עבור החובב הישראלי הממוצע, מעקב אחר לילות ה-NBA הפך מזמן לאחד התחביבים הלאומיים. אך אם בעבר היינו מתרכזים בנציג יחיד ובודד, העונה הקרובה מזמנת לנו תופעה שלא הייתה כמותה: ארבעה שחקנים עם דרכון ישראלי בליגה הטובה בעולם.
בזמן שעל מעלליו ורגע השיא של דני אבדיה בפורטלנד ייכתבו עוד אינספור מילים, ישנה שלישייה מרתקת לא פחות שמחכה מעבר לפינה. בן שרף ודני וולף שנכנסים לעונתם השנייה בליגה בברוקלין, ועמנואל שארפ – הרוקי המרענן בסקרמנטו שמביא איתו מורשת משפחתית מפוארת. לקראת עונת ה-NBA החדשה שתחל ביום שלישי הקרוב, אציג בפניכם את הישראלים ה"פחות מוכרים" שלנו בליגה הטובה בעולם, מה עשו בעונה שעבר, לאיזו סיטואציה הם נכנסים העונה ומה אנחנו, כאוהדים ישראלים מלאי גאווה, מקווים וצריכים לראות מהם לאורך החודשים הקרובים.
בן שרף: הקרב הפנימי בקו האחורי העמוס
- הקבוצה: ברוקלין נטס
- סטאטוס בליגה: נכנס לעונה השנייה
- ממוצעים בעונה החולפת: 7.5 נקודות, 2.1 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים
מה עשה בעונת הבכורה
עונת הבכורה של בן שרף הייתה מסע של הסתגלות לקצב, לפיזיות ולעומס העצום של ה-NBA. שרף הראה לא מעט רגעים שבהם חוכמת המשחק המופלאה שלו, ראיית המשחק ויכולת החדירה המצוינת באו לידי ביטוי. לקראת סוף העונה שעברה הוא אף רשם מספר משחקים נהדרים שבהם הוכיח שהוא שייך לרמה הזו ויכול לייצר נקודות ואסיסטים. מנגד, לשרף היו יותר מדי רגעים של היעלמות, חוסר יוזמה וגם כשהכדור היה אצלו בידיים, מיהר להעביר אותו למישהו אחר. אבל כמובן, מעל הכל, ריחף נושא הקליעה. ב-44 משחקים בהם שותף, שרף קלע ב-21.1% בלבד מחוץ לקשת.
ניתוח הרוטציה והסיטואציה המורכבת
עבור שרף, הסיטואציה בברוקלין מורכבת במיוחד. גם אם הנטס ייקלעו לעונה חלשה ויחליטו ללכת על פיתוח שחקנים צעירים, הקו האחורי שלהם פשוט צפוף מדי בכישרון צעיר שצריך דקות. איגור דיומין, נולאן טראורה ומיקל בראון (הרוקי שהגיע מהדראפט האחרון) תופסים כולם מקום מרכזי בתוכניות של המועדון. הבעיה של שרף היא שהרכזים שמדורגים לפניו ברוטציה הם בעצמם שחקנים צעירים מאוד, מה שאומר שהנטס ירצו להריץ אותם בכל מקרה – גם בעונה של בניה מחדש. שלא תבינו לא נכון, לשרף בהחלט יש את היכולות והפוטנציאל להיות חלק משמעותי ברוטציה של ברוקלין ולקבל יותר דקות משחק ויותר קרדיט ממה שקיבל בעונה שעברה, אבל חובת ההוכחה ללא ספק תהיה עליו.
הנקודה המרכזית להוכחה
כדי להרוויח דקות בתוך העומס הזה, שרף חייב לשפר באופן דרמטי את הקליעה שלו מחוץ לקשת. בליגה שבה שומרים "מזמינים" שחקנים לזרוק מחוץ לקשת בידיעה שהאחוזים שלהם לא טובים, שרף יהיה חייב להראות שהוא יכול להעניש מטווח השלוש כדי לפתוח לעצמו את הנתיבים לטבעת ולבלוט מעל המתחרים שלו על העמדה. בעונה שעברה ראינו את שרף חודר לסל ללא פחד, לא נרתע ממגע ומראה ניצוצות של שחקן שיכול להיות בורג חשוב בקבוצת NBA.
