לפחות פעמיים ראה אנג'לו קלויארו כיצד הוא עומד לסיים את דרכו במכבי תל אביב. לפני שנתיים, בעקבות חזרתו של עומרי כספי ועוד בטרם נפתחה העונה, הצהובים הודיעו לו ולסוכנו שהוא רשאי למצוא קבוצה חדשה ואף לא רשמו אותו ליורוליג ולליגת העל במשך שבועות ארוכים, עד שהגיעה מכת הפציעות והקימה אותו לתחייה; בקיץ, כשתם חוזהו, הוא שב לא היה בתוכניות, אך בפעם השנייה חזר לעניינים וחתם לשנתיים נוספות. אפילו העונה, כשבידיו חוזה מובטח והקבוצה הלכה על ריענון שורות, מסביב למועדון היו שמועות על שחרורו. ושוב, קלויארו לא הלך לשום מקום.
"כשמסתכלים על זה מבחוץ, זו הייתה רכבת הרים, אבל פשוט עשיתי מה שאני עושה בדרך כלל", אומר קלויארו בריאיון לוואלה! ספורט לקראת פתיחת עונתו הרביעית בצהוב, מחר (חמישי, 21:00) ביורוליג נגד באיירן מינכן. "הופעתי לאימונים ונשארתי מוכן, באתי לעבוד, התמקדתי בניסיון לשלוט במה שאני יכול. שחקנים עוברים בכל אירופה, וזה חלק מהעסק, הבנתי את זה. לפעמים אתה לא יכול לשלוט בזה, ואתה צריך להישאר מקצוען".
– מעט זרים נשארו לשנה רביעית במכבי. דווין סמית', ניקולה וויצ'יץ', אנתוני פארקר, קווין מגי, ארל וויליאמס, סקוטי ווילבקין… מה זה אומר עליך?
"מכבי אוהבת לשמור על האנשים המקצוענים, אלה שעובדים חזק, שחקנים שהם אנשים טובים. לא רק כאן אוהבים שחקנים שלא צריכים להתעסק איתם. אז בזה אני מתרכז, מנסה להגיע ולשחק כדורסל, וזה קל לי כי אני אוהב את זה".
– נדבקת לתפקיד של שחקן נשמה.
"זאת העבודה שלי, אבל אני אוהב אותה. בכל קבוצה שהייתי בה, התמקדתי בזה. אני פשוט אוהב לנצח, לעזור לקבוצה, להיות חבר טוב לקבוצה, לבנות יחסים טובים עם השותפים שלי. זה כיף לשחק חזק, לקפוץ מעבר לשולחן המזכירות, להשתטח על הרצפה, להשיג ריבאונדים משוגעים".
הריאיון עם קלויארו התקיים מעט אחרי שהצהובים שבו לאימונים כמעט מלאים מהתפרצות הקורונה שפקדה את הקבוצה. "זה לא היה ממש מפתיע", הוא מסביר. "אנחנו משחקים עם הקורונה כבר כמעט שנתיים, ושיחקנו נגד קבוצות שהיו עם קורונה. בריאל מדריד היה שחקן על המגרש ואחר כך גילינו שהיה מאומת. שיחקנו נגד אנאדולו אפס שחסרה שלושה או ארבעה שחקנים בגלל זה. אנחנו חסרי מזל שזה קרה לנו, אבל זה נמצא בכל מקום. אני מעדיף שזה יקרה עכשיו מאשר באמצע העונה, ושחמישה שחקנים יפספסו שניים או שלושה משחקים. אולי זה דווקא זמן טוב".
– בקיץ, כשעזבת את ישראל, נדמה היה שהקורונה מאחורינו. מה חשבת כששמעת שהמגיפה חזרה?
"אחרי ש-80 אחוזים מהאוכלוסייה כאן התחסנה, הקורונה נראתה די גמורה. מספר המקרים צנח, וישראל נראתה מחוסנת לגמרי. כשחזרתי הביתה קראתי שזה חזר ושהחיסונים עוזרים למנוע מקרים קשים, אבל שהמספרים שוב עולים. אני יודע שיותר ויותר אנשים מתחסנים פה בחיסון השלישי, ואני קורא עוד ועוד מידע שאומר שזה עוזר. זה מקום טוב להיות בו בזמן הטירוף הזה".
– איך אתה רואה את האפקט שיהיה לגל של הקורונה על הקבוצה?
