מעורר השראה: ללא יד ועם מחלת סרטן, כדורסלן בן 16 מראה מהי נחישות

כדורסל. אילוסטרציה | ברני ארדוב

ג'יידן ביילי, שחקן תיכון בן 16 מטנסי, מתמודד עם סרטן אגרסיבי ויד שנקטעה, אך ממשיך להגיע לאימונים כל בוקר, לשחק במשחקים ולחיות כל יום במלואו, תוך הצגת נחישות, אומץ והשראה לכל הסובבים אותו

(גודל טקסט)

ג'יידן ביילי, שחקן כדורסל בן 16 מלבנון, טנסי, בארה"ב נלחם כבר יותר משנתיים באוסטאוסרקומה – סרטן עצמות נדיר ואגרסיבי. באוגוסט האחרון, לאחר חודשים של כאבים בלתי נסבלים ויד שהפכה חסרת שימוש, הוא עבר כריתה של ידו השמאלית. הדמעות שירדו מעיניו היו של הקלה: סוף סוף הוא יכול לישון, לזוז ולשחק בלי הכאב שהפך לחלק מחייו.

למרות המצב הרפואי, ביילי מגיע בכל בוקר ל־6:45 לאימון אישי עם מאמנו בתיכון לבנון, ג'ים מקדואל. הוא עובד על קליעה, כדרור והתאמה למשחק ללא יד שמאל. בצד ימין הקליעה עדיין מעט מסורבלת, אבל ההתמדה שלו מדהימה את כל הסובבים.

חייו של ביילי בנויים סביב כדורסל, משפחה וחברים – גם כשהמציאות קשה. ב־15 באוקטובר עודכן שהסרטן התפשט לקיבה ואינו ניתן לטיפול. זו לא הפעם הראשונה שבישרו למשפחה שהסוף קרוב: שנה קודם לכן מצאו גידולים בריאות והמליצו על הוספיס. למרות זאת, ביילי שב בכל פעם למגרש.

בחודש דצמבר האחרון היד שלו כאבה עד כדי נטילת מינוני מורפיום גבוהים כדי שיוכל לשחק. ב־31 בדצמבר אמו מצאה אותו בוכה בחדרו. המשפחה התפללה יחד, ובבוקר הראשון של 2025 ביילי קם נטול כאבים, מלא אנרגיה וחזר לבית הספר כעבור שלושה ימים – תופעה שגם הרופאים הודו שאין להם הסבר רפואי עבורה.

אחרי קטיעת היד הוא התאושש במהירות מדהימה: חזר לבית הספר בתוך חמישה ימים ולמגרש לאחר זמן קצר נוסף. גם כעת, כשהסרטן הגיע לקיבה, הוא ממשיך לשחק, לפתוח בחמישייה ולהילחם על כל כדור. במשחק מול ברנטווד התקשה לייצר נקודות, אך תרם הגנה ומשחק לחימה שהפך לסימן ההיכר שלו.

ביילי מסרב לרחמים עצמיים. כשהשמועות בבית הספר טענו שנותרו לו שבועיים לחיות, הוא רק חייך ואמר: "אם היו נשארים לי שבועיים – כבר הייתי בבורה בורה". ובכל פעם שנכנס הביתה אחרי אימון, מחויך ומזיע, קשה להאמין שמדובר ב" מטופל הוספיס" – אלא בנער שלא מפסיק לחיות.

עוד באותו נושא: ג'יידון ביילי, כדורסל

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי