ספק אם כשתוכנן לוח משחקי היורוליג לעונה הזאת, ידע המשבץ איזו היסטוריה הוא ייצור. הערב (חמישי, 21:45) תעלה מכבי תל אביב אל הפרקט במוביסטר ארנה, כשתפגוש את ריאל מדריד במשחק במסגרת המחזור ה-21 ביורוליג. ספק אם המשחק הנוכחי ייכנס לספרי ההיסטוריה, אבל ההקשר שלו בהחלט היסטורי.
לפני 50 שנה בדיוק, ב-8 בינואר 1976, עלו שחקני מכבי תל אביב אל הפאביליון בתקווה לצלוח את בית רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות. את הערב ההוא סיימה מכבי עם משחק שנכנס לספרי ההיסטוריה מהצד הלא נכון – התבוסה הגדולה ביותר שהיא ספגה במשחק בגביע אירופה, 125:78, 47 הפרש.
זה היה המפגש הכפול השני של הצהובים בבית רבע הגמר, אחרי שאת רוטרדאם ההולנדית הם ניצחו. במכבי ידעו שריאל נחשבת למשוכה כמעט בלתי אפשרית. השלישייה האמריקאית הבולטת – וויין ברבנדר, וולטר שצ'רביאק וג'ון קופראן – ביחד עם חואן קורבאלאן הבלתי נגמר, תהיה מועמדת מובילה לזכייה בגביע אירופה לאלופות. מכבי, עם הסנטר הענק לורנס מקריי שהרשים במשחקים המוקדמים, ופרד דווילי בן ה-32 על הקווים, קיוותה להפתעה.
אלכס דורון, שליח מעריב למדריד, דיווח בבוקר המשחק כי דווילי לא אישר לאנשי ריאל לצפות באימון המסכם של הקבוצה. ברבנדר אמר כי אסור לזלזל במכבי, וריאל נראתה כקבוצה שתיתן את הכבוד הראוי ליריבה שניצחה אותה לפני המשחק הזה רק פעם אחת בשישה משחקים.
על הפרקט, במשחק שלא שודר בטלוויזיה, החזיקה החבורה של דווילי כמה דקות בלבד, כשהתוצאה עמדה על 10:10. שצ'רביאק התחמם וממצב של 20:24 לקבוצתו הריץ אותה ל-28:47, ול-36:56 במחצית. ריאל שלטה מתחת לסלים, מכבי נראתה חסרת אונים, והערב הנהדר של וולטר רק המשיך בדרך ל-16 מ-19 מהשדה ו-36 נקודות. מקריי הענק, זה שהרשים במשחקים המוקדמים, נותר ללא תשובה עם 8 נקודות ובעיית עבירות מוקדמת.
"אין תגובה, הסתכל על לוח התוצאות, הוא מדבר בעד עצמו", אמר מנואל סאינז לאלכס דורון בסיום המשחק. שלושה ימים לאחר המשחק, במוסף הספורט המורחב של יום ראשון, הוא פרסם כתבה נרחבת על המשחק והתנהלותו של דווילי, שעל פי הדיווח שתה לאחר המשחק לא מעט ויצא לסיבוב ברחובות מדריד.
"מוטב אולי למות, מאשר להיות מובס. מאחר שעם תבוסה צריכים עוד לחיות והיא מטרידה", אמר דווילי לאחר המשחק. "השאלה הגדולה ביותר שעומדת לפנינו עתה היא: האם תשפיע התבוסה לריאל על הקבוצה? אם אנחנו אלופים גדולים, אז נוכל להתגבר על המהלומה, אבל אם זו אשליה – נמות. אלוף אמיתי שסופג מהלומה, נופל וקם על רגליו. אלוף מדומה – נשבר. אני נושא עיני לבאות, למשחקים שנותרו לנו בגביע אירופה. אני עוד מאמין שיש תקווה".
דווילי היה דמות שנויה במחלוקת, אבל במכבי תל אביב עוד האמינו. את וינה הם עברו בקלות, ואת פדרלה השוויצרית הם ניצחו בדרמה גדולה בהפרש של נקודה. הכל חיכה למשחק הכפול עם קאנטו כדי לעלות לחצי הגמר. מכבי ניצחה את המשחק הראשון ב-12 הפרש, אבל בגומלין הובסה שוב, ב-25 הפרש, ומצאה את עצמה מחוץ לחצי הגמר.
על פי הדיווחים לאחר ההפסד באיטליה, דווילי השתולל. ההנהלה החליטה להחליף אותו בעוזרו, רלף קליין, שיזכה בשנה שלאחר מכן בגביע אירופה. "להסכים לקבל את רלף קליין כעוזר הייתה כנראה ההחלטה הגרועה בקריירה שלי. אם יש משהו שאני מצטער עליו, זה זה", אמר האמריקאי ללא בושה 39 שנים לאחר התבוסה בראיון שנתן ליהונתן אליהו בוואלה ספורט.
"מעולם לא חיבבתי, כיבדתי או בטחתי בו. מהאימון הראשון ידעתי שיהיה סיוט לעבוד איתו. הוא לא עשה כלום באימונים או במשחקים. היחסים בינינו היו איומים ואף מעבר לכך. אם היו נותנים לי הזדמנות להחתים את חיים שטרקמן, אותו רציתי כעוזר, הכל היה נראה אחרת. כפו אותו עליי, וזו הייתה 'מתנה' רעה מאוד. כשהוא הפך אחר כך למאמן הראשי נתנו לו להחתים את מי שרצה כעוזר. אני לא זכיתי לפריבילגיה הזו, ומה שקיבלתי זה כעוזר שחותר תחתיי. רלף קליין היה אדם לא לויאלי באופן קיצוני".
מה דעתך על הכתבה?