"ברור שיהיה לזה אפקט, כמו שזה השפיע על כל קבוצה בעונה שעברה. בעונה שעברה ששיחקנו ללא אוהדים, וגם זה השפיע עלינו. זה חלק מהחיים עכשיו, וצריך להתמודד עם זה. אני שמח שכל השחקנים יהיו במשחק הראשון. הם פיספסו אימונים, אבל בקבוצות אחרות שחקנים מאומתים יפספסו הרבה משחקים. אנחנו נהיה בסדר. זו עונה ארוכה של עשרה חודשים".
– מה לא עבד עבורכם בעונה שעברה?
"הייתה לנו בעיה בלסיים משחקים. היינו שם מתחילת העונה, והפסדנו בכל כך הרבה משחקים צמודים, של התקפה או שתיים. זה פגע בנו. בתקופה מסוימת הצלחנו להפוך את העונה, אבל זה היה מאוחר מדי ובסוף העונה ידענו שהפלייאוף קצת רחוק. ברוב המשחקים שהפסדנו, זה היה ממש צמוד ועם התקפה אחת יותר טובה היינו מנצחים. מילאנו כאן, אולימפיאקוס על הבאזר, המשחקים נגד באיירן כאן ובמינכן. כל כך הרבה משחקים, היינו צריכים קצת יותר, וזה לא הסתדר".
– אולי ההשוואה לעונת 2019/20, שנעצרה בגלל המגיפה כשהייתם במקום הרביעי, פגעה בכם?
"היה לנו חוסר מזל גדול. נכון שרוב השחקנים נשארו כאן לעוד עונה, אבל בעונה לפני כן היינו עם 13 שחקנים בסגל, כשהקהל הוא השחקן ה-13. אנשים לא מבינים כמה האוהדים חשובים לנו. הם הכי טובים שיש, ואני ממש לא מגזים. בעונה שלפני, הפסדנו בבית רק פעם אחת, כשההיכל היה מלא. הקהל כאן הוא היה ההבדל שלנו. לשחק מול אולם מלא זה חלום, ובאולם ריק זה פשוט נורא".
מכבי הנוכחית עברה מספר שינויים, אבל קלויארו, כמו גם ווילבקין, ג'ון דיברתולומאו ואנטה ז'יז'יץ', לצד ג'ייק כהן וג'יילן ריינולדס המתקמבקים, בכל זאת מביאים אותה לעונה החדשה עם תיאום מסוים. "זו עונה חדשה, דף חדש. לא משנה מי משחק איתך, אתה תמיד מרגיש רענן אחרי חודשיים של פגרה. אחרי שרוב משחקי הקדם עונה שלנו בוטלו, אנחנו מוכנים לפגוש סוף סוף יריבות אמיתיות, ולא לשחק נגד החברים שלנו לקבוצה".
– תפגשו גם לא מעט שחקנים שהיו איתכם בקבוצה. אותלו האנטר בבאיירן, נייט וולטרס בכוכב האדום בלגרד בשבוע הבא, ואחר כך כריס ג'ונס בווילרבאן, טיילר דורסי באולימפיאקוס ויובל זוסמן באלבה ברלין.
"אני אוהב לשחק מול חברים שלי לשעבר לקבוצה. רבים מאיתנו רחוקים מהבית ומהמשפחה שלהם. אנחנו בונים קשר מאוד חזק לאורך העונה וכיף לפגוש אותם".
– מה אתה חושב על הצעד של זוסמן?
"יובל הוא שחקן נהדר, ואני ממש אתגעגע אליו כחבר. הוא יצליח מאוד בגרמניה, יש לו תחרות חזקה מאוד בליגה, ואני מקווה שהתפקיד שלו באלבה משמעותי. הוא כבר שחקן יורוליג, ואני מאמין שהוא יעשה צעד אחד קדימה ויהפוך להיות אפילו טוב יותר".
– עם הסגל הנוכחי, הגעה לפלייאוף היא מטרה הגיונית?
"אנחנו רוצים להגיע לפלייאוף, ומשם נמשיך. אני לא רוצה לדבר על דירוג, וזה לא ממש משנה. בשנה שעברה ניצחנו פעמיים את ברצלונה, שסיימה ראשונה. אם היינו פוגשים אותה בפלייאוף מהמקום השמיני, מי יודע מה היה קורה. אנחנו רק רוצים להגיע לשם, ונתקדם".
מה דעתך על הכתבה?