הכדורסל האירופי עומד בפני שינוי כלכלי משמעותי, שעשוי להשפיע גם על עתידן של מכבי תל אביב והפועל תל אביב ביורוליג. המפעל הציג תוכנית עסקית לעשר השנים הקרובות, שבמסגרתה הוא מתכנן לחלק 3.4 מיליארד יורו לקבוצות המשתתפות, להרחיב את התחרות ולהגדיל את שווי הליגה והמועדונים באופן דרמטי. עבור שתי הנציגות הישראליות, השאלה היא כיצד יתורגם השינוי למעמדן במפעל ולמשאבים שיעמדו לרשותן בעתיד.
לפי התוכנית שאושרה על ידי 13 המועדונים בעלי המניות ביורוליג, מתוך הסכום הכולל, 2.2 מיליארד יורו צפויים להגיע מהכנסות הליגה, ו-1.2 מיליארד יורו נוספים מדמי זיכיון במסגרת שני חלונות התרחבות המתוכננים ל-2027 ול-2031. לשם השוואה, לפי דיווח "יורו הופס", החלוקה הנוכחית לקבוצות באמצעות מאגר ההכנסות ובונוסים על הישגים עומדת על כ-70 מיליון יורו. מדובר בפער משמעותי, אם כי התוכנית אינה מפרטת כמה כסף תקבל כל קבוצה בנפרד.
מבחינת מכבי תל אביב, נקודת הפתיחה ברורה יותר. הצהובים נמנים עם 13 בעלי המניות שאישרו את התוכנית, ולכן הם חלק מקבוצת המועדונים שמובילה את השינוי. אחד המרכיבים המרכזיים הוא המעבר למודל זיכיונות, שאמור להעלות את שווי הליגה והמועדונים ב-25% כבר מעונת 2026/27. המהלך נועד להעניק מסגרת ארוכת טווח לפעילות הקבוצות ולחזק את ערכן הכלכלי, אך עדיין לא פורסמו פרטים מלאים על האופן שבו ישפיע המודל על חלוקת ההכנסות בין המועדונים.
אצל הפועל תל אביב, התמונה מורכבת יותר. האדומים הצטרפו ליורוליג לקראת עונת 2025/26, אך אינם נמנים עם 13 בעלי המניות שאישרו את התוכנית. היורוליג הודיעה כי כבר קיבלה 15 הצעות מחייבות להשתתפות עתידית במפעל, בשווי מצטבר של 1.2 מיליארד יורו, וההתרחבות המתוכננת עשויה לפתוח אפשרויות נוספות. עם זאת, טרם פורסם מי יהיו המצטרפים החדשים או מה יהיה מעמדה של הפועל במסגרת מודל הזיכיונות, ולכן אין עדיין ודאות כיצד השינוי ישפיע עליה.
היעדים הכלכליים של היורוליג שאפתניים במיוחד. ההכנסות המסחריות השנתיות אמורות להגיע ל-648 מיליון יורו עד השנה העשירית של התוכנית, לאחר שבמהלך העשור האחרון הן גדלו פי חמישה. במקביל, שווי המועדונים בעלי הרישיון, שמוערך כיום ב-1.8 מיליארד יורו במצטבר, צפוי להגיע ל-5.4 מיליארד יורו. שווי הליגה עצמה, המוערך ב-1.4 מיליארד יורו, עשוי לנסוק ל-7.98 מיליארד יורו. יחד, מדובר בשווי חזוי של יותר מ-13 מיליארד יורו.
לצד השאיפה לצמיחה, ביורוליג רוצים גם לצמצם את הפערים ביציבות הכלכלית של המועדונים. לפי נתוני המפעל, כ-40% בלבד מבעלי הרישיון נחשבים כיום לבעלי פעילות כלכלית בת-קיימא, והיעד הוא שכל המועדונים יגיעו לעצמאות פיננסית עד לסיום השלב הראשון של התוכנית. לשם כך מתוכננים חיזוק תקנות הפייר פליי הפיננסי, השקעות בטכנולוגיה ופיתוח אולמות. ביורוליג ציינו כי הכנסות המועדונים ביום משחק הוכפלו בשלוש השנים האחרונות, בעוד ההכנסות המסחריות שלהם צמחו ב-50% בשלוש העונות האחרונות.
התוכנית הכלכלית הוצגה לאחר פגישה באגם קומו, שבה נדונו גם היחסים עם ה-NBA והאפשרות לשיתוף פעולה בין הליגות. לפי "יורו הופס", התוכנית מספקת ליורוליג מסלול להתרחבות ולצמיחה גם במקרה שלא ייחתם הסכם עם הליגה האמריקאית. עבור מכבי תל אביב, האתגר יהיה למנף את מעמדה כאחת מבעלות המניות; עבור הפועל תל אביב, השאלה תהיה כיצד תשתלב במבנה העתידי. בשלב זה ברור שהכסף הגדול עשוי לשנות את פני המפעל, אך ההשלכות המדויקות על שתי הקבוצות הישראליות עדיין תלויות בהחלטות שיתקבלו בהמשך.
מה דעתך על הכתבה?