מה"דרים טים" האגדי של אולימפיאדת ברצלונה 1992. ועדיין, ג'ורדן תמיד השאיר אותו בצל.

נתוני הקריירה מחזקים את הפער התדמיתי:

• ג'ורדן סיים עם ממוצע של 30.1 נקודות למשחק, לעומת 20.4 של דרקסלר.
• לג'ורדן יש 6 אליפויות, 5 תארי MVP של העונה, ו-6 MVP של הגמר.
• דרקסלר, לעומת זאת, זכה באליפות אחת בלבד עם יוסטון ב-1995, והשתתף בעשרה משחקי אולסטאר.

ובכל זאת, ג'ורדן זיהה בו שוויון. אולי לא במובן של הישגים – אלא בכישרון הגולמי.

בסדרה שעלתה בנטפליקס "הריקוד האחרון", בה מסופר סיפור הקריירה של ג'ורדן, הוא לא חסך במילים: "קלייד היה איום. אני לא אומר שהוא לא היה איום. אבל כשהשוו אותי אליו – נעלבתי".

ההשוואה אולי נראתה לג'ורדן מיותרת – אבל דרקסלר, בעיני רבים, היה שחקן שלפחות ברמת היכולות הפיזיות והטכניות – היה קרוב מאוד. הוא סיים עם ממוצעים של מעל 20 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים למשחק – נתונים שמספיקים להיכנס לדיון על "הגדולים באמת".

העובדה שג'ורדן עצמו הודה בכך, אפילו בשיחה פרטית, היא לא פחות ממדהימה. אולי זה לא יכניס את דרקסלר לרשימת חמשת הגדולים בכל הזמנים – אבל זו תזכורת לכך שבין כל אגדות הדור ההוא, היה אחד שאפילו ג'ורדן הסתכל עליו אחרת