הפועל תל אביב לא באמת הייתה קרובה ל-0:1 בסדרת הפלייאוף הראשונה שלה ביורוליג אי פעם, אבל היא ניצחה עוד לפני המשחק. אחרי שהשתלטה על הטריטוריה המסורתית של מכבי במפגן כוח היסטורי, למרות קרע עמוק עם הקהל, היא הגיעה למדריד בידיעה ברורה שאת ההישג שלה העונה היא כבר עשתה.
זה בדיוק המלכוד התודעתי בסטטוס החדש שבנתה לעצמה: למרות שאין ממנה ציפיות אמיתיות לעבור את ריאל בסדרה, הפועל תל אביב לא יכולה לשחק כאילו אין עליה ציפיות ולהתנהג על תקן משתתפת שבאה להעביר ניקוב במעמד לא מוכר. בתקציב עתק, דומה לזה של ריאל, ואחרי ניצחונות מרשימים על פנאתיייקוס, פנרבחצ'ה וכמעט גם על אולימפיאקוס, צריך לצפות מהפועל להרבה יותר ממה שראינו ממנה אמש (רביעי), בהפסד שהסתיים בתוצאה צמודה אך משקרת.
זה קרה קודם כל כי הפועל בלי אלייז'ה בריאנט היא לא אותה הפועל. המבט הקפוא של הכוכב הפצוע שלה על הספסל החזיר אותה לימים רחוקים ועגומים מאמצע העונה, הפעם האחרונה שבה נאלצה להסתדר בלעדיו. בלעדיו, התלות של איטודיס בספקי הנקודות העיקריים שלו, דן אוטורו בצבע ו-ואסיליה מיציץ', כריס ג'ונס ואנטוניו בלייקני בקו האחורי, זועקת ולפעמים קצת כואבת. בלעדיו כדורסל הבידודים והיכולות האישיות אפקטיבי פחות באופן כמעט מתבקש; אין משחק בין-גארדים יעיל וחכם עם ג'ונס; אין נקודות קלות בהתקפות תקועות, ויש הרבה יותר אחריות על הכתפיים של ואסה, שהייתה שווה אתמול להפועל שלל טעויות מכריעות.
תכף נגיע למיציץ', אולי הפיל הגדול שבחדר, אבל נתחיל מההתחלה. אוטורו פתח את המשחק בצורה מבריקה. הוא עשה הכל מהכל, טחן את ריאל בצבע, היה יעיל כהרגלו כמעט בכל מהלך פיק-אנד-רול עם הגארדים ואחרי הפציעה של טבארס – שחקן בעל רמת חשיבות דומה עבור לריאל לזו של ברייאנט עבור הפועל – הדרך של הגבוהים באדום לסל של ריאל נראתה כאילו קלה יותר. זו הייתה אשליה אופטית. אוטורו סיים את הרבע הראשון עם 10 נקודות בלי החטאה, אבל העייפות שלו התחילה לתת סימנים שהמחליף של טבארס אוסמן גארובה ניצל בסוף הרבע. וכשאוטורו ירד לנוח הגיעו הדקות המשונות של הערב, שסימנו לאן הוא הולך.
אוהדים ופרשנים האשימו בשבועות האחרונים את דימיטיריס איטודיס בשמרנות והיצמדות מוגזמת להרגלים וקבעונות. אז האשימו. המאמן היווני שזרק את ג'ונתן מוטלי מהרוטציה בדרך לפלייאוף נזכר בו דווקא אתמול, ודווקא אחרי שטבארס נפצע. מוטלי היה פתרון פוטנציאלי נכון לאימה שטבארס איים להטיל על הפועל בצבע, כי הוא השחקן הגבוה היחיד של הפועל שיכול לאיים על הסל גם מבחוץ.
אלא שאיטודיס בחר להוציא אותו מההקפאה דווקא בהיעדרו של טבארס, בהרכב שני גבוהים מוזר עם טאי אודיאסה, שעשה שירות בעייתי לשניהם ולא עזר בכלל להתקפה של הפועל. אודיאסה שנראה דומיננטי ויעיל בשבועות האחרונים נעלם, מוטלי נכנס למצב שוטטות, והדקות האלה הציתו את הבריחה של ריאל – מפלוס שש ליתרון 16, בעיקר עם קליעות אופייניות מחצי מרחק של טריי ליילס ואנדרס פליס.
