ג'וזף ג'ון "ג'ו" ארלאוקאס הותיר חותם עמוק על הכדורסל הספרדי בין השנים 1988 ל-1998, כשהוא שיחק במאלגה, ויטוריה וריאל מדריד, שם זכה ב-1995 ביורוליג לצד ארווידס סאבוניס. ב-16 באוקטובר הוא ייכנס למוזיאון הכדורסל הספרדי כשחקן בינלאומי. "לא ציפיתי למשהו כזה. התקופה שלי בספרד הייתה נפלאה, אבל להיות במוזיאון הפדרציה הספרדית… אנשים העריכו אותי בכל מקום ששיחקתי", אמר ארלאוקאס, שקיבל את הבשורה ביום מיוחד במיוחד, כשבתו ילדה את נכדו בדוחא.
הקריירה שלו ב-NBA הייתה קצרה ומתסכלת. בסקרמנטו קינגס, תחת האגדה ביל ראסל, הוא קלע 17 נקודות נגד דנבר, מול אלכס אינגליש. "ביל כעס מאוד, אמר לכולם ללכת לעזאזל ואמר שהוא הולך לשחק עם הצעירים. עשינו טוב, הגבנו במקצת, אם כי הפסדנו כרגיל", הוא נזכר. ראסל הכריז שמעתה הצעירים ישחקו, ארלאוקאס חשב שהרגע שלו הגיע, אבל לא השתתף שוב עד כמה משחקים מאוחר יותר. "יום אחד, הוא החזיר אותי כדי ל"הרביץ" למג'יק ג'ונסון, כדי שאוכל להשתמש בעבירות שלי עליו. ביצעתי שתי עבירות עליו, והוא קלע שתי זריקות עונשין. מג'יק צחק ואמר לי שאני צריך להרביץ חזק יותר. לא הייתה ברירה אחרת כי ביל החליף אותי, ומג'יק אפילו "פיטר" אותי: 'קדימה, עבודה טובה, לך לספסל המזוין', הוא אמר".
לאחר מכן עבר לאיטליה ולבסוף הגיע למאלגה ב-1988. "כמעט פיטרו אותי משם גם כן. מריו פסקרה, המאמן, ניסה לא יודע כמה פעמים", הוא מספר. מנולו רוביה, המנהל לשעבר, הציל אותו כשהמליץ לו להישאר לפחות שנתיים ולהסתגל. ב-1990 בסקוניה חתמה אותו, והוא נהנה מתקופה מזהירה לצד פבלו לאסו. "עם פבלו הכול היה מאוד קל. הוא היה שם את הכדור במקום המושלם, בלי להסתכל לו בעיניים ידעתי איפה הכדור יהיה. הוא הפך את החיים שלי לקלים מאוד", הוא מתאר את הכימיה המושלמת.
ב-1993 הצטרף למדריד, שם פגש את סאבוניס. "כשסבאס היה בוויאדוליד חשבתי שהוא חרא, קצת מגזים, שהוא מוערך יתר על המידה. לא חשבתי כך עד שהתחלתי להתאמן איתו כל יום, ואז הייתי כמו 'לעזאזל, איזה בחור!' אילו מסירות הוא עשה", הוא מודה. הששה חודשים הראשונים היו קשים, כי סאבוניס תפס כל כך הרבה מקום בהתקפה, אבל ההתקדמות הפכה אותו לשלם יותר.
עם זליקו אוברדוביץ' כמאמן, מדריד זכתה ביורוליג, ואילו ארלאוקאס הגיע למשחק היסטורי עם 63 נקודות בבולוניה ב-1996. "הכי הרבה אני זוכר את אוהדי וירטוס מוחאים לי כפיים, כאילו מרוצים שהיו עדים למופע למרות התבוסה", הוא נזכר. על אוברדוביץ' הוא אומר: "שנאתי אותו גם כן. התנגשנו מילולית הרבה פעמים, אבל הוא הפך אותי לשחקן הרבה יותר טוב".
מה דעתך על הכתבה?