בראבו לדני אבדיה. לא הרבה חשבו שיגיע לגבהים האלה. המספרים קפצו, גם באמריקה מסמנים אותו כמועמד לאולסטאר. באמת בראבו. מה שקצת פחות בראבו הוא ההיסטריה הבלתי נשלטת שאחזה בתקשורת על כל כליה וחייליה – עיתונות, אינטרנט וערוצי טלוויזיה.
אין אדם ביקום המוכר, כולל דונלד טראמפ, בנימין נתניהו והפצ"רית, שמקבל בתקשורת הישראלית כיסוי כמו דני אבדיה. אין יום שלא סופרים לו את הסטטיסטיקות, מה אמר לפני המשחק, מה אמר אחרי, מה אמר עליו המאמן, מה אמר המאמן היריב, מה אמר ראש הממשלה, ומה אמר המלאך גבריאל. הסופרלטיבים המבעבעים התרגשות צונחים כמו גשם שוטף של ברכות.
גם עידו גור, שדר ערוץ הספורט, ברגיל ממטרה בלתי נשלטת של מילים, איבד לגמרי את הברקסים בעניין של דני אבדיה. מילא שהוא סופר לו כל גיהוק ודולף מהתרגשות מכל סל או קליעת עונשין של הפלא האנושי. אבל נשבע לכם ששמעתי אותו קורא בגרון חנוק ממש על עוד סל שגרתי של אבדיה שכמותו נקלעים אלף כל ערב בליגת ה־NBA. הוא כל כך נרגש עידו גור, עד שלפעמים נראה לי שעוד סל או שניים של אבדיה וגור יפרוץ למגרש לחבק אותו, וזה עלול לגבול בהטרדה.
אני לא משתגע על אבדיה – מותר לומר את זה? לא יזרקו עליי עגבניות? מכמה סיבות אני לא משתגע עליו. קודם כל ההיסטריה המופרזת מעצבנת אותי. יש שחקנים נוספים ב-NBA שמשיגים מספרים דומים וטובים יותר, בקבוצות טובות יותר, במקומות שקשה יותר לבלוט בהם, ונדמה לי שב-NBA לא מתעלפים מהם בהערצה כמו שנוח לנו כאן להתעלף מאבדיה. נכון, מתפעלים, אבל עוד לא שמעתי שדר NBA עוגב על שחקן כמו שעידו גור הרומנטיקן עושה.
הכדורסל של אבדיה, אגב, הוא לא היפה ביותר לעין שניתן למצוא. אבדיה הוא דחפור. נכנס בשלושה שחקנים, דוחף דוחף דוחף, בסוף או שקולע או שמקבל זריקות עונשין. סורי. לא בשביל זה אני רוכש מינוי ל־NBA. אני אוהב את הכדורסל שלי גבוה, אתלטי, מהיר, לא כזה שתכף טוחן את עזה ובג"ץ. ועוד מילה אחרונה על זה שקוראים לו דני אבדיה "שלנו". אבדיה לא שלי. יש איזו קרבה רעיונית מרוחקת, אבל הוא לא אח שלי, אני לא מקבל דולר אחד מה-55 מיליון דולר שהוא מרוויח, וממש, אבל ממש לא אכפת לי כמה אנד וואן הוא קלע. קצת שקט בבקשה.
"מתוך הטור של דורון ברוש במעריב סופהשבוע"
מה דעתך על הכתבה?