איטודיס שאיחר מעט להוציא את אוטורו ברבע הראשון איחר להחזיר אותו ברבע השני, ובלי בריאנט, ועם מיציץ' בגרסה הזו, הפועל לא באמת יכולה להיתלות רק בערב קליעות נפלא נוסף של בלייקני כדי לחזור מבור כל כך עמוק נגד ריאל באולם שלה ובמוד פלייאוף. באופן שבו התפתח המשחק דווקא היו לה הזדמנויות לעשות את זה, שהלכו לפח פעם אחר פעם. במגוון הזדמנויות הפועל נגעה אבל לא נגעה, הוכיחה שריאל כאילו פגיעה אבל לא נתנה את הביס שגרם לה לדמם.
ההגנה האזורית שאיטודיס הציב בתחילת המחצית השנייה הראתה ניצוצות, אבל שוב ושוב צ'ומה אוקיקי כיבה אותם כשהתנגב בדיוק כשהיה צריך ולקח ריבאונדים חשובים בהתקפה. העבירה הבלתי ספורטיבית של גבריאל דק ששיגעה את סרג'יו סקאריולו כבר יצרה תנופה לקאמבק (מ-16 הפרש ל-11 תוך שש שניות), אלא שאז איטודיס קיבל טכנית, הקהל באולם נדלק, וריאל ברחה בחזרה ל-18. הדקות האחרונות המשוגעות של בלייקני רק הזכירו שהפועל יכולה להיות הרבה יותר מסוכנת, ושריאל יותר פגיעה ממה שאולי היה נדמה, אבל קשה להסיק מהן מסקנות אמיתיות למשחק 2.
שני השחקנים שעשו את ההבדל אתמול ויכולים לעשות באמת את ההבדל להמשך הסדרה, שיכולה לגמרי להשתנות בלי ברייאנט וטבארס, הם פקונדו קאמפצו ומיציץ'. קפאמצו תפס אתמול את אחד מאותם משחקים שבהם הוא מכתיב את הקצב וקולע שלשות שכל אחת מהן מרגישה כמו שלשת מומנטום, ולמרות שמסר רק אסיסט אחד, עשה יותר מכל אחד אחר בריאל את ההבדל בין הקבוצות בכל אחת מ-21 הדקות שלו. הוא היה המנוע.
ובצד השני, על אותה משבצת, היה את מיציץ', שמקבל העונה 6 מיליון דולר בדיוק בשביל הרגעים האלה והמשחקים האלה: כוכב בלתי מעורער וקבלן אליפויות משופשף שיסדר, ינווט, יקלע ויעשה את המהלכים הנכונים ברגעים הנכונים, גם ואולי בעיקר ברגע שבו שותפו הבכיר לקו האחורי נפצע. זה היה הרגע של מיציץ' לזרוח ולתפוס פיקוד באופן שיסיר וישתיק כל ביקורת (מוצדקת) שהושמעה נגדו לאורך העונה.
אתמול הוא אולי קלע 15 נקודות באחוזים לא רעים (6 מ-11 מהשדה, 2 מ-3 ל-3), אבל במבחן העין זה היה עוד ערב רע מאוד של מיציץ': ערב של 6 איבודים על 2 אסיסטים, ערב של קבלת החלטות לא טובה ושל ואקום מנהיגותי שרק הוא היה צריך למלא, ולא התמלא. ההתקפה האחרונה של הפועל זיקקה את זה יותר מכל, כשבמקום לזרוק שלשה במינוס 4 הכוכב הסרבי בחר לחדור כדי לנסות לקלוע מקרוב, ונחסם.
הסדרה הזו כמובן לא גמורה. איטודיס עוד יכול לשלוף שפנים (ים מדר, מישהו?), ג'ונס שוב הוכיח שאפשר לסמוך עליו בתור הרכז המוביל (8 אסיסטים), ובמשחקים הבאים אפשר לצפות לתרומה גבוהה יותר מה-0 נקודות של קולין מלקולם. אבל כדי שדברים באמת ישתנו במשחקים 2 ו-3, בלי בריאנט אבל גם איתו הפועל תל אביב חייבת לפני כל דבר אחר – ואסיליה מיציץ' אחר.
מה דעתך על הכתבה?