לרוב, שחקנים בתחילת דרכם מראים שיפור טבעי בכמעט כל מדד אפשרי ואם שרף ישכיל לעשות זאת, בעיקר בכל מה שקשור ביכולת הקליעה שלו ובאחריות בניהול המשחק (ממוצע של 2.3 איבודים בפחות מ-21 דקות זה לא הנתון המעודד ביותר עבור רכז), יתכן בהחלט שנראה אותו מקבל דקות משחק משמעותיות ואולי אפילו תופס את עמדת הרכז הפותח של הנטס.
דני וולף: הניצוצות, הוותיקים והבמה שתתפנה
- הקבוצה: ברוקלין נטס
- סטאטוס בליגה: נכנס לעונה השנייה
- ממוצעים בעונה החולפת: 8.9 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים
מה עשה בעונת הבכורה
דני וולף היה אחת ההפתעות הנעימות והמסקרנות של העונה החולפת. הגבוה שמשלב "סייז" מרשים עם יכולות טיפול בכדור של גארד הראה ניצוצות של "פוינט-סנטר" מודרני. בדקות המעטות שקיבל בעונת הבכורה הוא הוכיח שהוא לא עוד גבוה שמחכה לריבאונד, אלא שחקן שמסוגל לנהל התקפה מעבר לחצי, למסור אסיסטים חכמים ולהוריד כדור לרצפה. אחד הדברים הבולטים שנאמרו על וולף לאורך העונה, הוא שיש לו IQ כדורסל יוצא דופן וניתן היה לראות את זה לא פעם לאורך העונה עם מסירות חכמות ומהלכים הגנתיים מצוינים, למרות שהוא לא נחשב שומר איכותי במיוחד. בצד ההתקפי, ראינו שחקן שלא מפחד לקחת זריקות, גם אם הוא ברצף החטאות.
ניתוח הרוטציה בעמדות הפנים
גם אצל וולף יש תחרות לא פשוטה, במיוחד לאחר שהנטס צירפו את ג'וליוס רנדל המנוסה לתפקיד הפאוור פורוורד, לצד נוכחותם של דיירון שארפ ומוריץ וגנר שהגיע מאורלנדו. אלא שבניגוד למצב של שרף, התחרות של וולף מורכבת בעיקר משחקנים ותיקים ומנוסים. ברוקלין אמנם מציגה סגל מרשים יותר לעומת העונה החולפת, אבל עדיין מדובר בקבוצה שאין לה שאיפות או ציפיות להגיע רחוק. במידה והקבוצה תתקשה להשיג נצחונות בחודשים הראשונים, ייתכן והיא תבצע טריידים על השחקנים הבכירים, בדגש על ג'וליוס רנדל, וכך הסיכוי של וולף לקבל דקות משמעותיות יותר יגדל.
תמונת הקרדיט והציפיות
אם וכאשר ברוקלין לא תנצח ותיפלט ממאבקי הפלייאוף, הנטס יעבירו את הפוקוס לקידום הצעירים. במצב כזה, השחקנים הוותיקים עשויים לפנות את הבמה או לקבל פחות דקות, וזה בדיוק המקום שבו וולף יוכל לקפוץ קדימה. השילוב הייחודי שלו בתור גבוה שמנהל משחק והניצוצות שכבר הראה מעניקים לו יתרון יחסי בקרב על דקות הספסל של העתיד.
על מנת שיוכל לקבל דקות משמעותיות ולהפוך לבורג משמעותי עוד יותר בקבוצה, וולף יצטרך להראות בגרות, אחריות ובעיקר יציבות. לצד משחקים נהדרים בעונה החולפת, היו לו גם לא מעט רגעים של "השתוללות", זריקות קשות ואיבודים חסרי אחריות. אין ספק שוולף שחקן כשרוני כשלא פעם השוו את יכולות המסירה וראיית המשחק שלו לאלו של לא אחר מניקולה יוקיץ'(ואפילו קיבל את הכינוי Jew-kic, יוקיץ' היהודי). לוולף יש בהחלט את סט הכישורים להפוך לשחקן לגיטימי ב-NBA, עכשיו חובת ההוכחה היא עליו.
עמנואל שארפ: בגרות מהמכללות והזדמנות מושלמת
- הקבוצה: סקרמנטו קינגס
- סטאטוס בליגה: רוקי
- ממוצעים בעונה החולפת (מכללות): 15.5 נקודות, 3 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים
החיבור הישראלי
השם שארפ מזכיר לרבים מאיתנו את אחד הרגעים המרגשים ביותר בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, אם לא המרגש ביניהם. עמנואל שארפ הוא בנו של דרק שארפ, השחקן האגדי של מכבי תל אביב שהיה אחראי על השלשה המפורסמת מול ז'לגיריס קובנה (אם זו הפעם הראשונה שאתם קוראים על זה, צפו ביוטיוב בדחיפות) ומהדמויות האהובות והאייקוניות בספורט הישראלי. הזיקה לישראל והווינריות שעוברת בגנים הופכות אותו מיד לשחקן שקל מאוד לקורא הישראלי להתחבר אליו ולהתרגש מהדרך שלו.
יתרון הניסיון והפרופיל המבוקש
שארפ מגיע ל-NBA אחרי כמה שנים מצוינות ומוצלחות במכללות במדי יוסטון. הוא מגיע לליגה בגיל מבוגר יחסית לרוקי, כשהוא כבר שחקן בשל, פיזי ומוכן לקרבות של המקצוענים. הנכסים העיקריים שלו הם בדיוק מה שכל קבוצת NBA מחפשת: קליעה קטלנית מחוץ לקשת והגנה קשוחה ובלתי מתפשרת. שחקן "3andD" קלאסי שלא דורש את הכדור ביד כדי להיות אפקטיבי. שארפ מגיע לליגה אחרי ארבע עונות במכללת יוסטון ולאורך קריירת המכללות קלע ב-37.6% בממוצע מחוץ לקשת, אחוזים נהדרים עבור שחקן שמתיימר להפוך לשחקן עם קריירה ארוכה בליגה הטובה בעולם.
ניתוח הרוטציה והזדמנות בסקרמנטו
הסיטואציה של שארפ נראית כרגע הנוחה והפתוחה ביותר מבין השלושה. על פניו, כשמסתכלים על הסגל של הקינגס ניתן לראות שמות לא רעים שיכולים "לנגוס" בדקות המשחק של שארפ כמו זאק לאבין ומאליק מונק, אבל סקרמנטו נחשבת לאחת הקבוצות החלשות בליגה וצפויה ללכת לקידום שחקנים צעירים בשלב מוקדם של העונה.
מכיוון ששארפ מביא איתו ניסיון מכללות עשיר ויכולת תרומה מיידית בהגנה ובשלשות, הדרך שלו להשתלב ברוטציה ולקבל קרדיט משמעותי מרווחת בהרבה. אם ימשיך להפגין את הקשיחות האופיינית לו, העונה הזו יכולה להפוך לסיפור הצלחה מהיר במיוחד. אני מאמין, שאם נראה את שארפ מביא את החוזקות שלו בשני צדי המגרש כבר בתחילת העונה, לא מן הנמנע שמהר מאוד נראה אותו הופך לבורג משמעותי בקבוצה ואולי אפילו הופך לשחקן חמישייה קבוע.
סיכום: עונת המבחן של הכדורסל הישראלי
ארבעה ישראלים בליגה הטובה בעולם זו אמירה חזקה על העומק של הכדורסל שלנו. בעוד שדני אבדיה הוא כבר בעל הבית המוכח, העיניים של כולנו יהיו נשואות השנה אל המאבקים ברוטציות. שרף יצטרך לקלוע כדי לשרוד את הצפיפות בברוקלין, וולף ימתין לרגע שבו הוותיקים יפנו לו את הבמה, ושארפ ינסה לנצל את הבגרות מיוסטון כדי לתפוס מקום מרכזי בסקרמנטו. דבר אחד בטוח: צפויה לנו עונה מרתקת ומלאת עניין.
מה דעתך על הכתבה?